ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
בפסוק: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" 3 ישנו וידוי וחשבון נפש. ומכוח הוידוי הזה הגיע יעקב אבינו למדרגה נוספת של יראת שמים: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה". היראה היא אוצר 4 , היא עוזרת להשיג מידות ומדרגות נוספות ולשמור עליהן.
רש"י מסביר שכוונת יעקב אבינו באמרו "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" היא, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, לא היה ישן בו, אף על פי שעל ידי כך הוא הגיע לנבואה. אך הספורנו מסביר את הפסוק בדרך אחרת, ואומר שכוונת דברי יעקב היתה, שאם היה יודע שיש ה' במקום הזה, הוא היה מכין את עצמו לנבואה.
וניתן לבאר את הפסוק ביאור שלישי, וזאת על פי דברי הרמב"ן, שמסביר את הפסוק "עד שתחפץ", שמכל התעוררות צריך לעשות חפץ. יש כאן דבר עצום, וצריך לעשות ממנו משהו. כדי שאנו נקבל את ההבטחה האלוקית יש צורך בהתעוררות מצידנו, וללא ההתעוררות כזאת לא נוכל לקבל אותה. ומצד שני – מי ש"בא ליטהר מסייעים אותו" 5 . אין לזלזל ברגע. הרגע הזה הוא הקובע, ואם אינך מחשיב אותו, הכל יכול ללכת לאיבוד. כי דווקא בדברים קטנים נבחן האדם. פורענות נבוכדנאצר היתה על דבר פעוט 6 . בשמים מחכים, אולם על האדם להכיר בעצמו בחשיבות הרגע. אם יעקב לא היה "יהיב דעתיה" – לולי דעתו – לא היתה הבטחה, אף על פי שאנו ניזונים ממנה, ואף על פי שכבר הגיע הזמן לקבלה. היתה תביעה על יעקב שלא התפלל. צריך לדעת שעכשיו זוהי ההזדמנות להתפלל, ובלי זה הכל יאבד. "אל תאמר לכשאפנה אשנה" 7 .
(c) כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר, ירושלים תשס"ו.
^ 1 בראשית כח, י-יא.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.
^ 2 חולין צא ע"ב: "אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש" וכו'.
^ 3 בראשית כח, טז.
^ 4 על פי ישעיה לג, ו "יראת ה' היא אוצרו".
^ 5 שבת קד ע"א.
^ 6 "ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע, שרץ אחר כבודי... הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'... כתבו ליה: שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא. נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה, ההיא שעתא לא הוה התם. כי אתא אמר להו: היכי כתביתו? אמרו ליה: הכי כתבינן. אמר להו: קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף? אמר: אלא הכי כתובו: שלם לאלהא רבא, שלם לקרתא דירושלם, שלם למלכא חזקיה. אמרי ליה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. רהט בתריה. כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה" (סנהדרין דף צו ע"א).
^ 7 אבות ב, ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
