ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
השמעני את קולך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בימים אלו אנו נכנסים לחודש כסלו, ובספר יצירה מובא "המליך אות ס' וצר בו חודש כסלו". וכותב המדרש (אותיות דרבי עקיבא) שמהות האות ס' נובעת מהפסוק "סומך ה' לכל הנופלים".
ס' היא האות היחידה שמסובבת ומקיפה, ללמדנו שהקב"ה מסובב ומקיף את האדם בכל מקום ומצב שהוא- "אם אסק שמיים שם אתה והציעה שאול הנך".
הקב"ה תמיד נמצא עם יהודי, ה' יתברך לעולם לא עוזב אף אחד, כפי שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם". האמונה בה' היא אור שמאירה את כל המחשכים.
מהי העצה שאדם יוכל להתחבר לבוראו מחדש ולצאת מכל המשברים והנפילות? 'הקל קול יעקב'! לא להתייאש מהצעקה לעולם, כפי שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א "העיקר הוא 'מבטן שאול שוועתי' ובוודאי יזכה להמשך הפסוק- 'שמעת קולי'".
על האדם להאמין בעצמו שעל ידי כל דיבור ודיבור של תורה ותפילה, ועל ידי קולות של געגוע והשתוקקות לה', מקדם הוא את יום ישועתו, ובוודאי סוף כל סוף יכנס לבטח לשערי הקדושה.
מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הקל קול יעקב" שווה לגימטריא של "סומך הוי-ה לכל הנופלים". כי אין עצה בעולם שיכולה לסמוך את האדם ולהרים אותו מטיט היון (קליפת מלכות יון) כמו תורה ותפילה, ואפילו מעט דמעט פועל את העבודה לטוב.
כל דיבור שמבטא רצון וגעגוע לה' יתברך בוודאי עושה פעולתו לטובה בעולם הזה ובעולם הבא, כפי שכותב הראי"ה קוק זצ"ל "אי אפשר כלל בלא תפלה וצעקה להוציא את אור הנשמה אל הפועל הגמור".
יהודי צריך להמשיך על עצמו בימי המעשה את העצה של הדיבור. להוציא בשפתיו את רצונותיו, כיסופיו, וגעגועיו להידבק באביו שבשמיים ולקיים "נפשי יצא בדברו".
בימות השבוע האדם עלול ליפול לשכחה, לשכוח מהתכלית עבור מה בא לעולם ומה הוא עושה פה, והעצה היא להמשיך על עצמו קדושת שבת- "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו".
כי על ידי הדיבור האדם מזכיר לעצמו את מעלתו הרמה, להזכיר לעצמי את קדושתי הנצחית, לזכור שיש בי נקודה טובה שאינה נפגמת אף פעם.
לזכור שכל דיבור בתורה הקדושה מדביקה אותי באין סוף ברוך הוא, ושיש בכוחה להחזיר לאדם את הצלם אלוקים שאבדה לו, 'כי יש בתורה כוח עליון להשיב נפש' (לשון האור החיים הקדוש).
לצערנו אנו רואים בחוש שמתקיים 'הידיים ידי עשו' וכבר אמרו חכמנו הקדושים "כשהקל קול יעקב אין הידיים ידי עשו". נקודת החוזק של עם ישראל היא התפילה כנאמר במדרש "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת כוחה בפיה, כך ישראל כוחם בפה".
הקב"ה מצפה לשמוע את קולם של בניו אהוביו, כלשון הפסוק בשיר השירים "השמיעני את קולך כי קולך ערב". רבנו הקדוש אומר שכל עת שיהודי בא לפניו יתברך ומפרש שיחתו, הקב"ה מבטל את 'ידי עשו' וממתיק גזרות מעם ישראל.
ומוסיף רבנו בליקוטי מוהר"ן כי כוחו של עשו נובע ממה שכתוב "וישא קלו ויבך". כל עניין הגלות הוא מכוח הבכי והדמעות של עשו, שעשו הגביה את קולו ועשה רעש גדול לבטל קולו של יעקב.
וממילא מובן שכדי לבטל את קולו של עשו הרשע, בני ישראל צריכים להגביר את 'הקל קול יעקב', שיהיה קולם עולה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, כי כוח הדיבור של תורה ותפילה מבטל קולו של עשו. ומביא בעל 'הלקח והלבוב' רמז נפלא לדבר- 'וישא קלו' הוא אותה הגימטריה של 'הקל קול יעקב'.
סגולת שבת מאירה על היהודי את היכולת של דיבור- 'ודבר דבר'. צריכים אנו לחזק את הלימוד בלילי שבתות, שבת בבוקר ושבת אחר הצהריים, הן באמירת תהילים הן בשיעורי תורה.
כי זה עבודת יום השביעי שיתגבר בו 'הקל קול יעקב', כדי שלא יהיה ל'ידיים ידי עשו' אחיזה וקיום במשך השבוע, שהוא זמן מלאכה ועבודת כפיים. אלא הכול יהיה בקדושה ובטהרה, שגם שמתעסק בענייני חולין שפתותיו יהיו ממלמלות דיבורי תורה ותפילה.
יהי רצון שנזכה על ידי כך לקבל פני משיח צדקנו, שמובא מרבי נחמן מברסלב שמשיח אותיות מֵשִׁיחַ- לשון שיחה, ומשיח יכבוש את כל העולם בלי יריה אחת, רק ילמד אותנו את אומנות התפילה "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
