ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
תוספות (ד"ה אין מטבילין) מסבירים שהסיבה שלא מטבילים גרים בלילה היא משום שבפסוק כתוב על הגיור "משפט" (בתוספות הבא הוא מסביר מאיזה פסוק זה בדיוק) ולכן כמו שדיני ממונות שהם משפט לא דנים בלילה, כך גם גיור לא מגיירים בלילה.
הרמב"ן (ד"ה שמע מינה) מסתפק מהו הדין אם בכל זאת הטבילו גר בלילה, האם הגיור תופס, או שהוא צריך טבילה נוספת? הוא כותב שצריך להטבילו פעם נוספת משום שכתוב במסכת בבא בתרא שיש להתחיל לדון דינים רק ביום ולא בלילה, וכך גם כתב הריטב"א (ד"ה וש"מ אין).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
11 - האשה השש עשרה
12 - גר שטבל בלילה
13 - איזו תקלה לא מגיעה לצדיקים?
טען עוד
הרשב"א (ד"ה וש"מ אין) מסביר שבאמת טבילת גר היא כמו גמר דין, שכן הוא כבר מל, אלא שלכתחילה גר צריך לטבול ביום. אבל בדיעבד הוא גר גם אם טבל בלילה. כך גם כתב התוספות (מה ע"ב ד"ה מי לא) שבדיעבד אדם שטבל בלילה נחשב לגר (ראיית התוספות היא מכך שבגמרא נאמר על אשה שטבלה לנדתה שטבילה זו מועילה גם לגירות, וטבילת נידה היא בלילה, הגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו קרית מלך על הרמב"ם כתב שלשיטת הרמב"ם בסוגיה שם ראייתו אינה נכונה, משום שהוא הסביר שטבילה זו אינה לשם גירות, אלא רק מהווה ראייה לכך שהאשה עברה גיור כדין בבית הדין). והסמ"ג (לאוין קטז) מביא שלשיטת הירושלמי גם דיינים שדנו בלילה בדיעבד דינם דין, ולכן גם גירות של גר שטבל בלילה בדיעבד חלה. והשו"ע (יור"ד רסח, ג) פסק כדברי הרמב"ם שבדיעבד הטבילה עולה.
האור שמח (על הרמב"ם שם) מחדש שגם אם נאמר לפי הרמב"ם שטבילה נחשבת כתחילת דין, הרי כיון שעד הטבילה הוא לא נחשב כישראל, דינו כבן נח, שנידון בדיין אחד ונידון גם בלילה, ולא כישראל, ולכן כשר בדיעבד בלילה. והדין שחייבים שלושה הוא רק בקבלת המצוות שעל ידם הוא נחשב לישראל ולכן אינו נידון בזה כבן נח.
הרב יוסף ראזין (הרוגצ'ובר, צפנת פענח על הרמב"ם שם) מקשה שגם לשיטת הסוברים שמדובר בגמר דין הרי זה רק משום שהגר כבר מל, ואם כן מדובר רק על גר זכר, ולא על גיורת נקבה, וכך הוא מסביר ברמב"ם, ויוצא אם כן שגיורת שטבלה בלילה, אין טבילתה עולה לה גם לפי הרמב"ם וצריכה לחזור ולטבול ביום (וכך הוא מביא גם מירושלמי).
סיכום: בגמרא נאמר שגר צריך לטבול ביום ולא בלילה, ונחלקו הראשונים האם במקרה שטבל בכל זאת הוא גר, או לא, להלכה פסק השו"ע שהטבילה מועילה.
לע"נ אבי מורי הרב שלום כהנא זצ"ל נלב"ע י' בניסן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
