ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
1. שני עמודים גבוהים מעוצבים ומקושטים – יכין ובועז. 2. ברכת מים - הים של שלמה. 3. בסיס הברכה – שני עשר בקר. 4. עשרה כיורות – לצורך קידוש ידים ורגלים קודם הכניסה לשרת בקודש. 5. עשר מכונות – בסיסים, לעשרת הכיורים.
כל התוספות הללו היו גלויות לעין כל, שהרי עמדו בחצר המקדש שהייתה פתוחה לכל (על פי כללי מורא וכבוד מקדש). אחת השאלות הקשות בהקשר לתוספות אלה היא השאלה מה היה המקור עליו סמך שלמה המלך בבנייתם. בספר דברי הימים א מצוי תקציר של מגילת המקדש שכללה את ההוראות הנבואיות שקיבל שלמה מדוד שקיבל משמואל הנביא. כך מסכמת המגילה את הדברים :
"וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִיים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים...: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְקֹוָק עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א כ"ח יא-יט).
תוכניות אלה הועברו כנראה באותו לילה נורא הוד, בו נפגשו שלשלת הענקים, שמואל שאול ודוד, בביתו של שמואל הנביא ברמה. לילה בו עסקו הם בנבואה בעניין "נויו של עולם"=בית המקדש. עיון בפסוקים מגלה שאין ולו רמז לתוספות אלה, והתשובה לכך היא כנראה ששלמה בחכמתו (עיין רד"ק מלכים א' ז' לג ודו"ק) ראה לנכון לבנות תוספות עצומות אלה שהכתוב מתארם בדרך זו "לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה" (ירמיהו נ"ב כ).
ננסה הפעם להבין את התוספת הראשונה – יכין ובועז. נסיונות רבים נעשו בנסיון להסביר מה פשרם ומה פשר שמותיהם.
המיוחס לרש"י על דברי הימים מביא בעקבות המדרש שני פירושים:
1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר ישיש כגבור לרוץ (תהלים י"ט)"
2. "חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט"ז) וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו' נכון וגו') ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז" (דברי הימים ב ג' יז).
הרד"ק מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב. יכין שיכון הבית לעולם ובועז שיתן הא-ל בו העוז והקיום.
הרלב"ג טוען שהכל נעשה על פי תורת הסוד. בכיוון מעין זה מפרש גם המלבי"ם. לשיטתו העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית- חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה ד' לפי הצורך והמצב.
מורנו ורבנו הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל קרא לאחד מספריו העוסק בהלכות "תורה ומדינה" בשם "עמוד הימיני". בהקדמה לספר מבאר הוא מדוע בחר בשם זה (ולא רק בגלל הרמז לשם אביו הי"ד). נביא כאן את דבריו החשובים שלא איבדו מהרלוונטיות שלהם גם כמעט ארבעים שנה מיום כתיבתם והם מאירים את דרכנו גם כיום. וז"ל:
"ובבנות שלמה את בית האלקים הקים עמודיו שנים: עמוד הימיני – יכין, ועמוד השמאלי – בועז. סמלים לשמש ולירח, אשר אף הם אינם אלא סמלים – הירח, כנגד מלכות בית דוד, כדברי חז"ל, והשמש – כהמשך עקבי לדבריהם (ואשר משום מה סתמוהו) – כנגד מלכות התורה, אשר על תופסיה נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"; 'בועז' – בו עוז, ואין עוז אלא תורה (עי' זבחים קט"ז ורש"י שם).
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
נתפלל כולנו שאכן מגמות אלה רק ילכו ויתחזקו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













