ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- בינה מלאכותית
על אחת כמה וכמה שהכפילות הזאת נכונה כאשר מדובר בכלים מכלים שונים. אולם הבינה המלאכותית תופסת מקום לעצמה, שכן יש בה לפחות שני מרכיבים שמעמידים אותה ברמה שונה לחלוטין של אתגרים הלכתיים, מוסריים ואנושיים, עד שייתכן שיש לייחד לה קטגוריה בפני עצמה: ראשית, עוצמתה היא לאין שיעור גדולה מעוצמת האדם, ורק השוואה בין מספר הנוירונים שבמוח האדם מול המספר ההולך וגדל של השדות שבהם פועלת הבינה המלאכותית מלמדת על יכולותיה המדהימות. שנית, זו מערכת לומדת, שהפלט שלה והתנהלותה אינם תלויים רק במה שיש לאדם שליטה עליו, כי אם באפשרויות אין־ספור שהיא יוצרת בעצמה. לא זו בלבד, אלא שגם יכולתו של האדם לעקוב אחריה בדיעבד הולכת ונעשית מוגבלת יותר, והדבר מאתגר מאוד את עקרונות האחריות של האדם לתוצאות מעשיו, מעין הגולם מפראג, אלא שלא מדובר כאן בגולם. המציאות המלאכותית היא בעלת יכולות "קוגניטיביות" גדולות בסדרי גודל רבים מאלו של בני האדם.
הבינה המלאכותית מבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה
עולם התורה אף הוא נמצא בממשק גדול עם הבינה המלאכותית, בין ברצונו ובין שלא ברצונו. דרך ארוכה מאוד עברנו בין חווייתי כתלמיד י"ב, כשהר"מ שלנו - הרב אלימלך מלר זצ"ל - התנגד אפילו לשימוש בלוח ובגיר כדי לבאר את סוגיות בבא קמא המסובכות, וטען ש"הכול חייב להיות בראש", ובין האמצעים העומדים לרשותנו היום. אם יבקש עולם התורה להתעלם מקיומה של הבינה המלאכותית - הוא ייאלץ לעקור את עיניו שלו, ואז לסבור כי מכיוון שאינו רואה אותה היא לא קיימת. אלה כמובן דברים שאינם אפשריים.
מובנו היסודי של הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה" הוא שדרך הארץ - לאמור, העולם כפי שהוא - לא נוצר על ידי התורה עצמה, כי אם על ידי בריאתו של הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית, וכל השינויים הגדולים שהאדם האוניברסלי הטביע בו במסגרת המינוי שלו כבעל צלם אלוקים ואחראי לקיומה של הבריאה. התורה בונה אפוא את הקומה השנייה: דרך הארץ קיימת, והתורה מחילה על דרכו של עולם את מצוותיה, תורותיה, חוקיה ומשפטיה.
בשלושה רבדים נפגשת התורה עם דרך הארץ של הבינה המלאכותית. הראשון הוא משימתה הגדולה להדריך, לפסוק ולקבוע מהם מצוותיה ואיסוריה של תורה ביחס ל־AI. כיצד מיישמים את יסוד דיני נזיקין - אדם מועד לעולם - בעולם שבו האדם אינו מסוגל להיות אחראי מראש לתוצאותיה של הבינה המלאכותית? אילו שינויים בהלכות נזיקין נדרשים כדי לבטא את עצמאותה של הבינה המלאכותית? עד כמה פעולותיה של הבינה המלאכותית העצמאית, בעיקר בבית חכם ובעולם שבו מחוברים חיישנים וצ'יפים למוחו של האדם, הן מלאכה לגבי דיני שבת?
האם יש השפעה לדמות אדם המתוארת על ידי בינה מלאכותית על דיני לשון הרע, רכילות והלבנת פנים? מהם אמת ושקר ביצירות של בינה מלאכותית? האם הלכות ייחוד, איסור ניאוף וכדומה מושפעים מהדמיון המתקרב והולך בין המציאות הריאלית ובין המציאות הווירטואלית? האם הגדרת מציאויות שונות כפיקוח נפש תיעשה על ידי הבינה המלאכותית, ומה תהיה משמעותה ההלכתית? האם אפליקציה לטיפול פסיכולוגי של בינה מלאכותית היא כלי לגיטימי, או שההלכה תגדיר אותה כגנבת דעת מעוותת מאוד וניצול מצוקה עם סיכונים גדולים, ותאסור זאת? ועוד ועוד. סוגיות אלה הולכות ונערמות, וקשה לי כבר למנות כמה מהן הגיעו אליי ולתאר את העיסוק המתמיד בהן.
שאל את ה־AI
הרובד השני הוא רובד פסיקת ההלכה עצמה, ותפקידו של הרב. לפני כמה עשרות שנים, כאשר מנועי החיפוש ברשת ומאגרי המידע באו לעולם, נערכו אין־ספור דיונים בשאלה האם תם זמנו של פוסק ההלכה, שהלוא כל אחד יוכל למצוא את התשובות לשאלותיו אצל הרב הווירטואלי. דומני שהמציאות לימדה אותנו שלא כך הם פני הדברים, ולהפך - המפגש עם הרב הלך והתעצם, גם בשל הבקשה לעשות סדר בין התשובות השונות שניתנו לשאלות שונות, וגם בשל העובדה שיש צורך ביותר מתשובה טכנית למציאות מסוימת.
גם לעולם הרגש, האמפתיה, עצם השיח, הדיאלוג, ואפילו לשפת הגוף יש משמעות גדולה. אין אנו יודעים עדיין אם יתרחש אותו הדבר בעולם הבינה המלאכותית, או שאנו נמצאים בסדר גודל אחר לגמרי של האירועים. לא זו בלבד, אלא שכעת מופנית השאלה גם לרב עצמו - עד כמה הוא יכול להשתמש בכלי הזה כדי לראות לאן ההלכה נוטה ומהי עמדת הפוסקים השונים, ועד כמה פסיקת ההלכה היא מלאכת יצירה העומדת בפני עצמה, שאסור להעביר את האחריות עליה לעולם הבינה המלאכותית, והיא נותרת ומוטלת על הרב עצמו.
הדבר מעביר אותנו לרובד השלישי, שהוא מטבע הדברים הקרוב ביותר לעולמי כראש ישיבה, והוא סוגיית תלמוד תורה. קיומה של הבינה המלאכותית קורא תיגר על התפיסות הקודמות שלנו בנוגע לידע, הבנה, היעדים של הלימוד, הבחינה והבקרה, ועוד ועוד. הנטייה הטבעית הראשונית היא לנווט בתוך המים הסוערים והגלים המטלטלים באותה דרך שעשינו עד כה: ביסודו של דבר הלימוד הוא מה שנמצא בעולמו הפנימי של האדם ולא במכונות, הידע נוצר כתוצאה מהבנה עצמית מעמיקה, חזרות, שינון, ושליפה בהקשר המתאים. תלמוד תורה אינו מכוון לשכל בלבד, כי אם לעולמו האמוני, המוסרי, המידותי של האדם, ואת כל אלה אין אנו משיגים בעזרת מחשבים, והשבת הנפש, כמו גם שמחת הלב, נוצרות בדרך הישנה, הטובה והבטוחה. זו לא רק עמדה שמרנית מצד עצמה (אם כי יש גם בשמרנות תועלת), כי אם תפיסה המתחדשת בכל יום תמיד.
מאידך גיסא, יהיה זה עוול גדול לעולם התורה עצמו להחמיץ את השפע הגדול שהבינה המלאכותית מאפשרת, את קיצור הזמן, את העריכה והסידור, ואת כל הדברים הנוספים שהיא טומנת בחובה. על כן, הצעתי היא להתייחס לבינה המלאכותית כאל חברותא!
אנו לומדים בחברותא כי הלימוד הזה מאתגר אותנו, מעלה אפשרויות אחרות ממה שהיינו סוברים לבד, מחייב אותנו להסביר טוב יותר ולהקשיב להסבריהם של אחרים, להביא לנו עולמות נפשיים אחרים מההתבשלות העצמית שלנו בתוכנו, ולהעצים את האופק האישי שלנו. ברם, החברותא אינה הופכת לאוטוריטה שלנו, והיא לא משתלטת עלינו, ואף אין אנו מטילים עליה את האחריות ללימוד שלנו.
כאשר אנו מתייחסים לבינה המלאכותית כאל חברותא, אנו מנצלים את יתרונותיה ונזהרים מהחולשות הגדולות שהיא עלולה לפתח בתוכנו. טוב לאדם לראות כיצד הבינה המלאכותית מציעה לקרוא את הסוגיה, לפסוק את ההלכה, לפרש את הפסוק וכדומה, אך לעולם נותר חוש הביקורת במוחו, והבחירה בין האפשרויות השונות בנפשו. בדרך זו אפשר שתלמוד התורה שלנו יגיע למחוזות רחוקים בהרבה ממה שיכולנו להגיע לבד, אך אנו עצמנו ניוותר עם החובה ועם האפשרות שלא ניכשל בדבר הלכה, ולא נאמר על טהור טמא ועל טמא טהור, ולא על מותר אסור ולא על אסור מותר, וישמחו בנו חברינו, ולא ייכשלו חברינו בדבר הלכה ונשמח בהם.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר. בכנס הקיץ של ארגון רבני צהר שיתקיים השבוע בגני התערוכה בתל אביב יעסוק הרב שרלו בהשפעת הבינה המלאכותית על מערכת החינוך
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
