ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אומר 'החילוני' ל'דתי' – כיצד אתה חי עם העובדה, שאני נהנה מהנאות העולם הזה, ואילו אתה מחמיץ רבות מהנאות העולם עקב איסורי התורה?
השיב לו ה'דתי', קצרות – אתה נהנה בעולם הזה, ואני בעולם הבא!
לא מנומס להתערב בשיחתם של אחרים, על כן נותרתי נטוע במקומי, אך באמת נחמץ ליבי בקרבי על תשובתו של חברי לתורה ולמצוות. ויותר משהצטערתי על תשובתו של חברי זה, הצטערתי ביודעי שרבים רבים משומרי התורה והמצווה היו עונים כמותו, אך באמת אפשר לענות תשובה אחרת, עלינו לענות לאחינו הטועים – 'נדמה לכם שאתם מרוויחים בעולם הזה, בעוברכם על דבר ה', אך אם תתבוננו לעומק החיים, תגלו שדווקא שמירת התורה והמצוות מטיבה לאדם גם בעולם הזה'.
דומים הדברים לחיי נישואין. יש הטועה לחשוב שהפקרות בתחום, מספקת לו הנאות ותאוות מזדמנות רבות, והרי הוא המרוויח הגדול. אך באמת אדם כזה הוא מפסידן גדול מאוד, שהרי דווקא מי ששומר על נאמנות בתחום הנישואין, ומשקיע בעבודה הזוגית, זוכה בעזרת ה' לחברות אמת טובה ויציבה בחיים, הנותנת לו סיפוק ושמחה גדולה בטווח הארוך בחייו.
וכך גם בחיי שמירת תורה ומצוות, המשולים לקשר זוגי בין האדם לאלוקיו, הדוד והרעיה, הרי האמונה ועבודת ה' נותנים לאדם משענת ומשמעות לחיים, ועוד דברים רבים וטובים שיקצר כאן המקום לפורטם.
ובאמת, ההבדל בין התשובה שהטוב של התורה יופיע רק כשכר בעולם הבא, למשיבים שבנוסף לטוב בעולם הבא הרי שהתורה מכוונת להביא טוב גם בעולם הזה, הוא הבדל יסודי מאוד הנובע מנקודה עמוקה נוספת.
מי שסבור שהשכר יופיע רק בעולם הבא, נמצא שהנחת היסוד שלו היא שהתורה והמצוות מצד עצמם, חלילה, אינם טובים, ולכן צריך לקבל עליהם שכר צדדי. משולים הם לאדם שסובל בעבודתו, וכל מטרתו בעבודה, לקבל בסוף החודש את שכרו החודשי. לעומתם, החותרים לכך שחיי התורה והמצוות מטיבים לאדם כבר בעולם הזה, הרי הם מבינים שהתורה והמצוות טובים מצד עצמם, ולכן עצם קיומם הוא השכר הגדול ביותר. משולים הם לאדם שנהנה בעבודתו, ועובד הוא לא רק למען המשכורת החודשית, אלא מפני הסיפוק והשמחה שהוא חש בעבודתו.
ובאמת, 'איסתכל באורייתא וברא עלמא', כלומר – ה' הסתכל בתורה וברא את העולם, נמצא שהעולם בנוי לפי התורה, לכן ההיגיון מחייב ששמירת התורה והמצוות תביא גם לטוב בעולם הזה. ואמנם, וודאי שהדברים מורכבים יותר, שהרי העולם מלשון 'העלם', וכל עניינו שה' מעלים בו את עצמו ולא מתגלה באופן גלוי, לכן גם אין שכר שלם כאן בעולם הזה, "ושכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (שכר מצווה בעולם הזה - אין), ועדיין זקוקים אנו לעולם הבא, וכפי שגם אדם שעובד בעבודה חשובה שמשמחת וממלאת אותו סיפוק, עדיין זקוק הוא למשכורת בסוף החודש, אך באופן בסיסי עלינו לנסות ולמצוא את השמחה והסיפוק בעצם חיי התורה והמצוות, ללא שכר חיצוני.
לא ניכנס כאן ונאריך בראיות לעניין, אך בהתבוננות פשוטה כל ספר דברים מלא בעניין זה. וכך מתחילה פרשת ראה – "את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם.. והקללה אם לא תשמעו...", והלא הברכות והקללות המדוברות מפורשות בפרשיות בחוקותי ו- כי תבוא, והן ברכות וקללות של עולם הזה.
וכפי שאומרת התורה על המצוות – "לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה".
שנזכה לעשות טוב, לשמוח בטוב, ושיהיה לנו טוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
