אח ואויב | הרב ישעיה שטיינברגר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
ויחי

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חז"ל מפתיעים בדרשות החושפות מנגנונים היסטוריוסופיים פנימיים שאינם מפורשים במקרא. זה נכון במיוחד כשמדובר בסיום תקופה – ספר בראשית ('ספר הבריאה'), ובדמויות ייצוגיות כמו יעקב ועשיו.
דוגמה מעניינת בכיוון זה נמצאת בפרקי דרבי אליעזר פרק לט, על הפסוק "ידך בעורף אויביך" (בראשית מט, ח) בברכת יעקב ליהודה. הוא אומר שלאחר שראש עשיו נערף על ידי יהודה, מפני שהאח הסורר התנגד לזכות יעקב להיקבר עם אבותיו – התגלגל הראש ונקבר במערת המכפלה. יש כאן יותר מרמז לעובדה שהייתה רוחניות מיוחדת גם בעשיו, שאלמלא כן לא היה זוכה להיקבר עם קדושי עליון שנקברו שם. נתון זה קשור מסתמא לאהבת יצחק אותו ולכבוד שחלק עשיו לאביו. לכן ראשו – המוחין, משכן הרוח – כשהוא כבר נפרד מגופו הטמא בתאוות עולם הזה, זוכה למנוחת עולמים בקבר שאין נעלה ממנו.
היה אפשר להגדיר מדרש זה ואת לקחו הברור כמדרש פליאה. אך למעשה מצאנו הדים לתפיסה חיובית מסוימת כלפי דמות עשיו גם במקורות נוספים הן בחייו והן בדורותיו.
הדבר מתחבר לימות המשיח:"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" (עובדיה א, כא). משפט זה נחשב, לפי ספרות הפנימיות, לבירור (ניתוח רדיקלי) שבמהלכו נגדע אותו חלק בעשיו שנעדר תקנה. חלק זה הוא נכדו, עמלק, שעליו נאמר "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד, כ). הקב"ה כביכול אומר שאין שמו וכיסאו שלמים עד שייכרת זכר אותו האיש מהעולם (רש"י בסוף פרשת בשלח). אבל הנותר מעשיו אחר המשפט, יבטא טהרה עתידית המתקשרת גם לעבר ההיסטורי. באותה שעה תתקיים הבטחת יעקב להיענות להזמנת אחיו לבוא אל מקומו בשעיר ולפוגשו שם (רש"י בראשית לג, יד). משמעות דחיית ה"ביקור" היא שיעקב אבינו דחה את הזמנת עשיו ליצור קשר, למרות שאחיו נשקו. זאת משום שההווה של עשיו בעת המפגש הקדום נותר עדיין טמא, רווי כוחנות ובריונות.
אולם כשיעקב צופה בעתיד, הוא נוכח שיש סיכוי לתיקון. או אז תתקיים כוונת יצחק אבינו באהבתו לעשיו ובתוכניתו הראשונית לחלוקת העולמות בינו ובין יעקב; הקשר ביניהם עשוי להתפתח למודל שבין יששכר וזבולון (על פי השם משמואל). עשיו יהיה הזבולון של יעקב, שהוא בחינת יששכר.
ואכן עשיו ויעקב מתנהלים ברגשות מעורבים. יש והם מתחבקים, מרחמים זה על זה וחשים את האחווה. ויש – וזה קרה רוב הזמן בהיסטוריה שלהם ושל בני בניהם – שהייתה פרושה תהום של איבה ועוינות ביניהם.
מטעם זה בגאולה העתידה, כשכל הכוחות והבחינות וזוויות העולם הזה יתכנסו תחת מטרייה של פיוס ומפגש בחינת "ה' אחד", יֵצא אותו עני הממתין לייעודו כמשיח ה' בשערי רומי (ראה סנהדרין צח, א לפי גרסת הגר"א) – רומי היא בירתו החשובה של עשיו בהיסטוריה – ויגאל אף את עשיו וכל כיוצא בו.
ישנם מקורות רבים המדברים על תפקידו של עשיו כחלק מהגאולה. הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, בקטע המצונזר, מסביר את עילת הקיום וההצלחה של עשיו וישמעאל, הנצרות והאסלאם, כסוללים הדרך למשיח. גם מהרש"א במסכת עבודה זרה (י, ב) סבור שרומי היא שמוציאה מתוכה ומשגרת את המשיח. דברים דומים מופיעים גם ברמב"ן: "מפלת אדום ביד המשיח תהיה כי גלותינו היום ביד רומא לאדום תיחשב" (במדבר כד, יח). זה מתכתב עם כל האמור לעיל: הגאולה תהיה רבת פנים ותכיל את היקום כולו. בתנאי, כמובן, שהאנושות תפנים את מעלת האמת של יעקב "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' מלך".

נתפרדה החבילה
יש בתולדותינו סימני דרך המצביעים על אופטימיזם מסוים כלפי עשיו. הנצי"ב בפירושו העמק דבר משווה את יחסי הידידות העמוקים בין רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס, קיסר רומי, לנשיקות והחיבוקים בין יעקב לעשיו בשעתו. הרמב"ם, בהקדמתו למשנה תורה (בלי להזכיר את הידידות המופלאה בין השניים, שבמסגרתה יש אף דעה שהרומאי התגייר) קובע שכתיבת המשנה על ידי רבי התרחשה כדי להציל את התורה שבעל פה משכחה. ומוסיף הרמב"ם שרבי ראה את קשיי הגלות ואת "התגברות מלכות רומי".
ואין דבריו אלא תימה גדולה: הלוא בימי רבנו הקדוש שרר מצב שהוא ההפך הגמור. מעולם לא שררו יחסים כה מושלמים כאלו בין בני האחים. רבי, שמזכיר בקווים רבים את סבא יעקב, עומד בקשר עם קיסר רומי שרואה עצמו כתלמידו. הוא מתכופף לפני רבי ואף שולח לחברותא אוצרות זהב (ר' במסכת עבודה זרה, שם). כשרבי מסרב, בטענה שיש לו עושר מספיק משלו, עונה אנטונינוס: תראה שאולי תצטרך משאבים אלו לעתיד – ויש מפרשים: לימות המשיח.
בינתיים כנראה קיים מתח סמוי. אף שהידידות בין שני הקצוות כה מתגברת, עדיין "ידוע שעשיו שונא ליעקב". ואכן במסכת עבודה זרה רבי מוכה היגון מפטיר כשהוא מתבשר על מותו של אנטונינוס: "נתפרדה החבילה". הוא רואה שהשמיים שוב יתקדרו בעבים ומלכות רומי אכן תתגבר על חשבון תפוצת תורת ישראל. אבל אם יש רגע של היפוך היוצרות ורומי תומכת בהתלהבות בישראל, אז זה סימן מהשמיים לרבי. זו השעה, אולי האחרונה, שניתן לכתוב את כל התורה שבעל פה ולהצילה משכחה. ועם זאת, אפילו אחר הנשיקות והחיבוקים יעקב מתחמק ממשמר הכבוד שעשיו מציע לו ללוותו לביתו ודוחה זאת לימות המשיח.

מגרים תצא תורה
הפן הרוחני ואף התורני מתגלה גם בעובדה שרבי מאיר, שסתם משנה כמותו, היה מצאצאי נירון קיסר. ואילו אונקלוס, אחיינו של טיטוס, התגייר וכתב את התרגום הקדוש הקרוי על שמו. רואים כאן כל הזמן קשר סמוי שמתפרץ לעיתים לטובה בין רומי וארץ ישראל. רומי אף מחזקת את תורת ישראל. אגב, לא שמענו כמעט על בני אומות אחרות, לא מארבע המלכויות ואף לא מישמעאל, תופעה של גרים שנהיו לימים למאורי דורותיהם ולעמודי התווך של התורה שבעל פה, זולת כאן. חכמים אלו הם מאדני היסוד של התורה שבעל פה שרבי כותבה במשנה.
כנראה שיש בסיוע של צאצאי עשיו בחיזוק התורה שבעל פה התקיימות בחינה הנזכרת בשמות: "גם אתה תיתן בידינו זבחים ועולות" (שמות י, כה), בדברים שאומר משה לפרעה שבתחילה סירב לתת להם אפילו לצאת מארצו. הגאולה המתפתחת לימים בזכות תורת ישראל מושכת אש קודש אף מראשו של עשיו. אנו רואים אפוא פרדוקס רודף פרדוקס: השונא הגדול, עשיו, הוא בסוף מהתורמים הגדולים להאדרת התורה שבעל פה.
מצד אחד עמנו חווה פרקים נוראים של שפיכות דמים בגלות אדום, היא רומי, היא הנצרות (ר' רמב"ן בהקדמה לפרשת וישלח ובמיוחד בפרשת גיד הנשה, שם לג, כו. ועוד שם). אך דווקא מאז השואה הנוראה מכול חל שינוי ורגיעה מסוימת. המערב, חניך העולם הנוצרי, הוא בן בריתנו (פחות או יותר), הגורם התומך בנו מאז השחרור ממחנות הריכוז. ואילו ישמעאל אינו שוקט, אינו סולח ואינו מוותר על האדמה שלטענתו כבשנו ממנו כאן.
גם בעצם ימים אלו אנו עדים לאנדרלמוסיה השוררת בשיחות הגרעין, במאבק בין המגזרים השונים בארצות הברית, ביחסם וביחסי האירופים ליהודים ובתופעות אנטישמיות רבות. אנו בקלחת רותחת. אך בה בעת יש גם תקווה אפילו בקשרים עם עשיו המכונה מלכות הרשעה.
ראוי למתווי מדיניות החוץ ולחכמי מדעי המדינה שלנו לחשוב על תהפוכות גורל אלו. גישות מוצקות הנשענות על חז"ל עשויות לקבוע אסטרטגיה נבונה. עם זאת מסתמא לא נזכה לפתרונות עד הגאולה, שבמסגרתה יתורצו כל הקושיות והבעיות. הלוואי במהרה בימינו.

הכותב הוא רב שכונות רמת שרת ורמת דניה בירושלים וראש מכון זיו התורה להכשרת ר"מים

מתוך העיתון בשבע

ויחי

הרב ישעיה שטיינברגר

לימוד תנ"ך
האסתטיקה של הקדושה
אדר א תשע"ט
מאמרים נוספים
מידת המלכות של ר' אורי זוהר
סיון תשפ"ב
תשובה
תשובה כמהפיכה
תשרי תשע"ט
תשובה
שמחה ופחד משמשים בערבוביה
אלול תשפ"ב

ויחי

6 דק'
ויחי
מדוע חוששים האחים מיוסף לאחר פטירת יעקב
הרב יצחק בן יוסף | טבת תשפ"ו
40 דק'
ויחי
יהודה ויוסף - שתי תנועות בישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד טבת תשפ"ו
פרשת שבוע
וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל
הרב יוסף כרמל | תשע"ג
35 דק'
ויחי
שיעור לפרשת ויחי תשס"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | מוצש"ק פרשת ויחי תשס"ג

ויחי

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב בני אלון
הרה"ג חיים שטיינר
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו