אנחנו ההורים!? אז שיכבד אותנו!

שאלה:
לפעמים אני ובעלי מתארחים בשבת אצל הבן שלנו. אמרתי לבעלי שהוא צריך לנהל את שולחן השבת, אבל אני רואה שזה מכניס את הבן שלי למתח. הוא טוען שכל אחד במשפחתו הוא המנהל. ומה עם מצות כיבוד הורים?!
תשובה:
אתם כהורים צריכים להכיר את בנכם ומשפחתו, ובודאי שנסיון החיים שלכם רב יותר. מתוך כך, ודאי אתם מודעים לחשיבות הרבה שיש לעצמאות כל משפחה. הורים המתערבים יתר על המידה בחיי ילדיהם, עלולים לגרום למערכת יחסים לא בריאה בין כולם לכולם. גם התורה בפרשת בראשית, עם יצירת האיש ואשתו קובעת: על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". צריך לאפשר למשפחת בנכם להתנהל כיחידת עצמאית, ולקיים את העזיבה של ההורים, אשר היא פותחת פתח לחיים עצמאיים. בנוסף, חשוב לזכור שכבוד נותנים ולא לוקחים , כמו שבחוקי התנועה הכלל הוא, שזכות קדימה נותנים ולא לוקחים. בדרכים, כלל זה מונע התנגשות בין כלי רכב, ובדרכי החיים, כלל זה מונע התנגשות בתוך המשפחה. גם מצוות כיבוד הורים מוטלת על הבן והכלה, שהם צריכים לתת לכם את כבודכם הראוי. אבל לא ראוי שאתם תדרשו לעצמכם את הכבוד.

לכן, אם הבן ואשתו היו שואלים אותי, הייתי מייעץ להם שיציעו לבעלך, האבא והסבא, לנהל את שולחן השבת. אבל מאחר והם אינם שואלים אלא את, הסבתא, לך אני מייעץ להיות חכמה יותר מהבן, ולא להמריץ את בעלך להנהיג את בית הבן. אתם כהורים צריכים לשמוח על כך שהבן ואשתו חיים בשמחה ביניהם, ורוצים "לעזוב" אתכם כדי לבנות את קינם הפרטי. הבן, תופתעו לאחר זמן לראות שבנכם יבקש מבעלך, מאביו, לשבת בראש השולחן ולנהל מנסיון, ניתן להוסיף, שאם תכבדו את רצונו של את הסעודה. ההבנה שלכם לצרכי משפחת הבן, תפתח את הפתח לכך שגם הבן יבין את הרגש