ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
שאלה:
מדוע הרב מתייחס בנוגע לשירות הלאומי לשאלות כמו נישואין, פרנסה, דמוגרפיה, ולא למציאות שבמקומות רבים בנות השירות הלאומי עלולות להתדרדר מבחינה דתית. הנה למשל אימי עבדה במקום שבו היתה בת שירות שהגיעה לשירות כבחורה מצוינת, עד שכל העובדות ייחלו שיזכו בה לכלה לבנם, ולבסוף בעקבות קשר שנוצר עם ערבי במקום ההתנדבות, התאסלמה.
תשובה:
אכן ברור שאסור לבת ללכת למקום שבו יש חשש סביר שתתקלקל מבחינה דתית, ועל כך כבר דיברו רבות - רבנים ומחנכים. ברצוני היה לבחון את עצם מסגרת השירות הלאומי, האם היא הדבר הטוב ביותר כיום.
האם יש בשירות הלאומי איסור?
שאלה:
יישר כוח על התנגדות הרב לשירות הלאומי אבל מדוע כבודו אינו כותב באופן מפורש כי אסור ללכת לשירות לאומי? הלא ידוע כי גדולי הדור אמרו שזה איסור גמור?
תשובה:
אין בזה איסור אלא להפך - כל בת שעושה מעשה של חסד מקיימת בזה מצווה. הדיון היה כיצד ניתן לעזור יותר לפרט ולכלל. ומה שבזמנו יצאו גדולי הרבנים, ובראשם הרבנים הראשיים, כנגד גיוס בנות ואף במסגרת שירות לאומי, זה היה כנגד קביעת חובה של שירות לאומי, ומפני החשש שמא לאחר שהדבר ייקבע כחובה ישתלטו על המסגרת גורמים חילוניים שיגרמו לקלקול הבנות, אבל על מסגרת התנדבותית לא דיברו.
האם אפשר להספיק הכול
שאלה:
אני חייבת לציין שאני ממש לא מסכימה עם הגישה של הרב בקשר לשירות הלאומי! ראשית כל, כל בת המעוניינת הן להתחתן מוקדם והן להשקיע בלימוד מקצוע שיתאים לה והן להתנדב בשירות הלאומי ולתרום לעצמה עוד שנה במדרשה - יכולה לעשות זאת. לדעתי זה מאוד אפשרי, ואין בזה שום דבר סותר. למשל, אם בת תתנדב בחינוך המיוחד, היא תפתח לעצמה דלתות, ויכול מאוד להיות שעל ידי כך תתקבל שם לעבודה לאחר שתלמד. אני לחלוטין לא מסכימה אם הקביעה שהשירות הלאומי עלול לפגוע באפשרות של הבנות ללמוד מקצוע ולהתחתן. הנה אני, כיום בת עשרים ושבע, שרתי במשך שנתיים, התחתנתי בגיל עשרים ושתיים, והספקתי להשלים לאחרונה תואר שני".
תשובה:
לא כתבתי שלא ניתן להתנדב לשירות לאומי וגם להתחתן וגם ללמוד מקצוע, אלא שזה נעשה קשה יותר. למשל, זו שהצליחה לגמור תואר שני, אולי בלי שירות לאומי יכלה לסיים תואר שלישי. אם היתה עושה כך, לדעתי יכולתה לקדש שם שמיים ולתרום לעם ולארץ היתה גדולה יותר. וזו שהספיקה לעשות תואר ראשון אולי היתה יכולה לסיים תואר שני. ויש כאלה, בעיקר ממשפחות חלשות מבחינה כלכלית, שבעקבות השירות לאומי לא ירכשו מקצוע שהולם את כשרונן. ואם יש מספר בנות מוכשרות במיוחד שהספיקו לעשות הכול, אל ילמדו מעצמן על הכלל, שלא כולן זכו לכישרונות מיוחדים כמותן.
האם לא צריך לסמוך על ה'?
שאלה:
הרב כתב שעיכוב הנישואין והלימודים המקצועיים בשנתיים עלול לגרום לחלק מהבנות שלא להינשא או לא ללמוד מקצוע הולם. מי שיחליט מה יקרה בסוף הוא אך ורק ה', וגם מי שלא תעשה שירות לאומי עלולה שלא להתחתן או לא ללמוד מקצוע הולם, לא? ובכלל מדוע הרב מכניס את השיקולים הכלכליים, האם אדם לא צריך למסור את עצמו למען הכלל?
תשובה:
גם כשאדם בא לקיים מצווה ולהתנדב עליו לבחון כיצד יוכל לתרום יותר, וכדי לבחון זאת צריכים לקחת בחשבון גם השיקול הכלכלי. הקב"ה נתן לנו שכל לבחון את הדברים כדי שנוכל לבחור את הדרך הטובה ביותר, ואם איננו מפעילים את שכלנו והולכים בדרך שעלולה לגרום לחלק מהבנות שלא להינשא ולחלקן שלא ללמוד מקצוע הולם, אל נבוא אח"כ בטענות לריבונו של עולם. אילו היתה מצווה בתורה להתנדב דווקא בגיל זה למשך שנתיים, היינו יכולים לשאול מדוע הקב"ה אינו מסייע לעושי מצוותיו. אבל אין מצווה ספציפית בתורה להתגייס לשירות לאומי ודווקא בגיל זה, אלא המצווה היא כללית, לעשות חסד עם הפרט והכלל, להרבות בתורה ובחינוך, ליישב את הארץ וכו', ועלינו לבחון מעת לעת כיצד לעשות חסד זה בצורה הטובה ביותר.
מדוע לא מדברים על הבנים?
שאלה:
מדוע הרב מדבר רק על הבנות? גם הליכתם של הבנים לישיבה ולצבא גורמת לדחיית הנישואין ולימוד המקצוע.
תשובה:
מה שהבנים עושים הוא הכרחי. מצווה על הבנים ללמוד תורה ולהגיע לרמה תורנית שתאפשר להם להקים משפחה שנוהגת בכל דרכיה על פי הדרכת התורה. וכיוון שהבנים לא מספיקים ללמוד כראוי עד גיל 18, חובה עליהם להמשיך ללמוד עוד כמה שנים, כדי שיוכלו להקים בית נאמן בישראל. כמו כן מצווה לשרת בצבא כדי להגן על העם והארץ, ומאופיו של השירות הצבאי שלא ניתן לבצעו בגיל מבוגר יותר או צעיר יותר, אלא בגיל הבחרות, לפני הנישואין. ועל כן נוצר הכרח שלימוד המקצוע של הבנים נדחה לגיל 23 בערך.
מדוע שהגברים לא יפרנסו?
שאלה:
כל הדיבורים על לימוד המקצוע לבנות הוא כדי שהבנות יגדלו את כל הילדים, ובנוסף לכך יפרנסו את הבעל שיוכל ללמוד בכולל עד גיל שמונים. מדוע הגברים לא מפרנסים?!
תשובה:
המצב הרגיל הוא שהבעל נושא בעיקר עול הפרנסה - לכך הוא מתחייב בכתובה. אמנם במצבנו הנוכחי, בו יש הכרח לשרת בצבא, וללמוד יותר תורה כדי להיות מסוגלים להתמודד עם החיים החילוניים שמסביב, הזמן שבו יוכלו להתחיל ללמוד מקצוע נדחה. ועל כן הסדר הטוב הוא שהבנות יסיימו את לימודי המקצוע שלהן מוקדם יותר, ובשנים הראשונות, בעוד הבעל לומד תורה ומקצוע, יוכלו לשאת בעול הפרנסה. ולאחר שהבעל יסיים את לימודיו, יתחיל הוא לשאת בעיקר עול הפרנסה, והאישה, שאולי כבר תזכה שיהיו לה מספר ילדים, תוכל להפחית מעבודתה כדי להתפנות יותר לטיפול בילדים ובבית.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה אכפת לך?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהי אמונה?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
