ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
דוד ויונתן, שני בעלי החברה שצעדו כברת דרך ארוכה ביחד, היו כעת אויבים בלב ונפש. שבר מוחלט באימון. בשעת לילה מאוחרת, לאחר ויכוח לוהט בטונים גבוהים, נזרק דוד בחרפה מביתו של יונתן בטריקת דלת, כשיונתן צועק אחריו שלא ידרוך בפתח ביתו לעולם.
דוד, מצידו, סינן בשפתיים חשוקות מזעם, שזהו זה, הוא באמת מנתק כל קשר עם יונתן.
בלילה, התהפך יונתן על משכבו ולא יכול היה להירדם. הוא קלט, שהוא עשה את טעות חייו. ללא השותפות עם דוד, עסקיו הולכים לקרוס. הוא חייב לפייס את דוד במהירות.
אצל יונתן הכל הולך מהר. הוא החליט להיות בבחינת 'נוח לרצות'. מיד אחרי תפילת שחרית, הוא מיהר לקונדיטוריה הכי יוקרתית בעיר, לרכוש את העוגה המשובחת ביותר. התחנה הבאה הייתה בחנות הפרחים, שם רכש זר יוקרתי, ויאללה לעבודה.
הוא צעד לביתו של דוד, כשחיוך מתנצל על שפתותיו. דפק בדלת, כשמוחו רוקם נאום התנצלות נמלץ. הרי ברור שדוד יתפייס עימו, הוא הביא את מתנת ההתנצלות היפה ביותר.
אך כשהדלת נפתחה, דוד לא התרשם במיוחד מהמתנה. זעמו התלקח, והוא הטיח את העוגה בפרצופו של יונתן המופתע, בתוספת מטר צעקות.
יונתן נעלב. סך הכל רציתי לפייס אותו, למה הוא לא קיבל את מתנותי. אך לא הייתה לו ברירה, עסקיו בסכנה, והוא החליט ללכת ליועץ מקצועי.
כששמע המגשר את הסיפור, חייך. "אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו", אמר, זה לא עובד ככה. אתה צודק שטוב לתת מתנות כחלק מתהליך פיוס, אך לפני שמתחילים תהליך כזה, צריך לבנות קודם מינימום של אמון ויחס טוב בסיסי. צריך קודם לשלוח שליחים, שיפייסו את דוד מעט, ורק אחר כך לבוא באופן ישיר עם מתנות ולפייס אותו. והאמת היא, במקרה שלך, התהליך צריך להיות ארוך יותר, עוד לפני ששולחים שליחים שיפייסו אותו באופן ישיר, צריך שהשליחים יביאו לו מתנות, יצרו אצלו יחסי אמון, ורק אחר כך ישוחחו איתו.
משל זה יבאר נקודה בפרשתנו. מצאנו בתורה מספר מצבים, שבהם על החוטא להביא גם קרבן חטאת וגם קרבן עולה. וככל לימדונו חז"ל (זבחים צ.), כל מקום שחטאת באה עם עולה, החטאת קודמת לעולה.
ומסבירים חז"ל (מובא רש"י ויקרא ה, ח), שיש בכך רעיון והנחיה חשובה, "למה הדבר דומה, לפרקליט שנכנס לרצות, ריצה פרקליט, נכנס דורון אחריו". כלומר, החטאת דומה לשליח שנשלח כדי לפייס ולרצות, ורק אחרי שמרצים את האדם ומפייסים אותו, מביאים את הקרבן העולה המשול למתנה.
אולם, בפרשתנו אנו למדים שיש מצב שבו התהליך ארוך יותר. אצלנו מופיע המקרה שבו עם ישראל כולו (או רובו) עבד בשוגג עבודה זרה, בעקבות הוראת טעות של בית דין. במצב כזה על עם ישראל להביא גם פר לעולה וגם שעיר עיזים לחטאת. והנה התורה משנה את הכתיב שלה (במדבר טו, כד) ובמקום לכתוב 'לחטאת' כמו בכל התורה, היא כותבת 'לחטת', חסר א'.
אומר רש"י בשם חז"ל, זה בא ללמד שכאן הדין שונה מכל התורה, וכאן מביאים את העולה לפני החטאת. ואולי אפשר לבאר בטעם העניין, שכאן 'הקרע' של החטא, חמור יותר. כאן כל העם חטא בעבודה זרה. כל העם, בהוראת בית הדין הגדול, פגע במצווה היסודית והשורשית ביותר, עד שמי שעובד עבודה זרה, נחשב כמי ששגג בכל המצוות כולן. כביכול, הקרע הוא מוחלט.
במצב כזה, כביכול, אי אפשר לשלוח שליחים לרצות ולפייס. צריך להקדים ולתת מתנות – קרבן עולה, ורק אחר כך לשלוח את קרבן החטאת, כשליח פיוס. רק בדרך ארוכה זו, אפשר למחות את החטא ולתקנו.
ויהי רצון, שנזכה לשוב לעבודת הקרבנות, לפייס את ה' באמת, לכפר על חטאותינו ולהיות תמיד עם ה' באהבה וחיבה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
