ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חיים קנייבסקי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
בפרשתנו מצאנו, "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'", ומכאן הביא רש"י, "שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל להתאבל בה".
והלא, כל צרה באה ללמד את האדם מוסר השכל, ללמוד ממנה מוסר ולהתקדם בזכותה, ואכן התורה מלמדת את עם ישראל שורה של דינים והלכות, כלקח מהסתלקות הצדיקים, נדב ואביהוא.
מי בא בסוד ה' לדעת מה המוסר שעלינו לקחת מהסתלקות הצדיק, אך יש כללים בסיסיים שלימדונו גדולי ישראל. בזמנו, כשנפטר החפץ חיים זי"ע, אמרו גדולי ישראל, שצריך להקפיד ולהתחזק במיוחד בהלכות לשון הרע, מפני שגדולי ישראל של הדור הם אלו שיושבים בבית דין של מעלה לדון את אנשי הדור, וכיוון שהחפץ חיים הקפיד במיוחד בהלכות לשון הרע, וודאי שישים דגש מיוחד על הלכות אלו.
כלומר, יש כאן אמירה רוחנית, כל צדיק מדגיש נקודות רוחניות מסויימות, וכשהוא מסתלק מהעולם, אותן נקודות חסרות ומוטל על כולנו להתחזק בנקודות אלו. ואף בפרשתנו מצאנו, שהתורה מדגישה ומצווה להתחזק באותם נקודות שהיוו את הסיבה לחטא נדב ואביהוא, כי יש קשר בין הצרה למשימות שבהם עלינו להתחזק.
דומה, שהנקודה שבלטה יותר מכל בדמותו של הרב חיים קנייבסקי זי"ע, הייתה התמדתו האדירה ושליטתו בכל מכמני התורה, גם בתחומים כמו התלמוד הירושלמי, שלא כולם עוסקים בהם, וודאי מוטל על כולנו להתחזק בכך. מתוך אותה התמדה עלו ובאו שאר מידותיו הנעלות.
נפנה אולי את המבט לנקודה קטנה שכלולה בגדלותו בתורה, ונחברה לפרשתנו. בהלוויה, סיפר בנו הרב שלמה קנייבסקי שליט"א על החברותא המיוחדת שהייתה לאביו זי"ע עם יבדל"א גיסו הרב יצחק זילברשטיין שליט"א.
הרב זילברשטיין היה מגיע בכל יום שישי להציע שאלות הלכתיות וספקות ייחודיים וסבוכים, שהסתפק בהם במהלך השבוע. שני גדולי עולם אלו היו דנים בדברים, ופעמים רבות היה הרב חיים קנייבסקי זצ"ל מביא מקור מפורש מספר שעוסק בנושא אחר לחלוטין. למשל, השאלה הייתה בנושא הקשור לשולחן ערוך אורח חיים, והרב היה פותח את שולחן ערוך חושן משפט, ומראה שאחד מנושאי הכלים שם עסק בדרך אגב בנושא המדובר וענה במפורש לשאלה הנידונה.
סיפור זה מלמד אותנו מוסר השכל גדול. כולנו חושבים את עצמנו ל'מבינים' גדולים בנושא תורני המוכר לנו. והנה, אנו מגלים שלנושאים התורניים, יש זוויות חדשות וכלל לא מוכרות, שגדולי עולם הכריעו בהם כבר בדורות קודמים, וגם תלמידי חכמים גדולים לא מכירים אותנו. (וכמה עלינו ללמוד גם מענוותנותו של הרב זילברשטיין שליט"א, שאף הוא מגדולי ישראל, ובא לדון בספקותיו עם גיסו הגדול).
למוסר השכל זה אפשר להביא ראיה מפרשת שמיני. התורה (ט, כב-כג) מספרת שלאחר שירד משה ואהרון מעשיית החטאת והעולה והשלמים, באו משה ואהרון אל אוהל מועד, ויצאו ויברכו את העם. התורה לא מספרת על המטרה שלשמה נכנסו משה ואהרון לאוהל מועד. רש"י בפירושו הראשון מביא שם בשם חז"ל, שמשה נכנס עם אהרון ללמדו על מעשה הקטורת.
השפתי חכמים מקשה על רש"י שתי קושיות –
א. הרי את הקטורת של שחר שחר היו מקטירים לפני הקרבת אברי הקורבנות, ואילו משה ואהרון נכנסו לאוהל מועד רק אחרי הקרבת הקרבנות?
ב. הרי בכל שבעת ימי המילואים עשה משה את כל עבודות המקדש, ולימד את אהרון, ולמה צריך כאן ללמד את אהרון על מעשה הקטורת?
מתרץ השפתי חכמים, בכל שבעת ימי המילואים נאסר על אהרון להיכנס להיכל, לכן יכול היה ללמוד רק את העבודות הנעשות על המזבח החיצון, אך את העבודות הנעשות בתוך ההיכל, כהקטרת הקטורת, יכול היה ללמוד רק ביום השמיני, עת הותר לו להיכנס פנימה. אך יש דין מיוחד שמופיע בגמרא מנחות (לאחת הדעות - נ.), שמזבח הזהב נחנך (לראשונה) דווקא בקטורת של בין הערביים, לפיכך בבוקר לא יכול היה אהרון להקטיר את הקטורת, לכן רק לאחר הקרבת קרבנות הבוקר, נכנס עימו משה ללמדו את מעשה הקטורת. הם לא הקטירו ממש, אלא רק תרגלו את ההקטרה.
נמצא שיש כאן חידוש מדהים. אהרון עדיין לא הקטיר קטורת, והמתין להקטיר בין הערביים, וחש שאין הוא יודע את המלאכה עד שמשה ילמד אותו. אך נדב ואביהוא כבר חשו שהם יודעים, והקדימו להקטיר לפני אביהם, ללא צורך בתרגול. אהרון לא הקטיר, והם כבר יודעים ומקטירים...
ומכאן לימוד חשוב לכולנו. פעמים רבות, דווקא אדם שלא מבין כלל בנושא, בטוח שהוא יודע ומבין, כי הוא אפילו לא מעלה בדעתו היכן יש שאלות ונקודות שלא נפתרו. לעומתו, מי שיודע, יודע גם כמה הוא לא יודע...
שנזכה ללמוד ולהבין, ואבינו אב הרחמן, ירחם עלינו ויתן בליבנו בינה להבין ולהשכיל את דברי התורה הקדושה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
