ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
בסופו של דבר פרשות השבוע בארץ-ישראל ובגולה מתאחדות ונקראות שוב במקביל. קיומו של יום חג נוסף בפסח, בסוכות ובשבועות – "יום-טוב שני" - הוא נוהג עתיק שאנו מוצאים לו אזכורים כבר בתקופת בית שני, ומאז הוא קיבל מעמד הלכתי ומשנה תוקף בגולה באמצעות הספרות הרבנית והשו"ת.
על אף שהסיבה המקורית לקיומו של היום הנוסף הזה התבטלה כבר לכאורה, המסורת היהודית ומנהג אבותינו מחייבים אותנו גם היום. כל הפלגים שניסו לשנות את המסורת ולבטל מנהגים יהודיים כאלה ואחרים במשך הדורות הלכו וקטנו במוקדם או במאוחר, ואפילו נעלמו כליל מן העולם היהודי. אלה שביטלו את היום השמיני של פסח בתפוצות מצאו את עצמם בסופו של דבר חסרים גם את היום השביעי שלו.
ההיסטוריה היהודית אכזרית ולא נכנעת כאשר מדובר בשינויים או בפשרות שמקורן בתקינות פוליטית זמנית, קלת דעת ומיותרת. ולכן שמיני של פסח, היום הנוסף של החג, הפך במידה רבה למבחן לקיומו ולהמשכיותו של העם היהודי בגולה.
התורה מתייחסת לעניין הזה כשהיא שמה דגש על חנוכת המשכן שנערכה ביום השמיני. היום השמיני מייצג את הרציפות וההמשכיות של השיעורים הרוחניים שנלמדו בשבעת ימי המילואים שקדמו לו. אדם מרגיש טוב יותר, רוחני יותר וממוקד יותר במטרה אחרי שבעת ימי המילואים וחנוכת המשכן.
היום השמיני הוא המדד למה שלמדנו וקיבלנו בשבעת הימים שקדמו לו. זה נכון גם כשמדובר בחגים, וזה נכון לא פחות בכל אירוע חשוב בחיים היהודיים. החיים בארץ-ישראל תמיד היו מאתגרים ובעלי משמעות בד בבד, וחיים שמאופיינים בקדושה ובאישיות משלהם. בארץ-ישראל כל יום הוא היום השמיני.
החיים בגולה לא מאופיינים ביכולת ובאיכות כזאת. לכן יש צורך ביום שמיני מיוחד שיחזק את הרווחים שהפקנו והלקחים שלמדנו משבעת ימי החג. היהדות פועלת במישור רציונאלי, אך גם מיסטי, של אירועים, מצוות ומנהגים. היא לא מתירה קיצורי דרך ולא רואה בעין יפה ייבוא זר לרוחה ולאורח חייה.
כל זה מקבל ייצוג בדיכוטומיה שיצרה היהדות בין היום השמיני של החג בארץ-ישראל ובגולה. הלקח החשוב הזה צריך להפוך לחלק משמירת השבת הזאת, בין אם אנחנו כאן, בארץ-ישראל, וקוראים את פרשת שמיני – היום השמיני "האמיתי" כביכול, או בגולה, שבה חוגגים את היום השמיני של חג הפסח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
