ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כשאיש ואישה מתגרשים אין הכוונה רק על ריחוק פיזי, שהרי אחר נתינת הגט יכולים הם עדיין להיות בקרבת מקום אחד לשנייה. אלא המובן הוא, שהקשר הנפשי מתנתק, הדבקות הפנימית נפרדת.
כך, כשחס ושלום האדם חוטא, הוא אינו מתרחק פיזית מהקב"ה, מפני שאי אפשר להתרחק ממנו יתברך שהרי 'מלא כל הארץ כבודו'. אין כזו מציאות שאדם רחוק מבורא עולם, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, אלא שהחטא יוצר חומה רגשית שמסבבת אותו ואינה נותנת לו להתענג מאורו וטובו של מלך מלכי המלכים.
ה'שפת אמת' זיע"א (בראשית, תרס"א) מדייק מהמשך הפסוק הנ"ל 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים' - שעדיין יש יכולת להיכנס אל תוך הגן, רק יש שמירה שלא יכנס מי שאינו ראוי. ומבאר, שהגן עדן הוא יום השבת, שבשבת קודש יש את הזכות להיכנס פנימה, לקדושה העליונה, לאחוז באילן החיים.
בשבת נפתח השער הסגור, הקב"ה מסיר את להט החרב המתהפכת, שמסמלת את תעתועי השקר והכזב מצד היצר הרע במשך השבוע, והאמת הנצחית מתגלית בשיא הודה ותפארתה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!
מובא בספרים הקדושים שהעונג הוא שורש ותכלית הבריאה ולשם כל האנושות שואפת, לכן האדם רץ כל ימיו להרוות את צימאונו לעונג, להגיע לפסגת האושר והשמחה שחסרים לו.
להט החרב המתהפכת כשמה כן היא, מהפכת ענג לנגע, מציעה לאדם שווא והבל, שלא רק שאינם מרווים את צימאונו, אלא בנוסף משאירים סדק חלול וחותם של כאב עמוק בנפשו. הופך הוא לעצוב, האדם בחטא מרגיש טעם של מיתה ומרירות.
כדי להבין מהיכן נובעת הרגשת החוסר הזאת נעתיק מתוך דברי הגאון הרב ישראל אברג'ל שליט"א (מתוך קונטרס 'מסילות אל הנפש' פרשת וזאת הברכה, תשע"ט) "'וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם'- באותה שעה נולדה בעולם ההרגשה הנוראה הנקראת 'סתם', הרגשה בה האדם מרגיש שהוא 'סתם', ללא חשיבות, ללא מקום בעולם, ללא אישיות, סתם אדם משעמם... אותה הרגשה היוצרת בלב האדם מעיינות של כאב, תהומות של בדידות, זעקה אילמת לקבלת כבוד, והרגשה זו עתידה ללוות את כל בני האדם לכל אורך הדורות", עד כאן דבריו הקדושים.
והתיקון לכך, הוא כדברי הרבי ה'דברי שמואל' מסלונים זיע"א שפירש את הפסוק "מי הגיד לך כי עירום אתה", שהקב"ה גער באדם הראשון - מי הגיד לך דבר זה כי אחר העבירה אתה כבר עירום מכל ואבדת את כל הקשר שלך עם הקב"ה, רק האדם חייב לזכור את מעלתו ולהאמין בערכו ש"בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, א) ומתוך כך לראות את הטוב הקיים בו, להאמין שיכול הוא להגשים את תכלית ומטרת בריאתו.
בקידוש של שבת אנו אומרים "וקראת לשבת ענג", מובא בזוהר הקדוש 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. בשבת קודש המציאות שבה לשורשה החי והבריא "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", בצבוץ של תקווה מתרענן ומתחדש. וכך היהודי יכול לשוב ולהתחבר לנהר הנובע בתוכיות נשמתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
על השבת נאמר "וטעמיה חיים זכו", מאיר בה טעם עולם הבא, טעם גן עדן. יהודי של שבת זוכה להיות שייך ומקושר ל"טעמו וראו כי טוב ה'", זוכה להתעדן בנועם ה', נשפע עליו טל אורות מחי העולמים "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". באכילת שבת, בשירי שבת, בתפילות השבת, טועם הוא טעם של דבקות באור אין סוף ברוך הוא ונכלל בחיים אמתיים ונצחיים.
החידושי הרי"ם זיע"א מלמדנו חיזוק עצום מהמדרש הנ"ל, שהרי הדין אם אישה משולחת וחוזרת אין זה נחשב גירושין, כך אין הגירושין שגירש הקב"ה את אדם חל, כי אנו מתעקשים וחוזרים תמיד אל הבורא יתברך.
עבודה שאין לה סוף
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה זה בכלל אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
