ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
המהר"ל כותב (נתיב הכעס פרק א), כי כשאדם כועס זהו סימן שהוא אינו דבוק במושכלות, אלא בגשמיות, ושוכח שהכל מאת ה' יתברך. וזה אחד הטעמים למה הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כי אילו היה זוכר בבהירות שהכל זה יד ה', והכל נעשה רק מהשגחת הקב"ה על הבריאה בכל רגע ובכל מקום, אז לא היה מקום לכעס כלל.
חכמינו הקדושים כותבים בעניין גנות הכעס (נדרים כב, ע"ב): "רבי ירמיה מדיפתי אומר שהכועס שוכח תלמודו ומוסיף טיפשות שנאמר 'כי כעס בחיק כסילים ינוח' (קהלת ז, ט)".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא את דברי 'השפת אמת' זיע"א (כי תשא תרס"ב): "התורה שלומדים בשבת קודש אין בה שכחה, כי בשבת האדם רחוק מן החומריות".
ומוסיף: "שבת הוא יום של הנשמות ולא של הגופים (זוהר הקדוש פרשת ויקהל). בשבת האדם צריך להיות רחוק מלהתפעל מהמקרים המסבבים אותו, כי בשבת מתגבר באדם הכוח השכלי, והוא דבוק כולו בנשמה היתירה שיש לו על הגוף.
ולכן, בשבת קודש צריך האדם להיות מרוחק ממידת הכעס, ואם חס וחלילה שולט בו אש הכעס, זה סימן כי התרחקה ממנו אורה של השבת".
שבת קודש היא מעין עולם הבא. בשבת, האדם מרוחק מן הגשמיות, וממילא אין לו שייכות כלל לכעס, כי מתעלה לדרגה הגבוהה ביותר, באופן שנכנס לתוך היכל בית גנזיו של ה' יתברך, ומשבת קודש יש לאדם את היכולת לשאוב כוח לכל ימות השבוע, לחיות חיים שלווים בבחינת 'אל תהי נוח לכעוס'.
כותב 'השפת אמת זי"ע': "ביום זה סועד האדם עם אמונה". ביום קודש זה יכול היהודי לבוא לידי ידיעה ברורה, כי הכל מנוהל על ידי ה' הטוב והמיטיב, וכל הסתר וקושי שיש לאדם, הוא בכדי שיזכה אחר כך לאור הגנוז.
בתהילים כתוב (כ, ג) "ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך". ומדייק 'השפת אמת' (פרשת קדושים) שהיה יותר נכון לכתוב ישלח 'עזרו' מקודש, היינו עזרתו של ה' יתברך, ולא 'עזרך'- העזרה שלך.
ומתרץ, כי לכל אחד יש עזר מיוחד לפי מצבו ודרגתו שלו. ישלח עזרך מ'קודש'- קודש מרמז על שבת קודש, שהיא עזר לאדם. הקב"ה שולח לאדם מכוח השבת, יכולת להחזיק מעמד בכל המצבים שהוא נמצא בהם. ולכל אחד יש 'עזרך'- עזר המיוחד לו לבדו.
ולכן, צריך האדם לעשות פעולות בהגיע צאת השבת, להשאיר בתוכו את הרושם של שבת קודש להמשך השבוע, וזה נעשה על ידי המשך הפסוק 'ומציון- יסעדך' .
'ציון' לשון 'רושם'. הסעד והסיוע שאדם יכול לקבל בשביל להתגבר על מה שצריך להתגבר, נעשה על ידי שהאדם שומר בקרבו ולוקח איתו את הרושם הטהור מאור השבת, לששת ימי המעשה הבאים.
אומרים בשם הרב הקדוש ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, כי הנשים שעושות הכנה לשבת קודש מתוך טירחה גדולה ובאהבת המצווה, היו צריכות לזכות לרוח הקודש מגודל זכות המצווה. אבל, בשמעו את 'הקולות' שישנם בבתי ישראל בזמן ערב שבת, התיישב אצלו הדבר למה אינן זוכות לכך.
מספרת הגמרא (גיטין נב, ע"א) על שני בני אדם (מהמפרשים מובן שהכוונה לשני בני זוג) שהיו רבים כל ערב שבת. מגמרא זו אנו למדים, שזוהי אומנתו של השטן לעשות קטטה ומריבה בערב שבת. לכן האדם צריך ליישב את דעתו, כמה זמן יקר הוא מפסיד בשעת הקטטה, שיכול היה לנצל אותו כהכנה לשבת קודש מתוך התרוממות.
ועוד, יש להיזהר בזה, שהרי אם האדם כועס לפני שבת, איך יזכה לנשמה יתירה, שעל ידי עוון הכעס מאבדים את הנשמה של ימות החול כפי שמובא בזוהר הקדוש, וכל שכן שלא יוכל לזכות לנשמה היתירה של שבת המלכה.
כותב 'הלקח והלבוב': "ומי שמבין כי כל המציאות של יהודי בעולם הוא רק 'השבת', שבני ישראל שהם 'בני עולם הבא' יכולים למצוא מנוחה ביום שהוא 'מעין עולם הבא', ומשם שואב הוא את כל חיותו לכל ימות החול וימי המעשה. הרי שיהיו יקרים בעיניו הרגעים לפני כניסת שבת להוסיף מחול על הקודש, להתעלות באותם הרגעים המסוגלים להתכונן כראוי לקבל פני השבת".
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
למה ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מה מברכים על פיצה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
