ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
בסופו של דבר פרשות השבוע בארץ-ישראל ובגולה מתאחדות ונקראות שוב במקביל. קיומו של יום חג נוסף בפסח, בסוכות ובשבועות – "יום-טוב שני" - הוא נוהג עתיק שאנו מוצאים לו אזכורים כבר בתקופת בית שני, ומאז הוא קיבל מעמד הלכתי ומשנה תוקף בגולה באמצעות הספרות הרבנית והשו"ת.
על אף שהסיבה המקורית לקיומו של היום הנוסף הזה התבטלה כבר לכאורה, המסורת היהודית ומנהג אבותינו מחייבים אותנו גם היום. כל הפלגים שניסו לשנות את המסורת ולבטל מנהגים יהודיים כאלה ואחרים במשך הדורות הלכו וקטנו במוקדם או במאוחר, ואפילו נעלמו כליל מן העולם היהודי. אלה שביטלו את היום השמיני של פסח בתפוצות מצאו את עצמם בסופו של דבר חסרים גם את היום השביעי שלו.
ההיסטוריה היהודית אכזרית ולא נכנעת כאשר מדובר בשינויים או בפשרות שמקורן בתקינות פוליטית זמנית, קלת דעת ומיותרת. ולכן שמיני של פסח, היום הנוסף של החג, הפך במידה רבה למבחן לקיומו ולהמשכיותו של העם היהודי בגולה.
התורה מתייחסת לעניין הזה כשהיא שמה דגש על חנוכת המשכן שנערכה ביום השמיני. היום השמיני מייצג את הרציפות וההמשכיות של השיעורים הרוחניים שנלמדו בשבעת ימי המילואים שקדמו לו. אדם מרגיש טוב יותר, רוחני יותר וממוקד יותר במטרה אחרי שבעת ימי המילואים וחנוכת המשכן.
היום השמיני הוא המדד למה שלמדנו וקיבלנו בשבעת הימים שקדמו לו. זה נכון גם כשמדובר בחגים, וזה נכון לא פחות בכל אירוע חשוב בחיים היהודיים. החיים בארץ-ישראל תמיד היו מאתגרים ובעלי משמעות בד בבד, וחיים שמאופיינים בקדושה ובאישיות משלהם. בארץ-ישראל כל יום הוא היום השמיני.
החיים בגולה לא מאופיינים ביכולת ובאיכות כזאת. לכן יש צורך ביום שמיני מיוחד שיחזק את הרווחים שהפקנו והלקחים שלמדנו משבעת ימי החג. היהדות פועלת במישור רציונאלי, אך גם מיסטי, של אירועים, מצוות ומנהגים. היא לא מתירה קיצורי דרך ולא רואה בעין יפה ייבוא זר לרוחה ולאורח חייה.
כל זה מקבל ייצוג בדיכוטומיה שיצרה היהדות בין היום השמיני של החג בארץ-ישראל ובגולה. הלקח החשוב הזה צריך להפוך לחלק משמירת השבת הזאת, בין אם אנחנו כאן, בארץ-ישראל, וקוראים את פרשת שמיני – היום השמיני "האמיתי" כביכול, או בגולה, שבה חוגגים את היום השמיני של חג הפסח.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש













