ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אומר 'החילוני' ל'דתי' – כיצד אתה חי עם העובדה, שאני נהנה מהנאות העולם הזה, ואילו אתה מחמיץ רבות מהנאות העולם עקב איסורי התורה?
השיב לו ה'דתי', קצרות – אתה נהנה בעולם הזה, ואני בעולם הבא!
לא מנומס להתערב בשיחתם של אחרים, על כן נותרתי נטוע במקומי, אך באמת נחמץ ליבי בקרבי על תשובתו של חברי לתורה ולמצוות. ויותר משהצטערתי על תשובתו של חברי זה, הצטערתי ביודעי שרבים רבים משומרי התורה והמצווה היו עונים כמותו, אך באמת אפשר לענות תשובה אחרת, עלינו לענות לאחינו הטועים – 'נדמה לכם שאתם מרוויחים בעולם הזה, בעוברכם על דבר ה', אך אם תתבוננו לעומק החיים, תגלו שדווקא שמירת התורה והמצוות מטיבה לאדם גם בעולם הזה'.
דומים הדברים לחיי נישואין. יש הטועה לחשוב שהפקרות בתחום, מספקת לו הנאות ותאוות מזדמנות רבות, והרי הוא המרוויח הגדול. אך באמת אדם כזה הוא מפסידן גדול מאוד, שהרי דווקא מי ששומר על נאמנות בתחום הנישואין, ומשקיע בעבודה הזוגית, זוכה בעזרת ה' לחברות אמת טובה ויציבה בחיים, הנותנת לו סיפוק ושמחה גדולה בטווח הארוך בחייו.
וכך גם בחיי שמירת תורה ומצוות, המשולים לקשר זוגי בין האדם לאלוקיו, הדוד והרעיה, הרי האמונה ועבודת ה' נותנים לאדם משענת ומשמעות לחיים, ועוד דברים רבים וטובים שיקצר כאן המקום לפורטם.
ובאמת, ההבדל בין התשובה שהטוב של התורה יופיע רק כשכר בעולם הבא, למשיבים שבנוסף לטוב בעולם הבא הרי שהתורה מכוונת להביא טוב גם בעולם הזה, הוא הבדל יסודי מאוד הנובע מנקודה עמוקה נוספת.
מי שסבור שהשכר יופיע רק בעולם הבא, נמצא שהנחת היסוד שלו היא שהתורה והמצוות מצד עצמם, חלילה, אינם טובים, ולכן צריך לקבל עליהם שכר צדדי. משולים הם לאדם שסובל בעבודתו, וכל מטרתו בעבודה, לקבל בסוף החודש את שכרו החודשי. לעומתם, החותרים לכך שחיי התורה והמצוות מטיבים לאדם כבר בעולם הזה, הרי הם מבינים שהתורה והמצוות טובים מצד עצמם, ולכן עצם קיומם הוא השכר הגדול ביותר. משולים הם לאדם שנהנה בעבודתו, ועובד הוא לא רק למען המשכורת החודשית, אלא מפני הסיפוק והשמחה שהוא חש בעבודתו.
ובאמת, 'איסתכל באורייתא וברא עלמא', כלומר – ה' הסתכל בתורה וברא את העולם, נמצא שהעולם בנוי לפי התורה, לכן ההיגיון מחייב ששמירת התורה והמצוות תביא גם לטוב בעולם הזה. ואמנם, וודאי שהדברים מורכבים יותר, שהרי העולם מלשון 'העלם', וכל עניינו שה' מעלים בו את עצמו ולא מתגלה באופן גלוי, לכן גם אין שכר שלם כאן בעולם הזה, "ושכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (שכר מצווה בעולם הזה - אין), ועדיין זקוקים אנו לעולם הבא, וכפי שגם אדם שעובד בעבודה חשובה שמשמחת וממלאת אותו סיפוק, עדיין זקוק הוא למשכורת בסוף החודש, אך באופן בסיסי עלינו לנסות ולמצוא את השמחה והסיפוק בעצם חיי התורה והמצוות, ללא שכר חיצוני.
לא ניכנס כאן ונאריך בראיות לעניין, אך בהתבוננות פשוטה כל ספר דברים מלא בעניין זה. וכך מתחילה פרשת ראה – "את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם.. והקללה אם לא תשמעו...", והלא הברכות והקללות המדוברות מפורשות בפרשיות בחוקותי ו- כי תבוא, והן ברכות וקללות של עולם הזה.
וכפי שאומרת התורה על המצוות – "לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה".
שנזכה לעשות טוב, לשמוח בטוב, ושיהיה לנו טוב!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו לִתֵּן הַצְּדָקָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב
קול צופייך פרשת ראה תשפ"ב
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה תמיד יש מחלוקת??
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כל ההתחלות קשות
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
