ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כשאיש ואישה מתגרשים אין הכוונה רק על ריחוק פיזי, שהרי אחר נתינת הגט יכולים הם עדיין להיות בקרבת מקום אחד לשנייה. אלא המובן הוא, שהקשר הנפשי מתנתק, הדבקות הפנימית נפרדת.
כך, כשחס ושלום האדם חוטא, הוא אינו מתרחק פיזית מהקב"ה, מפני שאי אפשר להתרחק ממנו יתברך שהרי 'מלא כל הארץ כבודו'. אין כזו מציאות שאדם רחוק מבורא עולם, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, אלא שהחטא יוצר חומה רגשית שמסבבת אותו ואינה נותנת לו להתענג מאורו וטובו של מלך מלכי המלכים.
ה'שפת אמת' זיע"א (בראשית, תרס"א) מדייק מהמשך הפסוק הנ"ל 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים' - שעדיין יש יכולת להיכנס אל תוך הגן, רק יש שמירה שלא יכנס מי שאינו ראוי. ומבאר, שהגן עדן הוא יום השבת, שבשבת קודש יש את הזכות להיכנס פנימה, לקדושה העליונה, לאחוז באילן החיים.
בשבת נפתח השער הסגור, הקב"ה מסיר את להט החרב המתהפכת, שמסמלת את תעתועי השקר והכזב מצד היצר הרע במשך השבוע, והאמת הנצחית מתגלית בשיא הודה ותפארתה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!
מובא בספרים הקדושים שהעונג הוא שורש ותכלית הבריאה ולשם כל האנושות שואפת, לכן האדם רץ כל ימיו להרוות את צימאונו לעונג, להגיע לפסגת האושר והשמחה שחסרים לו.
להט החרב המתהפכת כשמה כן היא, מהפכת ענג לנגע, מציעה לאדם שווא והבל, שלא רק שאינם מרווים את צימאונו, אלא בנוסף משאירים סדק חלול וחותם של כאב עמוק בנפשו. הופך הוא לעצוב, האדם בחטא מרגיש טעם של מיתה ומרירות.
כדי להבין מהיכן נובעת הרגשת החוסר הזאת נעתיק מתוך דברי הגאון הרב ישראל אברג'ל שליט"א (מתוך קונטרס 'מסילות אל הנפש' פרשת וזאת הברכה, תשע"ט) "'וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם'- באותה שעה נולדה בעולם ההרגשה הנוראה הנקראת 'סתם', הרגשה בה האדם מרגיש שהוא 'סתם', ללא חשיבות, ללא מקום בעולם, ללא אישיות, סתם אדם משעמם... אותה הרגשה היוצרת בלב האדם מעיינות של כאב, תהומות של בדידות, זעקה אילמת לקבלת כבוד, והרגשה זו עתידה ללוות את כל בני האדם לכל אורך הדורות", עד כאן דבריו הקדושים.
והתיקון לכך, הוא כדברי הרבי ה'דברי שמואל' מסלונים זיע"א שפירש את הפסוק "מי הגיד לך כי עירום אתה", שהקב"ה גער באדם הראשון - מי הגיד לך דבר זה כי אחר העבירה אתה כבר עירום מכל ואבדת את כל הקשר שלך עם הקב"ה, רק האדם חייב לזכור את מעלתו ולהאמין בערכו ש"בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, א) ומתוך כך לראות את הטוב הקיים בו, להאמין שיכול הוא להגשים את תכלית ומטרת בריאתו.
בקידוש של שבת אנו אומרים "וקראת לשבת ענג", מובא בזוהר הקדוש 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. בשבת קודש המציאות שבה לשורשה החי והבריא "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", בצבוץ של תקווה מתרענן ומתחדש. וכך היהודי יכול לשוב ולהתחבר לנהר הנובע בתוכיות נשמתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
על השבת נאמר "וטעמיה חיים זכו", מאיר בה טעם עולם הבא, טעם גן עדן. יהודי של שבת זוכה להיות שייך ומקושר ל"טעמו וראו כי טוב ה'", זוכה להתעדן בנועם ה', נשפע עליו טל אורות מחי העולמים "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". באכילת שבת, בשירי שבת, בתפילות השבת, טועם הוא טעם של דבקות באור אין סוף ברוך הוא ונכלל בחיים אמתיים ונצחיים.
החידושי הרי"ם זיע"א מלמדנו חיזוק עצום מהמדרש הנ"ל, שהרי הדין אם אישה משולחת וחוזרת אין זה נחשב גירושין, כך אין הגירושין שגירש הקב"ה את אדם חל, כי אנו מתעקשים וחוזרים תמיד אל הבורא יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
