ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
פעם גורשתי בחרפה מעיר אחת בערב שבת. אחרי נדודים ללא הפסק, הגעתי לביתי סמוך לחשיכה. הלכתי לבית הכנסת בבגדי חול, והצלחתי לומר רק את מילות התפילה (ללא כוונה).
אולם למחרת, אמרתי לפני התפילה לה' יתברך: "ריבונו של עולם, רואה אתה בעלבון הנעלבים ורואה אתה את ליבי הנשבר, תן לי אור שאוכל להתפלל לפניך". מיד התלקחו כל איברי והתפללתי באש שוטפת, דבר שלא טעמתי כמותו מימי, ובוודאי לא אטעם. (אור הגנוז, עמ' 355).
באמת, חלק מהותי מעניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לה', וירגיש שהכל תלוי ברצונו יתברך, וממילא כשהוא בטל לה' הרי הוא צינור שלו, וה' משפיע דרכו שפע ועונה לתפילתו. וכדברי המשנה (אבות ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך).
בסיפור המופלא שהבאנו, ליבו של רבי צבי הירש היה נשבר, ו"קרוב ה' לנשברי לב", וכך הוא היה במצב של ביטול לה', וזכה שתפילתו תתקבל. יתר על כן, אנו למדים שגם על התפילה עצמה אפשר להתפלל, שתהיה תפילה של דבקות בה', וזה ביטול עוד יותר גדול לה', שמבינים שאפילו הדבקות בה' בתפילה תלויה בו יתברך, ואכן זכה הצדיק והתפלל בחיות גדולה.
ואולי עניין זה שופך אור על נקודה בפרשתנו, שהרי אפשר להקשות – במה זכה בלעם לברך את ישראל, והלא "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב", וכיצד זכה חייב ורשע כזה לזכות הגדולה לברך את ישראל?
ועוד אפשר להקשות - כידוע, כוחו של בלעם היה בפה, כוח המקביל לכוח התפילה. ובמה זכה בלעם, שתפילתו נענתה, והלא היה בעל 'רוח גבוהה' (אבות ה, כג), גאוותן גדול, ותפילתו לא צריכה להיענות?
התשובה לשאלה השניה נעוצה בדברי חז"ל (ברכות ז.), שהמענה לפיו של בלעם בא, כביכול, מכוחות הרע ולא מכוחות הטוב. ה' מסתכל כל היום על העולם בטוב, ורגע אחד קטן ביום כועס. בלעם ידע לכוון רגע זה של כעס, ובשעה זו היה מקלל בפיו, וקללתו חלה. נמצא, שכוח פיו הגיע מכוח השלילה ולא מכוח החיוב.
לאור התשובה לשאלה השנייה, השאלה הראשונה גדלה עוד יותר - הרי כל כוחו של בלעם בא מכוח השלילה, אם כן כיצד יכול הוא לברך? אמנם, חז"ל הוסיפו וביארו, שבאותם ימים שבלעם ניסה לקלל את ישראל, ה' כלל לא כעס גם באותו רגע קטן, וממילא לא היה לבלעם כוחות של רוע להיסמך עליהם, כדבריו – "מה אזעם, לא זעם ה'". אך עדיין השאלה במקומה עומדת, כוחות של כעס לא היו, אך בלעם אינו איש הבנוי על כוחות הטוב, ומה מקום יש לברכותיו?
ובאמת, חז"ל (סנהדרין קה:) מבארים שרוב ברכותיו של בלעם, חזרו אחר כך והפכו לקללות, והדברים מתאימים, שהרי לבלעם הגאוותן אין מקור ברכה להיסמך עליו. אך עדיין, אומרים שם חז"ל, שאחת הברכות נשארה במקומה, ומניין יש לאותה ברכה כוח לחול?
ונראה, שבלעם זכה לכך, כי בסופו של דבר, ה' הוביל אותו במהלך ארוך (דרך הסירוב בלילה הראשון, פי האתון, המלאך, והאילוץ לברך במקום לקלל), לנקודה מסוימת של ביטול לה'. כך אנו מוצאים, שבלעם חוזר ומצהיר פעמים רבות הצהרות של ביטול לה', לדוגמא – "לא אוכל לעבור את פי ה'", "היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אדבר." מתוך אותה נקודה של ביטול בעל כורחו לרצון ה', זכה בלעם להיות צינור לברכת ה' לישראל.
ויהי רצון שנתבטל תמיד לה', ומתוך כך נזכה להתפלל לפניו בדבקות, ויענה ה' לתפילותינו לטובה ולברכה, ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
