ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
פעם גורשתי בחרפה מעיר אחת בערב שבת. אחרי נדודים ללא הפסק, הגעתי לביתי סמוך לחשיכה. הלכתי לבית הכנסת בבגדי חול, והצלחתי לומר רק את מילות התפילה (ללא כוונה).
אולם למחרת, אמרתי לפני התפילה לה' יתברך: "ריבונו של עולם, רואה אתה בעלבון הנעלבים ורואה אתה את ליבי הנשבר, תן לי אור שאוכל להתפלל לפניך". מיד התלקחו כל איברי והתפללתי באש שוטפת, דבר שלא טעמתי כמותו מימי, ובוודאי לא אטעם. (אור הגנוז, עמ' 355).
באמת, חלק מהותי מעניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לה', וירגיש שהכל תלוי ברצונו יתברך, וממילא כשהוא בטל לה' הרי הוא צינור שלו, וה' משפיע דרכו שפע ועונה לתפילתו. וכדברי המשנה (אבות ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך).
בסיפור המופלא שהבאנו, ליבו של רבי צבי הירש היה נשבר, ו"קרוב ה' לנשברי לב", וכך הוא היה במצב של ביטול לה', וזכה שתפילתו תתקבל. יתר על כן, אנו למדים שגם על התפילה עצמה אפשר להתפלל, שתהיה תפילה של דבקות בה', וזה ביטול עוד יותר גדול לה', שמבינים שאפילו הדבקות בה' בתפילה תלויה בו יתברך, ואכן זכה הצדיק והתפלל בחיות גדולה.
ואולי עניין זה שופך אור על נקודה בפרשתנו, שהרי אפשר להקשות – במה זכה בלעם לברך את ישראל, והלא "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב", וכיצד זכה חייב ורשע כזה לזכות הגדולה לברך את ישראל?
ועוד אפשר להקשות - כידוע, כוחו של בלעם היה בפה, כוח המקביל לכוח התפילה. ובמה זכה בלעם, שתפילתו נענתה, והלא היה בעל 'רוח גבוהה' (אבות ה, כג), גאוותן גדול, ותפילתו לא צריכה להיענות?
התשובה לשאלה השניה נעוצה בדברי חז"ל (ברכות ז.), שהמענה לפיו של בלעם בא, כביכול, מכוחות הרע ולא מכוחות הטוב. ה' מסתכל כל היום על העולם בטוב, ורגע אחד קטן ביום כועס. בלעם ידע לכוון רגע זה של כעס, ובשעה זו היה מקלל בפיו, וקללתו חלה. נמצא, שכוח פיו הגיע מכוח השלילה ולא מכוח החיוב.
לאור התשובה לשאלה השנייה, השאלה הראשונה גדלה עוד יותר - הרי כל כוחו של בלעם בא מכוח השלילה, אם כן כיצד יכול הוא לברך? אמנם, חז"ל הוסיפו וביארו, שבאותם ימים שבלעם ניסה לקלל את ישראל, ה' כלל לא כעס גם באותו רגע קטן, וממילא לא היה לבלעם כוחות של רוע להיסמך עליהם, כדבריו – "מה אזעם, לא זעם ה'". אך עדיין השאלה במקומה עומדת, כוחות של כעס לא היו, אך בלעם אינו איש הבנוי על כוחות הטוב, ומה מקום יש לברכותיו?
ובאמת, חז"ל (סנהדרין קה:) מבארים שרוב ברכותיו של בלעם, חזרו אחר כך והפכו לקללות, והדברים מתאימים, שהרי לבלעם הגאוותן אין מקור ברכה להיסמך עליו. אך עדיין, אומרים שם חז"ל, שאחת הברכות נשארה במקומה, ומניין יש לאותה ברכה כוח לחול?
ונראה, שבלעם זכה לכך, כי בסופו של דבר, ה' הוביל אותו במהלך ארוך (דרך הסירוב בלילה הראשון, פי האתון, המלאך, והאילוץ לברך במקום לקלל), לנקודה מסוימת של ביטול לה'. כך אנו מוצאים, שבלעם חוזר ומצהיר פעמים רבות הצהרות של ביטול לה', לדוגמא – "לא אוכל לעבור את פי ה'", "היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלוקים בפי, אותו אדבר." מתוך אותה נקודה של ביטול בעל כורחו לרצון ה', זכה בלעם להיות צינור לברכת ה' לישראל.
ויהי רצון שנתבטל תמיד לה', ומתוך כך נזכה להתפלל לפניו בדבקות, ויענה ה' לתפילותינו לטובה ולברכה, ולגאולה שלימה במהרה בימינו אמן!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו שנת שמיטה - בְּגוֹ הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
קול צופייך פרשת בלק תשפ"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
