ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אומר 'החילוני' ל'דתי' – כיצד אתה חי עם העובדה, שאני נהנה מהנאות העולם הזה, ואילו אתה מחמיץ רבות מהנאות העולם עקב איסורי התורה?
השיב לו ה'דתי', קצרות – אתה נהנה בעולם הזה, ואני בעולם הבא!
לא מנומס להתערב בשיחתם של אחרים, על כן נותרתי נטוע במקומי, אך באמת נחמץ ליבי בקרבי על תשובתו של חברי לתורה ולמצוות. ויותר משהצטערתי על תשובתו של חברי זה, הצטערתי ביודעי שרבים רבים משומרי התורה והמצווה היו עונים כמותו, אך באמת אפשר לענות תשובה אחרת, עלינו לענות לאחינו הטועים – 'נדמה לכם שאתם מרוויחים בעולם הזה, בעוברכם על דבר ה', אך אם תתבוננו לעומק החיים, תגלו שדווקא שמירת התורה והמצוות מטיבה לאדם גם בעולם הזה'.
דומים הדברים לחיי נישואין. יש הטועה לחשוב שהפקרות בתחום, מספקת לו הנאות ותאוות מזדמנות רבות, והרי הוא המרוויח הגדול. אך באמת אדם כזה הוא מפסידן גדול מאוד, שהרי דווקא מי ששומר על נאמנות בתחום הנישואין, ומשקיע בעבודה הזוגית, זוכה בעזרת ה' לחברות אמת טובה ויציבה בחיים, הנותנת לו סיפוק ושמחה גדולה בטווח הארוך בחייו.
וכך גם בחיי שמירת תורה ומצוות, המשולים לקשר זוגי בין האדם לאלוקיו, הדוד והרעיה, הרי האמונה ועבודת ה' נותנים לאדם משענת ומשמעות לחיים, ועוד דברים רבים וטובים שיקצר כאן המקום לפורטם.
ובאמת, ההבדל בין התשובה שהטוב של התורה יופיע רק כשכר בעולם הבא, למשיבים שבנוסף לטוב בעולם הבא הרי שהתורה מכוונת להביא טוב גם בעולם הזה, הוא הבדל יסודי מאוד הנובע מנקודה עמוקה נוספת.
מי שסבור שהשכר יופיע רק בעולם הבא, נמצא שהנחת היסוד שלו היא שהתורה והמצוות מצד עצמם, חלילה, אינם טובים, ולכן צריך לקבל עליהם שכר צדדי. משולים הם לאדם שסובל בעבודתו, וכל מטרתו בעבודה, לקבל בסוף החודש את שכרו החודשי. לעומתם, החותרים לכך שחיי התורה והמצוות מטיבים לאדם כבר בעולם הזה, הרי הם מבינים שהתורה והמצוות טובים מצד עצמם, ולכן עצם קיומם הוא השכר הגדול ביותר. משולים הם לאדם שנהנה בעבודתו, ועובד הוא לא רק למען המשכורת החודשית, אלא מפני הסיפוק והשמחה שהוא חש בעבודתו.
ובאמת, 'איסתכל באורייתא וברא עלמא', כלומר – ה' הסתכל בתורה וברא את העולם, נמצא שהעולם בנוי לפי התורה, לכן ההיגיון מחייב ששמירת התורה והמצוות תביא גם לטוב בעולם הזה. ואמנם, וודאי שהדברים מורכבים יותר, שהרי העולם מלשון 'העלם', וכל עניינו שה' מעלים בו את עצמו ולא מתגלה באופן גלוי, לכן גם אין שכר שלם כאן בעולם הזה, "ושכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (שכר מצווה בעולם הזה - אין), ועדיין זקוקים אנו לעולם הבא, וכפי שגם אדם שעובד בעבודה חשובה שמשמחת וממלאת אותו סיפוק, עדיין זקוק הוא למשכורת בסוף החודש, אך באופן בסיסי עלינו לנסות ולמצוא את השמחה והסיפוק בעצם חיי התורה והמצוות, ללא שכר חיצוני.
לא ניכנס כאן ונאריך בראיות לעניין, אך בהתבוננות פשוטה כל ספר דברים מלא בעניין זה. וכך מתחילה פרשת ראה – "את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם.. והקללה אם לא תשמעו...", והלא הברכות והקללות המדוברות מפורשות בפרשיות בחוקותי ו- כי תבוא, והן ברכות וקללות של עולם הזה.
וכפי שאומרת התורה על המצוות – "לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה".
שנזכה לעשות טוב, לשמוח בטוב, ושיהיה לנו טוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
