ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
בתלמודי-תורה ובישיבות קטנות אכן החופשה מצומצם לחודש ימים ואפילו לשלושה שבועות בלבד והדבר ניכר לטובה. גם בישיבת בני צבי בבית-אל החופשה קוצרה לחודש ימים. דומה כי הישיבות התיכוניות היו צריכות להיות הראשונות לעשות זאת ומהם ילמדו כל שאר המוסדות.
אבל מאחר שבינתיים החופשה ארוכה, צריך להיערך אליה נכון. הוא צריך לשמש למנוחה, להתרעננות ולא להתפרקות ולבטלה, כי הבטלה מביאה לידי שעמום והבטלה מביאה לידי חטא. ועל כן יש להשתדל למלא את ימי החופשה בתוכניות.
בענין זה נתבונן בדברי המשנה במסכת אבות (ד, ב):
"רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון". למדנו מדבריו חכמה עמוקה.
העמל והיגיעה משכיחים עוון. העמל הרוחני והמעשי כאחד, שניהם ביחד, מרחיקים את האדם מן החטא. לא די ביגיעה בתורה בלבד, או ביגיעה במלאכה (ובלשון חכמים ב"דרך ארץ") בלבד, אלא יש לעסוק בשניהם כאחד, שיגיעת שניהם משכחת עון.
כל זה מפני שאדם מורכב מגוף ונשמה, מכוחות מעשה ומכוחות רוחניים כאחד. ועניינו להשתלם בשניהם. התורה משלימה את הנפש. ודרך ארץ, מלאכה, פרנסה, היא שלמות הגוף. כאשר אדם פועל ועוסק בתיקונו ופועל להשלמתו, הוא מרוחק מן החטא, שכן החטא הוא הפך מזה, הוא חסרון ההפך משלמות. החטא נמצא כאשר פוסקת השאיפה להשתלמות.
וכך אמרו חכמים, בכל מקום שנאמר בו "וישב" אינו אלא לשון צער:
"וישב ישראל בשיטים" - מה כתוב אחריו? "ויחל העם לזנות את בנות מואב".
"וישב יעקב" מה אירע אחריו? מכירת יוסף.
ובמדרש נוסף (בראשית רבה) מפרש עוד: "וישב ישראל בשיטים" - אין ישיבה בכל מקום אלא קלקלה, שנאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק". והכוונה לחטא עבודה-זרה וכו'.
כי האדם מלא כוחות הדוחפים אותו לפעול ולעשות, ואם אינו מכוון אותם לעליה, הרי הוא יורד.
אין מצב ביניים, או עולים או יורדים.
אם אין עשייה חיובית, אם יש בטלה, ממנה תוצאות לקלקלה לחטא ועוון. יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
