ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- קדושת הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
רשימת נ"ה המצוות אשר מכילה פרשתנו (קרוב לעשירית מנין המצוות) פותחת בכותרת "אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ה' אלוקי אבותיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" - זהו חותמו המיוחד של חומש דברים בניית כל התורה כולה כגילוי חיי האומה בארצה - כתוכן חיים רוחני לאומה החיה חיים שלמים באופן ריבוני, וזהו גם הציר הסובב את תכנן - הדבר בא לידי בטוי למשל במצוות העוסקות באסור עבודה זרה המנוסחות כעקירת עבודה זרה מארצנו - הן עבודה זרה של הגויים שקדמו לנו והן בשריפתה של עיר הנדחת; וכן פרשיות הרגלים החוזרות ונשנות מספר פעמים בתורה מופיעות בפרשה עם החידוש של מצות העליה לרגל "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ד' אלוקיך במקום אשר יבחר" וכו'.
שני מקומות נבחרים בפרשתנו להביע דרכם שתי מדריגות בהופעת קדושתה של ארץ ישראל - הר גריזים והר עיבל (כששכם העיר בינהם) מצד אחד, וירושלים "המקום אשר יבחר ד'" - מצד שני. ותוכנה של הפרשה מונח בין שתי המדרגות הללו שעל שתיהן מזכירה התורה "ראיה" - תחילת הפרשה - "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", וסופה - "ייראה כל זכורך במקום אשר יבחר".
שכם
שכם היא שער הכניסה לארץ ישראל לא רק אצל אברהם אבינו - "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה" אצל יעקב אבינו השב מבית לבן - "ויבוא יעקב שלם עיר שכם" - כי אם גם עבור עם ישראל כולו הנכנס לארץ בימי יהושע. ומבואר בגמרא סוטה ל"ו שכריתת הברית בהר גריזים ובהר עיבל נעשתה באופן של נס ופלא כבר ביום הכניסה לארץ בעצמו - "בא וראה כמה ניסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל - יתר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז... ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקפלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל".
שכם היא המבארת בכל תוקף והחלטיות את העובדה שהתורה היא ברית גמורה לא רק בין ד' לעמו באופן כולל אלא ברית חיים בין האומה וארצה בתורתה הנקבעת בתוכה בחקיקת נצח באר היטב - בשבעים לשון - שבה ונפרשת על פני כל אורחות החיים שגם הם גלויים של תורה - משפט אלוקי הארץ.
כאן - בהר גריזים ובהר עיבל - קבלנו על עצמינו בברית ובשבועה ובהחלטת חרם עמוקה את היות ברכת הארץ "אשר עיני ד' אלוקיך בה" ואשר היא "ארץ זבת חלב ודבש" שופעת ונמשכת עלינו דווקא על פי שנהיה ראויים להתאחז ולהשתמש בה על פי אופיה הרוחי היחודי - שהיא ארצות החיים ומקום השכינה.
שכם היא מקום המוכן לפורענות (מדרש רבה) כאן טמאו את דינה, כאן נמכר יוסף, כאן הרג אבימלך את אחיו וכאן נחלקה המלוכה, אבל היא גם מתנת הבכורה של יוסף על כל אחיו - "שכם אחד על אחיך" ועל כן היא מציינת את התיקון והחיבור השלם של השבטים אל יוסף ודרכו היחודית בהעלאת כל החול אל הקודש (מאמרי הראיה - המספד בירושלים) ועם ישראל כולו נקרא יוסף "נוהג כצאן יוסף" (תהילים פ'). כאן התגלתה תוקף הכנעניות של שכם בן חמור אבל כאן התגלתה גם תוקף התגברותם של שמעון ולוי וכאן תיקן יעקב אבינו מטבע, שווקים ומרחצאות (שבת ל"ג) "שעשה זאת כנגד הפרצה שצפה שתהיה בהתחלקות מלכות בית דוד - מפני מיעוט ההכנה להבין איך אפשר שתתאים השלמות החומרית והחברתית עם השלימות המוסרית והרעיונית" (עין איה שם).
מתוך עומק נשגבותה של ברית האיתנים הזו המונחת בין שני ההרים הגדולים אנו מתמלאים אומץ וגבורה להתהלך בארץ ישראל. על שפע ברכת ד' המתגלה בה באופן רוחני וחומרי בעושר רב ולגלות אותה כולה באופן ישר ונכון. ומתוך יחוד, ברכה וקדושה לדעת לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולברך את ד' עליה בקדושה וטהרה.
המקום אשר יבחר ה'
מתוך התערותנו באוירה של ארץ ישראל, נטיעתה וישובה וההתאחזות בה בשלימות המסוכמת בפרשתנו במילים "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ומשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום". אנו זוכים לריכוזה של העבודה במקום הנבחר: "לא תעשון כן לד' אלוקיכם" (רש"י - להקטיר לשמים בכל מקום) - "כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם" - ירושלים עיר הקודש.
כברת דרך ארוכה נאלצים אנו לעבור עד להתוודעותנו אל המקום הנבחר הזה - "לשכנו תדרשו ובאת שמה" - "שתלכו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית ה' ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ' אל בית אלוקי יעקב"... וכו' ובספרי - "תדרשו" - דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך הנביא תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה דרוש ומצא ואחר כך יאמר לך נביא וכן אתה מוצא בדוד - "אם אבוא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני... עד אמצא מקום לד' משכנות לאביר יעקב" נבואה למשכנותיו נשתחווה להדום רגליו..." (כל זה ברמב"ן כאן). לא רק הנבואה אלא כל תוכן החיים השלם הארץ-ישראלי מתגבש ומתרכז ומבקש למצוא את ליבו הפנימי - המקום אשר יבחר ד' - מכל שבטיכם "ירושלים מקודשת מכל ארץ ישראל". (משנה כלים)
"המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם" - המונח המתחדש בתורה לראשונה כאן, ומוזכר בפרשתנו יותר מכל מקום אחר בתורה - מהווה לכאורה מקום המקדש ומקום הבאת הקרבנות ומשמש כתחליף למושגים "משכן" ו"אוהל מועד" המוזכרים בשמות-ויקרא ובא לקבעם מעתה במקום נבחר וקבוע - ירושלים עיר הקודש. אלא שבהמשך הפרשה אנו מייחסים את הבטוי "המקום אשר יבחר ד'" גם לגבי אכילת מעשר שני - הנאכל בכל ירושלים - היינו לא רק במקום המקדש אלא כל ירושלים העיר בכללה היא המקום הנבחר מכל שבטינו - היא כולה נקראת מקדש - גם חלק החול שבה (על פי הרמב"ם בפירוש המשניות מסכת ראש השנה). כולה היא "יפה נוף, משוש כל הארץ קרית מלך רב" - בפרשיות הבאות אנו מוצאים את "המקום אשר יבחר ד'" גם כמקום הבאת קרבנות (פרשת כי תבוא) כמקום מושבם של הסנהדרין (פרשת שופטים) וכמקום אשר תתקיים בו מצות הקהל (פרשת וילך).
המקום אשר יבחר ד' לשכן שמו שנתברר אחר כך כירושלים הוא הלב החי של האומה - אליו צריכה להתקבץ העליה הרוחנית הכלל שבטית - באופן הבלתי מחולק - שלא נתחלקה לשבטים - ואשר בה אין כלל חילוק בין הבחינות הרוחניות השונות - כאן מקום העבודה, כאן מרכז התורה וההוראה, כאן גיא חזיון - מקום הנבואה ומקורה - וכאן המקום שמתחדשת בו מעין נתינת התורה מחדש אחת לשבע שנים במעמד ההקהל - שהוא כעין חזרה על מתן תורה שבסיני לקיים - כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים.
קורא התורה לפני העם במעמד ההקהל הוא דווקא מלך ישראל - ירושלים היא גם מקום המלכות בישראל - שכן התורה והאומה - הצדדים הרוחניים והצדדים הציבוריים מרוכזים בה יחדיו. וגם זאת נרמזת אולי בהמשך פרק קל"ב בתהילים הנ"ל שבו מתאר דוד המלך עליו השלום את שבועתו למציאת מקום המקדש "אשר נשבע לד' נדר לאביר יעקב אם אבוא באהל ביתי... עד אמצא מקום לד'" וכו' - "בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך נשבע ד' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי-עד ישבו לכסא לך כי יבחר ד' בציון איוה למושב לו. זאת מנוחתי עדי-עד פה אשב כי איויתיה... שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי..." היינו שבחירת ירושלים כמקום לד' - כמקום המקדש ונצחיות המלכות לבית-דוד הם בחירה אלוקית נצחית אחת "כי בחר ד' בציון איוה למושב לו זאת מנותי עדי-עד"
והברית הרוחנית-ארצית של שכם שבהר גריזים ושבהר עיבל שבה עולה ומתקדשת בברית הנצח של קדושה והשראת שכינה שעם מלכות ישראל יחדיו - בירושלים.
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אורות התורה – הרב אליהו ברין גדלות שלמות התורה, ענוות הלומדים
אורות התורה פרק י"א, סעיף ג'-ה' (שיעור 20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
