הלכות מזוזה ב' | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
מזוזה ומעקה

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

40003

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ליד המזוזה יש להתנהג בכבוד, וטוב לעטוף את המזוזה בשני כיסויים (ויאמר שאחד מדין שמירה), היינו בניילון או בנייר ואח"כ להניחה בקופסא, כי לעיתים המקום שכנגד המזוזה אינו נקי, וכגון שיש ילדים קטנים שעלולים לטנף (עיין שו"ע או"ח הלכות תפילין סי' מ'). ויש מי שאומר שאם הניח את המזוזה בגובה 10 טפחים זה נחשב כרשות בפני עצמה, ולכן מותר. ועל זה אומר הט"ז: כשהעולה לתורה יורד מהבימה, לא יפנה את גבו לספר התורה, אבל אם הבימה גבוהה עשרה טפחים, היא רשות בפני עצמה, ורשאי לרדת כרגיל. אף על פי כן, יש נוהגים לרדת מהבימה כשפניהם אל ספר התורה כמו "עושה שלום", כדי שהגב שלהם לא יהיה לכיוון ספר התורה.

אמירת 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה
טוב לומר 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה. עיין בסידור 'קול אליהו' (בעמוד תת"ק) שם הבאנו את הנוסח, ובו כתוב: "לשם יחוד וכו' הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה לקבוע מזוזה ככתוב: "וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך", ואח"כ יאמר "ויהי נועם" וכו', ויברך "ברוך אתה וכו' לקבוע מזוזה". ואחר שיקבענה ינשקנה ויאמר: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (בא"ח שם אות ה').

הנכנס לבית חדש
אם נכנס לגור בבית חדש ויש לו כמה חדרים, טוב שיאמר לאשתו ולבניו הגדולים ולאורחים: 'אני קובע את המזוזה בפתח הבית ואיני מוציא אתכם ידי חובה', וכך יזכה את האחרים בקביעת המזוזות בחדרים האחרים.

דירה שיש לה כמה כניסות
אם יש לאדם דירה בקומה ראשונה ויש לה כמה כניסות, הכלל הוא: מקום שהדלת נכנסת זה נקרא הכניסה העיקרית לדירה, כי הדלת נכנסת בדרך כלל לדירה, ושם יקבע את המזוזה עם ברכה, ובשאר הכניסות יקבע בלי ברכה. אלא אם כן לא כיון (וכנ"ל).

נוסח הברכה
יש מי שאומר שהקובע מזוזה בביתו מברך "לקבוע מזוזה", ואם קובע מזוזה בבית שאינו שלו מברך "על קביעת מזוזה". ולמעשה, אנו נוהגים לברך תמיד "לקבוע מזוזה". מעין זה כתוב שהמוהל מברך "על המילה", ואם אבי הבן מל יש מי שאומר שמברך "למול את הבן". ואומר הרב חיד"א אנו תמיד מברכים "על המילה", כי רמוז בזה מַל י-ה.

קביעת מזוזה בלילה
מותר לקבוע את המזוזה בלילה. ויש מי שאומר שאין לקבוע מזוזה בלילה, כמו שמצינו לענין צדקה - שלא נותנים צדקה בלילה. ואין הלכה כן, כי אם נזדמן הדבר כך מאליו לא יחמיץ המצוה, וכי אם בא עני בלילה לא יתן לו צדקה?! (בא"ח שם ד').

האם מרפסת חייבת במזוזה?
קובעים את המזוזה מצד ימין של הנכנס לחדר. והיכן מניח את המזוזה בפתח המרפסת, האם מצד ימין של היוצא מהבית למרפסת, או מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית? לדעת הספרדים, אם המרפסת בקומה השניה - מניח את המזוזה מצד ימין של היוצא למרפסת. וי"א בשם החזון איש, שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. הרה"ג יצחק אלפיה זצ"ל בעל 'קונטרס היחיאלי' שואל, האם 'בלקונס' (מרפסת) חייבת במזוזה או לא שהרי אין לה תקרה? ומה הדין במרפסת שהיא צרה וארוכה ואין בה ד' על ד' אמות, אבל יש בה כדי לרבֵּע ד' על ד' אמות? ופסק, שחייבת במזוזה בלי ברכה.

הסיר את המזוזה כדי לבודקה
אם הסיר את המזוזה כדי לבודקה, והחזירה באותו היום - אינו חוזר ומברך. אבל אם החזירה למחרת (ועבר לילה)– חוזר ומברך. ואם ידע מראש שבדיקת המזוזות תתארך יום או יומיים ובינתיים לקח מזוזה מגמ"ח – עליו לברך על קביעתה. וכשיחזיר את המזוזה שלו מהבדיקה – יברך שוב על קביעתה, כי עבר לילה מהסרתה. וכתב הרב בעל 'כף החיים' ע"ה בספרו 'קול יעקב' (סי' רצ"א ס"ק ז'): "אם הסיר את המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה, יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה או לא יברך, ועיין באדמת קדש וברכי יוסף וכו' ויש מי שאומר שלא יברך משום סב"ל והיינו אם בא לקובעה באותה שעה תיכף לאחר הבדיקה, אבל אם שהה בינתיים ועשה היסח הדעת שעסק בעסקים אחרים כשיבא לקבוע יברך". ועדיף שיהא ביום אחר.

פתח בצורת קשת
יש בתים שפתח הבית שלהם בצורת קשת. כיום בדרך כלל, פתח כזה הוא גבוה, אבל לעיתים הקשת אינה מתחילה מהאמצע אלא מהצד וזה בעיה כי יצא שגובה המזוזה יהיה ממש סמוך לידו של הנכנס. ואין הכי נמי, גם אז יניח בתחילת שליש עליון, ובלבד שיהא גבוה עשרה טפחים.

דלת שוכבת
מחסן שדלת הכניסה אליו שוכבת (בצורה מאוזנת), ומרימים את הדלת ויורדים במדרגות - היכן יניח את המזוזה? ולמעשה, במדרגות שיורד ישים עץ כעין דל"ת ושם יניח את המזוזה, כי גם מחסן חייב במזוזה עם ברכה.

משקוף שהוסר והוחזר
סייד שבא לסייד את הדירה, והסיר את העץ שעליו מונחת המזוזה כדי לצובעו, והמזוזה עדיין עליו, ואח"כ החזירו – זה נקרא 'תעשה ולא מן העשוי', כי צריך שהעץ שעליו מונחת המזוזה יהיה במקומו. ועל כן יסיר את המזוזה ויקבענה שנית בברכה.

מעלית או מטוס – פטורים ממזוזה
מעלית פטורה ממזוזה, שהרי אין אוכלים ושותים או ישנים בה, ואין לך עראי גדול מזה. גם מטוס פטור ממזוזה, כי האכילה שם זה עראי.

מבנה נייד
כיום יש מבנה נייד הנקרא 'קראוון', ואם גר בו חייב לקבוע מזוזה בפתחו. לפני כמה שנים היו קראוונים שבהם גרו יהודים, ורצו להעבירם ממקום למקום, והיו מביאים מנוף בלילה ומרימים את הקראון ומניחים אותו במקום אחר. ופעם אחת שאל אותי אדם אחד בעודו נמצא בין השמים והארץ: כשהמבנה הזה תלוי באוויר הוא פטור ממזוזה, וכעת שמניחים אותו – מה אני אעשה? ולמעשה, ברגע שהמבנה הורם על ידי מנוף מעל הקרקע, הוא פטור ממזוזה, וכשמורידים אותו שוב לקרקע, הוא שוב חייב במזוזה, ולכן יש לפרק את המזוזה ולקובעה מחדש ובברכה.

בית שער
כל מקום שאין בו ד' אמות על ד' אמות – פטורה ממזוזה. אבל בית שער (מקום שהשומר יושב שם), אע"פ שאין בו ד' על ד' אמות – חייב במזוזה, כי זה הדירה של השומר.

בית שבו כניסה בלי דלת
יש בתים שיש להם כניסה בלי דלת, ואחר כך כשנכנסים פנימה יש דלת שממנה נכנסים לדירה.
יש מי שאומר שהכניסה הראשונה שאין בה דלת – פטור ממזוזה כי אין זה נקרא "ובשעריך".
ויש מי שאומר שגם כניסה זו חייבת במזוזה. ולמעשה, מדין סב"ל יקבע שם מזוזה בלי ברכה.

דלת מסתובבת
בכניסה לבתי מלון או בנייני משרדים מצויה דלת מסתובבת, שישנה אפשרות לכמה אנשים להכנס ביחד, ובדרך כלל נכנסים אחד אחד - קובעים את המזוזה בכניסה מצד ימין.

השוכר בית בארץ ישראל
המתארח בבית מלון
כתב הבא"ח (כי תבא אות כג): "השוכר בית בא"י - חייב במזוזה מיד משום ישוב א"י. אבל השוכר בית בחו"ל, והדר בפונדק בא"י - פטור ממזוזה שלשים יום. בד"א בשוכר בסתם אבל אם שכר בפירוש לששה חדשים או לשנה מאחר ששכר בפירוש לזמן שהוא יותר משלשים וקנה שכירות הבית באופן שאין אחד מהם יכול לחזור בו והוליך שם כליו ומטלטליו הרי זה מתחייב מיד". בבית מלון חלה החובה על בעל בית המלון לקבוע מזוזה, ואין האורח חייב בזה. אם מתארח במלון של גויים ואין שם מזוזות, ובדעתו להשאר שם למשך חודש – יבקש רשות מבעל המלון לקבוע מזוזה בפתח החדר. ואם בעל המלון מסרב לבקשתו – לא יניח, כי מהדין הוא פטור.

אנחנו רגילים לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית. וכשאנו מגיעים לחו"ל לשדה התעופה, יש שם הרבה דלתות, ואנו רגילים לשים את הידיים על המשקוף אבל אין שום מזוזה, ואז אנו יודעים שאנחנו בגלות. פעם באנו לחנוך את אחד מבתי המלון החשובים בארץ שבנה אותו גוי עשיר מחו"ל, והיו נוכחים שם ראש הממשלה (דאז ולא נזכיר את שמו) ועוד כמה אנשים מכובדים. הכניסה לדלתות של חדרי המלון היתה על ידי כרטיס מגנטי ורציתי לומר לבעל המלון שהדבר מהווה בעיה לשומרי שבת וכי יש להתקין גם מנעול רגיל, ובקשתי מאחד הנוכחים שיתרגם את דברי לבעל המלון. נה אלי ראש הממשלה ואמר לי, שאין זה נאה להעיר כך לבעל המלון. אמרתי לו אם הדבר לא יתוקן, אנשים יחשבו שהדבר מותר בשבת. אותו גוי שמע את דברי המתרגם, ומיד ביקש מאחד הטכנאים שיסדרו את הענין.

בחו"ל מרחק הנסיעה ממקום למקום גדול מאד, ולעיתים נסיעה מתמשכת על פני יום שלם ואף יותר. ולאותו גוי בעל מלון יש חדרים להשכרה שנמצאים בצידי הדרכים, ובהם יכולים הנהגים לאכול ולישון, ואח"כ הם ממשיכים בנסיעתם. ובאחד הפעמים כשהיינו שם אמרתי לו שחדרים אלו פטורים ממזוזה כי רוב המאכסנים בהם הם גויים, ומיעוט יהודים.

עוד מדיני מזוזה
יש מי שאומר שהשוכר או קונה דירה - חייב מיד לשים מזוזה. אבל כשהבית ריק, הרי הוא פטור ממזוזה, ואם אח"כ הכניס דברים לבית – חייב להוציא את המזוזה ויחזור ויקבענה בברכה. וי"א, שאם אדם עוזב את הבית אפילו לחצי יום, חייב לפרק את המזוזה ולקבוע אותה שוב. אבל אנו אומרים, כיון שכשיוצא מביתו דעתו לחזור, אינו צריך שוב לחזור ולקבוע את המזוזה.

כל העולם ניזון בשביל ישראל
העולם הזה נברא בזכות עם ישראל, "כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני" (ברכות י"ז ע"ב)- וכל העולם כולו ניזון בשביל עם ישראל. וידעו להם אמריקה ורוסיה ואוסטרליה וכל העולם כולו שעליהם לדאוג שלא יזיקו לאף אחד מעם ישראל, ואם הם לא שומרים, הם אוכלים לא משלהם. ויהי רצון ש"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", והקב"ה יזכה אותנו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז נראה אם בבית המקדש יקבעו מזוזות או לא. כי הרמב"ם כותב (פ"ו מהלכות תפילין הלכה ו'): "הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה, פטורין לפי שהן קדש. בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו, חייב במזוזה. וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה, חייב".

וממשיך הרמב"ם (שם): "כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות, חוץ משער נקנור ושלפנים ממנו ושל לשכת פלהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה". ויהי רצון, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונראה היכן מניחים מזוזות, והיכן פטורים מלהניח מזוזה, יראו ענינו וישמח לבנו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

ויקהל
מצוות שמירת השבת
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
אדר תשס"ז
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הלכות תלמוד תורה
גליו מס' 434
י שבט תשס"ח
הלכות תשעה באב
תשעה באב
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה
קדושים
פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו

מזוזה ומעקה

רביבים
מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
2 דק'
מזוזה ומעקה
מזוזה בחדר ארונות
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ד
5 דק'
מזוזה ומעקה
חיוב מזוזה במעלית
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ד
4 דק'
מזוזה ומעקה
קביעת מזוזה במרפסת או בחצר
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ד

מזוזה ומעקה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרה"ג דוב ליאור
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב שלמה שושן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב משה אליה

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו