ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
בימים אלה, כולנו גם רואים שוב את העובדה הפשוטה, שלעם ישראל יש את האמצעים הפיזיים להילחם ולהכות באויביו, אך החיסרון נעוץ בתחושת צדקת הדרך, והתובנה שכיוון שאנו צודקים יש לנו את הזכות והחובה לעשות שימוש באמצעים המתאימים כדי להכות באויבינו מכה ניצחת. כדי לקנות את תודעת צדקת הדרך, עלינו לברר מבחינה רוחנית ותורנית את זכותינו על ארצנו הקדושה.
כמובן, עיקר העניין הוא לקרוא למנהיגנו לקום ולהילחם באויבינו בצורה תקיפה ונחושה, ולהשיב לידינו את כל מרחבי ארץ קדשנו.
בצד זאת, חשוב מאוד שנשתדל כולנו, אנו וילדינו, לבנות בקרבנו חוסן נפשי, וכמיטב יכולתנו נאמין בה', ולא נירא ולא נפחד מהאויבים, כפי שנצטווינו במפורש בעת מלחמה: "כי תצא למלחמה על אויבך... לא תירא מהם, כי ה' אלוקיך עימך" (דברים כ, א). (לצערי, לא זכיתי בעוניי להגיע למדרגה זו, אך אני משתף כאן בדברים שאני לומד, ובוודאי זו עבודת נפש לכולנו לנסות וליישמם).
כבר בפסוק זה יש קריאת כיוון, שמי שחדור בתודעה שה' אלוקינו עימו, זוכה ואינו ירא מהאויבים. ובאמת מי שלקח קריאת כיוון זו, ונתן עיצות כיצד להופכה לתודעה פנימית וחיה, הוא הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, שבשבועות הקרוב יחול יום ההילולא שלו, וננסה לאחוז בשיפולי גלימתו.
כדרכי אפתח בסיפור. מספרים שפעם רבי ישראל מרוז'ין, עבר דרך כפר אחד ששמו הזכיר את השם 'ישראל'. הוא ביקש להיפגש עם זקן הכפר, וזה סיפר לו על מקור השם המיוחד.
פעם, לפני הקמת הכפר, כך סיפר אותו זקן, הייתי רועה צאן כאן באיזור. והנה בא זאב גדול אחד, וטרף כבשים מהעדר. חששתי לצאת למרעה, אך חברי הבטיחו לי שהם יבואו עימי למרעה, ויבריחו את הזאב באבנים ובמקלות.
אולם, כשהזאב התקרב לעדר, כל 'הגיבורים הגדולים' ברחו ונותרתי לבדי. בהר הסמוך התבודד יהודי קדוש בשם ישראל, (הלא הוא הבעל שם טוב הקדוש), קראתי לו לעזרה, והוא הלך אל הזאב, והזאב נותר דומם במקומו. לאחר מכן, פני אלי אותו קדוש, ואמר לי: ראה אין בזאב חיות, פשוט את עורו ועשה לך מעיל. כך עשיתי, ובהמשך הקמנו כאן את הכפר, וקראנו לו על שם הצדיק.
סיפור זה מבטא יסוד חשוב מאוד בדרכו של הבעש"ט, ומלמד אותנו כיצד להתגבר על הפחד. וכך כותב בצוואת הריב"ש (עמ' כה) – "כל דבר הוא מהתפשטות הקדוש ברוך הוא... ביראה, אם ירא מגוי (עכו"ם) או מחרב, יאמר בליבו – מה יש לירא מאדם כמוני? אלא בוודאי הוא יתברך הבורא, מלובש בזה האדם, וכמה יש לי לירא ממנו יתברך...". וכן בעוד מקומות.
ובאמת, יש כאן עיצה מרכזית מהבעל שם טוב. בדרך כלל, אנו מנסים להתגבר על הפחד, הכך שאנו אומרים לעצמינו, אמנם יש כאן איש או חיה עם כוח, אבל ה' מנהל את העולם, ובכוחו לגבור על הגוי הזה. אך הבעל שם טוב הולך כאן בדרך אחרת. הוא מלמד אותנו להביט בפחד בעיניים, ולרומם ולקשר אותו לה'.
עלינו להפנים, שכל העניינים בעולם, הם חלק ממעשה והתגלות ה' בעולם. ממילא גם כל עניין שמפחיד אותנו, זה למעשה פחד מהקב"ה, אלא שכרגע הפחד הזה מתלבש בנקודה חלקית וקטנה בעולם. לפיכך, עלינו להתבונן בדבר זה, לחבר אותו אל ה', ולהפוך את הפחד ליראת ה'. עלינו לומר לעצמינו, עד שאנו מפחדים מעניין חלקי, עלינו לירא מה' האין סופי, שכל העולם הוא גילוייו.
וכך בסיפור, כל הגיבורים הגדולים פחדו מהזאב, אך הבעל שם טוב 'קילף' את הזאב, ראה בו רק את החיות האלוקית, וממילא שאב ממנו את חיותו, והזאב מת, וכל שנותר ממנו הוא פרווה חיצונית.
וכך בכל פעם, כשיש היתקלות בינינו לאויבינו, (וכעת, רוב הארץ חזית), חשוב שננקוט במשנה זהירות, ויחד עם זאת נשנן לעצמנו שהכל דבר ה'.
וכשכולנו נפנים זאת, גם ההנהגה תפנים זאת, ונזכה להכות באויבינו מכה ניצחת, וניוושע בעזרת ה' לגאולה שלימה. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















