ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
בדברים אלה מסתיים ספר בראשית וצריך להבין עד כמה הם חשובים.
חז"ל לימדונו כי בפסוקים אלה מסתתר סוד הגאולה. וז"ל המדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא למשה "לך ואספת את זקני ישראל", אמור להם פקוד פקדתי, אמר לו מסורה היא בידם מיוסף שבלשון הזה אני גואלם לך אמור להם זה הסימן"
(שמות רבה (וילנא) פרשה ג סימן ח).
המדרש הבא מפרט יותר: " 'ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת'. מלמד שקיבצם כולם בשעת פטירתו, והיה מצוה אותם כאב המצוה את בניו, אמר להם הריני מת עכשיו: ואלהים פקד יפקד אתכם. כלומר תלה הגאולה ברבים, לפי שידע ברוח הקודש שעתיד הקדוש ברוך הוא לדלג על הקץ ולקצרו בשביל צעקתן של רבים, לכך אמר פקד יפקוד אלהים אתכם. ולמה אמר להם בלשון פקידה, אלא כך אמר להם, כל מושיע שיעמוד לכם ולא יאמר לכם דברי הישועה בלשון זה אל תאמינו בו, ואם יאמר לכם המושיע בלשון זה, ובלשון כפול תאמינו בו, וכה"א במשה 'פקד פקדתי אתכם' (שמות ג' טז), וכתיב 'ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' ' (שם ד' לא) למה האמינו על ששמעו דברי ישועתם בלשון פקידה" (שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק נ כד).
חייבים להבין! על מה מדובר כאן? על סוד טכני? צופן סודי הידוע רק למעטים? ומה יקרה אם הסוד ידלוף ומישהו לא מוסמך ישתמש בו? עוד צריך עיון: מה כוונת המדרש במילים: "כלומר תלה הגאולה ברבים", מה משמעותו ומה מקורו בפסוק? אם נסביר שיוסף דיבר בלשון רבים "אתכם", מה הראיה מכך הרי הוא מדבר אל רבים-אל אחיו.
לכן, נציע את ההצעה הבאה. יוסף השתמש דווקא בלשון פקידה כפולה פָּקֹד יִפְקֹד, כדי ללמדנו שהמטרה של יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, ובעקבותיה גם הגאולה האחרונה, היא גאולה לרבים, לציבור כציבור, על כל מרכיביו. לא מספיק לצאת ממצרים כדי להפסיק להיות עבדים לפרעה. האתגר הרבה יותר מקיף ונעלה. העם שיצא ממצרים יהפוך לציבור עצמאי, שחי במדינה עצמאית על כל סממניה. מדינה שיש לה ממשלה וצבא, משרד החקלאות ומשרד המסחר והתעשיה, משרד האוצר ומשרד החוץ. החידוש הוא, שלא רק יחידי סגולה צדיקים יעבדו את הקב"ה כפרטים, כפי שהיה בתקופת האבות. צריך להקים מדינה עצמאית שבחייה הציבוריים, כל חלקי הציבור, שותפים ביישום תורת האבות:
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם (כמו שהיה אכן ביציאת מצרים) וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בראשית י"ח יח-יט).
המסר בסיסמא פָּקֹד יִפְקֹד הוא להקים חברה של צדקה וחסד, חברה בה המערכת המשפטית מבטיחה צדק לכל. חברה הדואגת לחלקיה החלשים, מדינה שכל שאר המדינות מתפעלות מהישגיה בכל התחומים. ברגע שמדובר על ציבור, הוא כולל צדיקים בינונים וגם רשעים, אי אפשר לוותר על שום חלק ממנו (אומנם הסדר הנכון צריך להישמר וד"ל).
פָּקֹד יִפְקֹד מלשון מפקדים ומפקדים של מפקדים, ברבים. עם, מדינה, ולא רק יחידים. יוסף מלמד את אחיו שגאולה שבאה לפתור בעיות של יחידים או של מגזרים מסוימים אינה גאולה. גאולה לאתרוגים בלבד איננה גאולה. רק מי שיבטיח גאולה לרבים, לכולם, לכל המגזרים, עצמאות מדינית על כל מרכיביה, הוא הגואל שנשלח בידי הקב"ה.
(עיינו גם בדברינו בעניין נבואתו של יונתן בן שאול בנושא זה בחמדת ימים לפרשת תולדות תשס"ה)
זה סוד הגאולה לרבים, הסוד שמסר יוסף לאחיו, הסוד בו השתמש משה רבנו.
הבה נתפלל כי נזכה לשמור על מדינתנו, מדינת ישראל, המתנה החשובה ביותר שקיבלנו מהקב"ה מזה אלפי שנים.
נבין שהמדינה איננה שייכת לקבוצה זו או אחרת.
נתפלל כי היא תהיה יותר ויותר מדינת העם היהודי, המתנהלת בדֶּרֶךְ יְקֹוָק של צְדָקָה וּמִשְׁפָּט ושממנה מתברכים כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
