- משפחה חברה ומדינה
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
משפט חסד וצניעות
היחס הנכון בין צניעות, משפט וחסד; התורה היא רחבה, אבל ניתן לתמצת אותה עוד ועוד; עיקרי התורה וכיצד ניתן לשמר את הכל בשלמות; הצניעות מחזקת את הכל - את הברית, את הרכוש את העולם הרוחני ואת חיי הנישואין.
לגבי הצניעות של רחל אמנו אומרת הגמרא (מגילה י"ג ע"ב): "אמר ר' אליעזר 'לא יגרע מצדיק עיניו'- בשכר צניעות שהייתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, זכה ויצאה ממנו אסתר ". צניעות אינה רק עניין של מידות. הגמרא אומרת עוד (מכות כ"ד ע"א): "בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: 'הגיד לך אדם מה טוב, ומה ד' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך' ". ביאור גמרא זו הוא, שאמנם כל התורה כולה היא תרי"ג מצוות, אבל כאן חז"ל מבארים לנו מהי התמצית של התורה. ועל זה נאמר שם בסוף: "בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה". העיקר הוא האמונה.
אבל לפני כן היו שלשה עיקרים. הראשון - "עשות משפט". העולם קיים במשפט, והעולם אינו יכול לעמוד ללא משפט. השני - "אהבת חסד". כאן יש חידוש: לגבי משפט כתוב "עשות", ואילו לגבי חסד כתוב "אהבת". משפט צריך לבצע. כשאדם צריך לחיות, צריך משפט ודין, משום שהעולם קיים על הדין. לעומת זאת, כשאדם אינו יכול לעשות חסד - יש לטפח את המידה הזאת של "אהבת חסד". חסד יש לאהוב . ואהבת חסד יכול אדם לקיים גם כשאין לו מעשה. "אהבת חסד". אדם צריך להרגיל את עצמו לאהוב חסד. כשבא ומזדמן לידו מעשה חסד, יעשה אותו. וגם כשלא יזדמן מעשה כזה לידו, יטפח את אהבת החסד.
שני אלו, המשפט והחסד, הם שני עיקרים של תורה. הדבר השלישי אף הוא חידוש, "הצנע לכת". לכאורה צניעות אינה אלא מידה. אבל כאן רואים שהצניעות היא בכלל שלשה העיקרים של תורה . על כרחך שהצניעות אינה מידה טובה בלבד. צניעות היא חומר המשמר את כל מה שקיים , את כל מה שאדם משיג. כן ניתן ללמוד מדברי חז"ל בעניין שבירת הלוחות, כפי שמבוארים ברש"י (שמות ל"ד ג'): "'ואיש לא יעלה עמך' - הראשונות על ידי שהיו בתשואות, קולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות". הסיבה לכישלון הראשון היא שהלוחות ניתנו בפומבי. הלוחות השניים ניתנו בצניעות. צניעות זו משמרת את הלוחות לעולם.
כל העניינים הרוחניים והגשמיים קיימים על ידי צניעות. כך כשאדם רוכש משהו, אם הוא לא צנוע בזה, הדבר פחות קיים. זה גם נוגע לנישואין. כשהדברים נעשים בצניעות הם מתקיימים. וכן בכל דבר רוחני צריך לראות שהכל יהיה צנוע ומוחבא. ללא צניעות אין כוח מקיים, אין כוח משמר. צניעות זו שמרה את הברית. המהר"ל באמת מדבר על כך שצניעות ופנימיות חד הם. צניעות היא עניין של פנימיות (ועיין "גבורות ד'" פרק כ', "אור חדש" על מגילת אסתר עמוד נא ופא ועוד). אם אין צניעות אין פנימיות, הכל יותר חיצוניות. וכדי לשמור, לקיים, צריך
אבל לפני כן היו שלשה עיקרים. הראשון - "עשות משפט". העולם קיים במשפט, והעולם אינו יכול לעמוד ללא משפט. השני - "אהבת חסד". כאן יש חידוש: לגבי משפט כתוב "עשות", ואילו לגבי חסד כתוב "אהבת". משפט צריך לבצע. כשאדם צריך לחיות, צריך משפט ודין, משום שהעולם קיים על הדין. לעומת זאת, כשאדם אינו יכול לעשות חסד - יש לטפח את המידה הזאת של "אהבת חסד". חסד יש לאהוב . ואהבת חסד יכול אדם לקיים גם כשאין לו מעשה. "אהבת חסד". אדם צריך להרגיל את עצמו לאהוב חסד. כשבא ומזדמן לידו מעשה חסד, יעשה אותו. וגם כשלא יזדמן מעשה כזה לידו, יטפח את אהבת החסד.
שני אלו, המשפט והחסד, הם שני עיקרים של תורה. הדבר השלישי אף הוא חידוש, "הצנע לכת". לכאורה צניעות אינה אלא מידה. אבל כאן רואים שהצניעות היא בכלל שלשה העיקרים של תורה . על כרחך שהצניעות אינה מידה טובה בלבד. צניעות היא חומר המשמר את כל מה שקיים , את כל מה שאדם משיג. כן ניתן ללמוד מדברי חז"ל בעניין שבירת הלוחות, כפי שמבוארים ברש"י (שמות ל"ד ג'): "'ואיש לא יעלה עמך' - הראשונות על ידי שהיו בתשואות, קולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות". הסיבה לכישלון הראשון היא שהלוחות ניתנו בפומבי. הלוחות השניים ניתנו בצניעות. צניעות זו משמרת את הלוחות לעולם.
כל העניינים הרוחניים והגשמיים קיימים על ידי צניעות. כך כשאדם רוכש משהו, אם הוא לא צנוע בזה, הדבר פחות קיים. זה גם נוגע לנישואין. כשהדברים נעשים בצניעות הם מתקיימים. וכן בכל דבר רוחני צריך לראות שהכל יהיה צנוע ומוחבא. ללא צניעות אין כוח מקיים, אין כוח משמר. צניעות זו שמרה את הברית. המהר"ל באמת מדבר על כך שצניעות ופנימיות חד הם. צניעות היא עניין של פנימיות (ועיין "גבורות ד'" פרק כ', "אור חדש" על מגילת אסתר עמוד נא ופא ועוד). אם אין צניעות אין פנימיות, הכל יותר חיצוניות. וכדי לשמור, לקיים, צריך
שאלות ותשובות בענייני צניעות
שו"ת סוף זמן קיץ תשס"ז בישיבת בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' אב תשס"ז

יחס התורה ללבוש
רבנים שונים | י"ח כסליו תשע"א

על 'שמירת הברית' בדורנו
הרב שי הירש | סיוון תשע"ו

שירת נשים דרך הרדיו
הרב ניר אביב | תמוז תשע"א

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

דיני היזקים הנלמדים בהצד השווה
תש"ע

תשובה בעניין גירוש יהודים
מנחם אב, ימי בין המצרים תשס"ה

קידוש השם במסירות נפש
תש"ע
שופר
הכוח המיוחד של שבת שובה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
שימוש נכון בתנור הביתי
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
מה המשמעות הנחת תפילין?
ארבע כוסות ושלוש מצות
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
מתי נכון לומר סליחות ?
כל ההתחלות קשות
למה באנו לעולם הזה?
דיני האתרוג- שיעור מעשי
הלכות אתרוג כולל הדגמות
הרב עידו יעקובי | תשרי תשע"ו

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה
הרב בניה קניאל | אדר א תשע"ד
