ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
פעם אחת, שמע הרב הקדוש רבי יוסף מאוסטילה, שהחוזה מתעתד לנסוע דרך עירו, והחליט לבנות מיטה מיוחדת לחוזה, שתיעשה בקדושה וטהרה, והחוזה לא ירגיש דקירות. קרא לנגר ירא שמיים, וביקשו להכין מטה חדשה, לאחר שטבל במקווה ומתוך מחשבה טהורה. הנגר היה ירא שמיים גדול, והכין את המיטה מתוך שפלות והכנעה, ביודעו שאיש קדוש ישן עליה.
לאחר מספר ימים, הגיע החוזה, ורבי יוסף הזמינו לנוח על המיטה המיוחדת שהכין לו. והנה, מיד כששכב הרבי על המיטה, החל לצעוק בקול: 'הוי דקירות'!
רבי יוסף נבהל מאוד, והציע לרבי את מיטתו שלו. הרבי ישן עליה, וכשקם משנתו אמר לו: 'טוב מאוד! החייתני בכל האברים שלי!'
התפלא רבי יוסף על העניין, ושאל את החוזה – הרי איש ירא שמיים הכין את המיטה, ומדוע היא דקרה את הרבי?
ענה לו החוזה: 'חס וחלילה! המיטה כשרה מאוד, אלא שנודפת ממנה מרה – שחורה, מחמת שנעשתה בין המצרים, והנגר היה ירא שמיים, והיה מתעצב על חורבן בית המקדש בשעת עשייתה'. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 425).
בסיפור זה גנוז רעיון חשוב מתורת החסידות. יש קשר פנימי בין האומן לחפצים שהוא מייצר, ובכלל יש קשר בין האדם לחפציו. וכך מובא בשם הבעל שם טוב (בעש"ט על התורה, פרשת ויקהל אות ב): "כי זה הכלי הוא מעפר ויש לו התחברות על ידי אדם. ואמר, שהחומר הוא חומר פשוט, אך העיקר הוא הצורה, על דרך סוף מעשה במחשבה תחילה, לכן הכלי תקבל מחכמתו, דהיינו חיותו של האדם תקבל בחיות הכלי, ויש בהכלי שכל נאצל מהאומן, לכן יכולין להכיר בהעובדא דהכלי כל ההנהגה וטובו של האומן, כי ידוע שבהענף יש כח מהשורש".
ומסופר שם על הבעש"ט, "כשהיו מביאין לפניו כלי וספסל וכיוצא, היה אומר כל המחשבות בפרט, שהיה מחשב האומן בעת עשיית הכלי, כי כח הפועל בנפעל".
ובאמת מצאנו מקורות שיש קשר רוחני פנימי, לא רק בין האומן לכלים שהוא מייצר, אלא בין האדם לכל חפציו. מקור מרכזי לכך, אפשר למצוא בפרשת תזריע.
פרשתנו נחתמת בפרשיית נגעי בגדים. אדם שחטא בלשון הרע או בשאר החטאים, שחז"ל אמרו עליהם שהם גורמים לנגעים, בגדיו לוקים בנגע ירקרק או אדמדם. אדם כזה מקבל הזדמנויות נוספות, והבגד מוסגר או אף מכובס, אם האדם יעשה תשובה, הבגד ינצל, אך אם לא עשה תשובה והנגע חזר, הבגד ישרף.
וכאן ישאל השואל – אם האדם חטא, בגדיו למה לוקים?
אלא שיש קשר רוחני פנימי בין האדם לחפציו. יתר על כן, מצאנו בתחילת ספר מלכים, שבסוף ימיו של דוד המלך, כיסוהו בבגדים והבגדים לא חממוהו. ואמרו חז"ל, שזה קרה מפני שדוד ביזה את הבגדים בכך שכרת את כנף מעילו של שאול. ללמדנו על הקשר הרוחני הפנימי בין מעשיו של האדם לחפציו.
ואמנם, אנו לא מצויים במדרגות רוחניות כה נשגבות, עד שאנו מרגישים בקשר רוחני דק ונאצל זה. אך הדבר בא ללמדנו, שלעיתים סוג מסויים של בגדים וחפצים, משדר אווירה רוחנית ודינמיקה מסויימת. ולעיתים, אחרי המעשים נמשכים הלבבות, וכשאדם מתחבר לניגונים, שירים, בגדים וחפצים מסויימים, הוא גם נכנס לאווירה רוחנית מתאימה.
וכך מובא שם על הבעש"ט בשם ספר 'אור המאיר' "שמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה, פעם אחת שמע לאדם רשע שניגן בכנור, והבין כל העבירות שעשה מיום הוולדו, ואם בניגון בכלי פירש עוונותיו, כל שכן כשמנגן בפה, מהניגון שהוא מזמר יכול המשכיל מזכי הראות לדעת מה שפעל ועשה מכל עוונותיו, כיון שמכניס כל מאמצי כוחו בניגון שמוציא מפיו".
ואסיים בסיפור ששמעתי על הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שפעם אמר בדרשה בבית הכנסת, שכל מאורע לא טוב שקורה לאדם, עליו לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה. עברו כמה ימים מהדרשה, ושעונו של הרב התקלקל. ניגש הרב לשען שיתקן את שעונו.
אמר הרב לשען – והלא הרב אמר לנו, שעל מאורע לא טוב, צריך לשוב בתשובה ולתקן את הדבר. אם כן, הרב צריך לשוב בתשובה, והשעון יתוקן.
סב הרב לאחוריו, נכנס לאחד מבתי הכנסת שבסביבה, ושב בתשובה שלימה. והנה, הפלא ופלא, השעון שב לפעול!
ניגש הרב לשען וביקש לשלם לו על התיקון. סירב השען לקבל כסף, באומרו שלא תיקן מאומה, אך הרב אמר לו – 'תיקנת גם אותי וגם את השעון שלי!'
ובימים אלו, שאירעו לנו פה בארצנו הקדושה, מאורעות כה קשים, שנזכה להתעורר ולשוב בתשובה שלימה, ולזכות לתיקון שלם בגאולה שלימה שתבוא ברחמים גדולים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















