שירות בחזית הדמוגרפית | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
שירות לאומי

קטגוריה משנית

3257

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יוסף בן יעקב ז"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אין בדברים אלו תביעה כלפי כל בחור ובחורה לטשטש את אישיותם המיוחדת, לבטל את כל תוכניותיהם ולהתייצב בשורה לקראת הנישואין, לא משנה עם מי, העיקר להתחתן למען הגדלתו של העם היהודי. האדם אינו מספר סטטיסטי, הבחירה החופשית היא צלם אלוקים שבו, וכל אדם צריך לממש את כישרונותיו לטובה. הולדת הבנים הוא אחד מהערכים החשובים, אבל הוא בהחלט לא היחיד. לפיכך אין לבוא אל הבנות בתביעה להקדים את גיל נישואיהן, אבל אפשר להמליץ על כך, ובוודאי שצריך לתמוך ולעודד את הרוצות בכך

שאלת השרות הלאומי
סוגיית השרות הלאומי מורכבת מצדדים שונים. בכוונתי לעורר מחשבה נוספת על היתרונות והחסרונות שבשרות הלאומי. הואיל והיתרונות ידועים, יש מקום להעלות לדיון את החסרונות.
בפעמים הקודמות השתדלתי להסביר כי הבעיה המרכזית שנוצרת בעקבות השירות הלאומי היא דחיית הלימודים המקצועיים (באקדמיה או במסגרת אחרת) בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים בערך.

וכיוון שבגיל עשרים כבר מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות בין הנישואין לבין הלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים. המחיר הוא, שחלקן יתקשו מאוד למצוא את זיווגן. ויש בנות שמחליטות להינשא, בלי להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. המחיר הוא שחלק מן הבנות, שלפי כשרונן היה מתאים להן ללמוד מקצוע איכותי, ייוותרו ללא מקצוע. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד.

האם אפשר להתנדב, ללמוד מקצוע ולהינשא
בחלק מהתגובות הרבות שקיבלתי הועלתה הטענה, הנה אני או בנותיי התנדבנו למשך שנתיים, וברוך ה' למדנו מקצוע ואף הקמנו משפחה טובה בישראל. אולם לא טענתי שהדבר בלתי אפשרי, אלא טענתי שהדחייה גורמת לקושי, שהתוצאה הנגרמת ממנו היא שכעשירית מהבנות שיכלו ללמדו מקצוע מועיל - עקב הקדמת הנישואין לא ילמדוהו. ועוד כעשירית, שיבחרו להקדים את לימוד המקצוע לנישואין - לא יתחתנו, או יתקשו מאוד להתחתן.

משל למה הדבר דומה, לכביש מסוכן שכעשרה אחוז מן הנוסעים בו נפצעים או נהרגים. יבואו אותם תשעים אחוז שנסעו ולא נפגעו ויטענו שטוב לנסוע בו, כי "הנה אנחנו נסענו ולא נפגענו". וכי על סמך טענתם נוכל להמליץ לציבור לנסוע באותו כביש?!
אם הערכתי צודקת, ובעקבות הדחייה בשנתיים כעשרה אחוז אינן לומדות מקצוע, ועוד כעשרה אחוז אינן נישאות או שנישואיהן נדחים בשנים רבות, אזי יש מקום לשקול מחדש את נושא השרות הלאומי.

השיקול הפרטי לעומת הכללי
היו שטענו כי אמנם יתכן שהבת עצמה תינזק, אבל התרומה לכלל חשובה יותר. ובכלל, צריך כל אדם לשקול לא רק את השיקולים האישיים שלו, אלא גם לחשוב על כלל ישראל. ועל כך השבתי במאמר השני, שלא תמיד ישנה התנגשות בין השיקול הכללי לשיקול הפרטי. פעמים רבות מה שתורם לפרט גם תורם יותר לכלל. וכך נדמה לי ביחס לשרות הלאומי: כשם שלפרט עדיף ללמוד תחילה מקצוע ואח"כ להתנדב או לעבוד בו באופן איכותי יותר, כך גם מבחינה כלכלית לאומית. ולא נחזור כאן על החשבון המפורט שערכתי בשבוע שעבר, לפיו עלות הבנות בשירות הלאומי מרובה מהתועלת.

גיל הנישואין משפיע על גידול האוכלוסייה
עניין נוסף שראוי להסב את תשומת הלב אליו הוא ההיבט הדמוגרפי. ומכאן לעובדה מפתיעה: גידול האוכלוסייה מושפע מהגיל בו נישאים לא פחות מאשר ממספר הילדים שמביאים לעולם. כאשר זוג הורים מוליד יותר משני ילדים, הרי שבכל דור האוכלוסייה גדלה. וככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר, כך אורך הדור מתקצר, וממילא הגידול הדמוגרפי מהיר יותר. וככל שמספר הילדים רב יותר, כך ההשפעה של קיצור אורך הדור רבה יותר.

שירות לאומי דוחה את גיל הנישואין
כיום רוב הצעירות הדתיות מעדיפות לדחות את נישואיהן עד לקראת סיום לימודיהן המקצועיים. לכן בנות רבות אינן מעוניינות להשתדך בגיל עשרים, ורק כשהן מתקרבות לסיום לימודיהן הן מעוניינות להתחתן, מפני שאז הנישואין כבר לא יפריעו לסיום לימודיהן. ככלל אפשר לומר ששנתיים שירות לאומי, או שנה שירות לאומי ושנה מדרשה, גורמים לדחיית גיל הנישואין הממוצע בשנתיים - בערך מגיל עשרים לגיל עשרים ושתיים (יש לציין כי מבחינה רגשית הגיל המתאים להתאהבות והתאחדות למען הקמת משפחה הוא צעיר, ודחיית הנישואין חומסת מהצעירים כמה משנותיהם הטובות ביותר, שנים בהם יכלו לאהוב ולהיבנות יחד).

המשמעות הדמוגרפית של דחיית הנישואין בשנתיים
למשפחה ממוצעת בציבור הדתי-לאומי יש כיום חמישה ילדים בממוצע, כאשר ההפרש הממוצע שבין לידה ללידה הוא שלוש שנים. אם ממוצע גיל הנישואין יהיה 20, כשיגיעו ההורים לגיל שבעים יהיו להם 40 צאצאים. לעומת זאת, אם גיל הנישואין הממוצע יהיה 22, בגיל שבעים יהיו להם 31 צאצאים בלבד. ובטווח של שמונים שנה, התוספת בעקבות הצערת הנישואין בשנתיים היא של 111 ילדים: 277 לנישאים בגיל 20, מול 166 לנישאים בגיל 22.

לפי חשבון זה, אילו 2000 בנות (מתוך כ-6000 במחזור) היו מתחילות מיד בלימודיהן המקצועיים במקום לשרת בשירות הלאומי, ומקדימות את נישואיהן בשנתיים - תוך חמישים שנה היו בעם ישראל עוד 18,000 יהודים. ואם כך היו עושים במשך עשרה מחזורים, למשל, היו מתווספים עוד מאה ושמונים אלף יהודים.

ואם אותן בנות הן מהציבור התורני, שממוצע הילדים במשפחותיו הוא כשבעה, כאשר ההפרש הממוצע בין הלידות הוא של שנתיים, אזי אם יינשאו בגיל 22 - בגיל שבעים יהיו לכל בת 57 צאצאים, ואילו כשיינשאו בגיל 20 יהיו לכל בת 76 צאצאים (19 נוספים עקב הצערת גיל הנישואין). וכשמדובר באלפיים בנות, יש כאן תוספת של 38,000 יהודים בחמישים שנה. ואם נחשב עשרה מחזורים, אזי מדובר על תוספת של 380,000 אלף יהודים. כל זה רק בזכות הקדמת גיל הנישואין בשנתיים, ובלי להניח שהקדמת הנישואין עשויה להגדיל במשהו גם את מספר הילדים הממוצע לכל אישה.

המשמעות הלאומית
ואל יהיה קל בעינינו משמעותו של נתון זה. מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים להעלות יהודים מחוץ לארץ, כדי להבטיח את הרוב היהודי במדינת ישראל. גם הגירוש מחבל עזה וחורבן היישובים התרחש בתואנה כי הדבר הכרחי כדי לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. ואם יש בידינו דרך פשוטה למדי להגדיל את העם היהודי, מדוע שלא נשקול אותה? ידוע לי כי ציניקנים רבים יעדיפו ללעוג לטיעון זה, אבל האמת היא שיש לו משקל רב.

המשמעות התורנית
בהבטחת ה' לאברהם נאמר כי על ידי ריבויים של ישראל יזכו לנחול את הארץ ולנצח את אויביהם, שנאמר (בראשית כב, יז): "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שאר אויביו". וכך נאמר בהבטחת הגאולה להושע הנביא (ב, א): "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יימד ולא ייספר".

וכך למדנו מחומש במדבר שיש חשיבות עצומה למספרם של ישראל, שחומש במדבר נקרא גם 'חומש הפקודים' על שם המפקדים המרובים שצווה ה' לפקוד את ישראל. ואמרו חכמים (במדבר רבה ב, יט): "אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם. בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום, שהרי כתב הקב"ה חשבון ישראל ארבע פעמים בדגלים, שתי פעמים בפרט ושתי פעמים בכלל, ועוד מנה כל דגל ודגל בכלל ופרט. להודיע כמה היו חביבין לפניו, שהם היו צבאותיו ורוצה למנותן כל שעה. כאדם שיש לו סגולה חביבה עליו ביותר, והוא מונה וחוזר ומונה עד כמה פעמים, כדי שיידע חשבונה וישמח בה על כל מנין ומנין. כך היה הקב"ה שמח בזכירת מנין ישראל לומר כך צבאות יש לי בעולמי..."

הבחירה החופשית
חובה להדגיש: אין בדברים אלו תביעה כלפי כל בחור ובחורה לטשטש את אישיותם המיוחדת, לבטל את כל תוכניותיהם ולהתייצב בשורה לקראת הנישואין, לא משנה עם מי, העיקר להתחתן למען הגדלתו של העם היהודי. האדם אינו מספר סטטיסטי. הבחירה החופשית היא צלם אלוקים שבו, וכל אדם צריך לממש את כישרונותיו לטובה. וישנם ערכים רבים, כדוגמת לימוד תורה, גמילות חסדים, פיתוח המידות הטובות, בירורים אישיים, יישוב הארץ, לימוד מדע ועוד. הולדת הבנים הוא אחד מהערכים החשובים, אבל הוא בהחלט לא היחיד. וכך אנו מוצאים בהלכה: חובה על היחיד להינשא ולהוליד בן ובת. מעבר לכך, אף שיש מצווה גדולה, אין חובה. לפיכך אין לבוא אל הבנות בתביעה להקדים את גיל נישואיהן, אבל אפשר להמליץ על כך, ובוודאי שצריך לתמוך ולעודד את הרוצות בכך.

הענקת האפשרות לבחור
הרי כולנו יודעים שיש בנות שמעדיפות להתחתן בגיל צעיר יותר. מדוע שלא נקל עליהן לממש את רצונן, לטובת עצמן ולטובת עמן? אם מתוך ששת אלפי הבנות שמשרתות בשירות לאומי יהיו אלפיים שירצו להתחיל מיד בלימודים או בעבודה, ועל ידי כך להקדים את נישואיהן, מדוע שלא נעודדן לכך? ואפילו אם יהיו רק מאתיים שירצו בכך, מדוע שלא נעודדן, או לכל הפחות נכבד את רצונן? וכי הגידול הדמוגרפי הצפוי עקב כך אינו חשוב בעינינו?

על הדעות השונות
תגובות רבות הגיעו בעקבות שני המאמרים הקודמים, חלקם תומכים וחלקם מתנגדים. כל המתנגדים הקדימו או סיימו את דבריהם בהתנצלות על כך שהם חולקים עלי, שאולי יש בכך משום פגיעה בכבודי. כדי למנוע אי נעימות אבהיר כי אינני נפגע מקיומן של דעות אחרות, בדרך כלל אני שמח לקוראן, ובמיוחד שרוב התגובות היו מלאות בכנות ואידיאליזם שאי אפשר שלא לכבד. יתר על כן, עלי להבהיר שוב כי אני מכבד ומעריך כל בת שמתנדבת לשירות לאומי, שהרי היא מקיימת בהתנדבותה מצוות חשובות. אם ישאלו, הייתי מעדיף שיקראו קודם את דבריי, ולאחר מכן יבחרו. אם לאחר מכן יחליטו להתנדב לשירות לאומי לשנה או שנתיים, אכבד ואעריך אותן יותר, שכן התנדבותן תהיה מתוך בחירה.

שירות לאומי

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד

שירות לאומי

שונות
בוגרות השמינית לאן?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' בסיון ה'תשנ"ה
7 דק'
יש שואלים
שרות לאומי, היכן?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אלול תשס"ט
שירות לאומי
שירות לאומי היכן?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול תשס"ט
שירות לאומי
שירות לאומי, השכלה ונישואין
הרב אליעזר מלמד | י"ג באייר תשס"ו

שירות לאומי

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב יהושע שפירא
הרב דוד חי הכהן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
הרב דוד דודקביץ'
הרב נחשון רבינשטיין
הרב יהודה לייב גרונר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו