ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לילך בדרכי השם יתברך בכל היכולת שנאמר "והלכת בדרכיו". ולמדו חז"ל פרוש מצוה זו - מה הקב"ה נקרא חנון, אף אתה היה חנון. מה הקב"ה נקרא רחום, אף אתה היה רחום. וכן בכל שאר המידות שיתואר בהן הקב"ה, צריך האדם להדמות לו וללכת בדרכיו.
מצוה לספר
השמועה פשטה במהירות - הרב שלמה קרליבך קיבל התקף לב ומצבו קשה. הרופאים עבדו קשות כדי להצילו ולהשאירו בחיים. ואכן ב"ה לאחר עמל רב הצליחו במשימתם ור' שלוימ'ה יצא מכלל סכנה. כמובן שרבים היו המבקרים שבאו ורצו לראותו, אולם כשאחד מחסידיו בא לבקרו מצא את מיטתו ריקה. כששאל היכן הוא, ענו לו חבריו לחדר כי הלך לנגן ולשמח את שאר החולים בבית החולים. "הוא הודיע כי הוא מתחיל בקומה זו בה הוא שוכב בעצמו, ואח"כ לפי הסדר יעלה עד למעלה", סיימו. "ניסינו להניעו מכך בטענה שהוא חלש ביותר וחייב קצת להתחזק קודם, אך ללא הועיל". תלמידו התחיל לחפשו בכל הבניין כשהוא עולה קומה אחר קומה, מחלקה אחר מחלקה. בקומה החמישית שמע מתוך אחת המחלקות את קולו האהוב של רבו. הוא הזדרז לשם ומצא את ר' שלוימ'ה מוקף חולים תוך שהוא שר ומספר להם סיפורים. נטל התלמיד את ר ' שלוימ'ה הצידה ואמר לו: "רבי, מוטב שתמתין עוד יום יומיים תתחזק, ואז תוכל לשמח את כל העולם כולו, אבל כעת אתה חייב לשכב במיטה ולדאוג קצת לעצמך". ענה לו ר' שלוימ'ה במבט אוהב: "עכשיו אני חולה כמו כל האנשים שסביבי, וכשהם רואים חולה כמותם שהוא שמח ומלא ביטחון זה מחזק אותם פי מאה מאשר אם אבוא לכאן בתור אדם בריא ואנסה 'מבחוץ' לשמח אותם"...
"אינני יכול יותר לראות בצער ביתי", התפרץ האיש לתוך החדר בו ישב רב הכותל הרב גץ זצ"ל בפגישה. "מצבה קשה ואיני יודע איך לסייע ולעזור לה", סיים האיש. הרב גץ נטל את ידו, והתחיל לנחמו בדברים, תוך שמסביר לו על תפקיד היסורים וכן הלאה. האיש נרגע ולאחר שהודה לרב פנה ויצא החוצה. מיד כשיצא, פרץ הרב גץ בבכי קורע לב והתחיל בתפילה נרגשת לרפואתה של אותה נערה...
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
4 - מצות עשה לקדש את ה' ברבים
5 - מצות עשה לילך בדרכי השם
6 - מצות עשה להתפלל בכל יום
טען עוד
מצוה להורות
במצוה זו כלולה החובה לעבודה על תיקון המידות של האדם. ידועה הגדרתו של הרמב"ם על הצורך בהליכה בדרך האמצע בכל הקשור למידותיו של האדם. עניין זה לומד הרמב"ם ממצוה זו. בעל ספר העיקרים (מאמר ג' פרק כ"ז) אומר כי מצוה זו מרוממת את האדם מלקיים חסד רק בגלל רגשות אנושיים, לכדי מצוה דאורייתא, וממילא העושה חסד צריך לכוון לקיים מצוה זו. חז"ל במספר מקומות משייכים את כלל מצוות החסד למצוה זו, כגון: ביקור חולים, ניחום אבלים וכן הלאה.
ביקור חולים - המצוה כוללת מספר חלקים: לשמח ולעודד את החולה, לעזור לו במה שצריך, ולהתפלל עליו ולברכו שיבריא. ואומר על כך מרן ה'בית יוסף' שאם ביקר ולא התפלל עליו לא קיים המצוה. וכפי שהמשיל זאת המשגיח ר' מאיר חדש זצ"ל שהמבקר בלי להתפלל משול למציל טובע בים נותן לו כוס מים לשמחו ולעודדו, אבל משאירו בים בלי לנסות להצילו. לא יבקר מיד בבוקר מפני שאז החולה מרגיש טוב והמבקר יימנע מלהתפלל עליו, לכן יבקרו רק אחרי שלוש שעות של היום. ובסוף היום גם לא יבוא שמא החולה יראה חלש כל כך עד שיתייאש מלהתפלל עליו. כשמברכו יכלול עימו את שאר חולי ישראל, ויאמר כך: "המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל", שמתוך כך תפילתו נשמעת. ובשבת יברכהו בלשון זו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא".
ניחום אבלים - לא יתחיל לנחם את האבל אלא לאחר שיפתח האבל בדברים. אם יש לפניו ביקור חולים וניחום אבלים, ביקור חולים עדיף כדי שיתפלל ויבקש רחמים על החולה כמה שיותר מוקדם. אולם אם יכול לקיים רק אחד מהם, ינחם את האבל מפני שבזה גורם חסד גם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
