ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אבל לפני כן היו שלשה עיקרים. הראשון - "עשות משפט". העולם קיים במשפט, והעולם אינו יכול לעמוד ללא משפט. השני - "אהבת חסד". כאן יש חידוש: לגבי משפט כתוב "עשות", ואילו לגבי חסד כתוב "אהבת". משפט צריך לבצע. כשאדם צריך לחיות, צריך משפט ודין, משום שהעולם קיים על הדין. לעומת זאת, כשאדם אינו יכול לעשות חסד - יש לטפח את המידה הזאת של "אהבת חסד". חסד יש לאהוב . ואהבת חסד יכול אדם לקיים גם כשאין לו מעשה. "אהבת חסד". אדם צריך להרגיל את עצמו לאהוב חסד. כשבא ומזדמן לידו מעשה חסד, יעשה אותו. וגם כשלא יזדמן מעשה כזה לידו, יטפח את אהבת החסד.
שני אלו, המשפט והחסד, הם שני עיקרים של תורה. הדבר השלישי אף הוא חידוש, "הצנע לכת". לכאורה צניעות אינה אלא מידה. אבל כאן רואים שהצניעות היא בכלל שלשה העיקרים של תורה . על כרחך שהצניעות אינה מידה טובה בלבד. צניעות היא חומר המשמר את כל מה שקיים , את כל מה שאדם משיג. כן ניתן ללמוד מדברי חז"ל בעניין שבירת הלוחות, כפי שמבוארים ברש"י (שמות ל"ד ג'): "'ואיש לא יעלה עמך' - הראשונות על ידי שהיו בתשואות, קולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות". הסיבה לכישלון הראשון היא שהלוחות ניתנו בפומבי. הלוחות השניים ניתנו בצניעות. צניעות זו משמרת את הלוחות לעולם.
כל העניינים הרוחניים והגשמיים קיימים על ידי צניעות. כך כשאדם רוכש משהו, אם הוא לא צנוע בזה, הדבר פחות קיים. זה גם נוגע לנישואין. כשהדברים נעשים בצניעות הם מתקיימים. וכן בכל דבר רוחני צריך לראות שהכל יהיה צנוע ומוחבא. ללא צניעות אין כוח מקיים, אין כוח משמר. צניעות זו שמרה את הברית. המהר"ל באמת מדבר על כך שצניעות ופנימיות חד הם. צניעות היא עניין של פנימיות (ועיין "גבורות ד'" פרק כ', "אור חדש" על מגילת אסתר עמוד נא ופא ועוד). אם אין צניעות אין פנימיות, הכל יותר חיצוניות. וכדי לשמור, לקיים, צריך להיות בפנימיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
