ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנוך בן רבקה
אדר ב' תשנ"ב
שאלה
נודע שיש אשה שרוצה לטבול במקוה הציבורי כחלק מ"גיור" רפורמי. השאלה היא באם אני מחויב למנוע אותה מלהשתמש במקוה שלנו. כמובן שלא נתן לה שום אישור טבילה וכו', אבל האם אפשר לנו להסתפק ב"שב ואל תעשה"? מבחינה ציבורית זה יהיה הרבה יותר טוב באם נעלים עין מכל הענין.
תשובה
אין לאפשר טבילה לאשה הרוצה לטבול במקוה כחלק מגיור רפורמי, כיון שאין אנו מכירים בגיור זה שהוא חוכא ואיטלולא, ולא ניתן לו "הכשר". אך אם הם שותפים בבניין המקוה ונתנו מעות לבניין המקוה אי אפשר למונעם, אבל אין למנהלי המקוה שום אחריות על מעשיהם. ואם אינם שותפים בבניין המקוה ובאחזקתו, יכולים למונעם, ואין חשש איבה ומחלוקת, מפני שיכולים לומר שזה נעשה רק לנשים שרוצות לטבול, ולא לטבילת גירות 1 .
^ 1. אמנם הגר"מ פיינשטיין ב"אגרות משה" בעניין גיור (יורה דעה ח"ב סי' קכה) של רבנים קונסרבטיביים התיר בתנאי שיקחו רב כשר ומומחה שיצרף לו עוד שניים כשרים, כך שכל תהליך הגיור יהיה על פי כשרים, אך לא מדובר שם ברפורמים, ויש מקום לחלק, ואכמ"ל.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
437 - הסעת תינוק לבית הכנסת בשבת על ידי גוי במכוניתו
438 - פתיחת המקוה הקהילתי בפני טובלים לצורך גיור רפורמי
439 - בדיקת ס"ת ישנים, והגהת הפרשה לפני שבת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
