ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
תוספות (ד"ה אין מטבילין) מסבירים שהסיבה שלא מטבילים גרים בלילה היא משום שבפסוק כתוב על הגיור "משפט" (בתוספות הבא הוא מסביר מאיזה פסוק זה בדיוק) ולכן כמו שדיני ממונות שהם משפט לא דנים בלילה, כך גם גיור לא מגיירים בלילה.
הרמב"ן (ד"ה שמע מינה) מסתפק מהו הדין אם בכל זאת הטבילו גר בלילה, האם הגיור תופס, או שהוא צריך טבילה נוספת? הוא כותב שצריך להטבילו פעם נוספת משום שכתוב במסכת בבא בתרא שיש להתחיל לדון דינים רק ביום ולא בלילה, וכך גם כתב הריטב"א (ד"ה וש"מ אין).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
11 - האשה השש עשרה
12 - גר שטבל בלילה
13 - איזו תקלה לא מגיעה לצדיקים?
טען עוד
הרשב"א (ד"ה וש"מ אין) מסביר שבאמת טבילת גר היא כמו גמר דין, שכן הוא כבר מל, אלא שלכתחילה גר צריך לטבול ביום. אבל בדיעבד הוא גר גם אם טבל בלילה. כך גם כתב התוספות (מה ע"ב ד"ה מי לא) שבדיעבד אדם שטבל בלילה נחשב לגר (ראיית התוספות היא מכך שבגמרא נאמר על אשה שטבלה לנדתה שטבילה זו מועילה גם לגירות, וטבילת נידה היא בלילה, הגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו קרית מלך על הרמב"ם כתב שלשיטת הרמב"ם בסוגיה שם ראייתו אינה נכונה, משום שהוא הסביר שטבילה זו אינה לשם גירות, אלא רק מהווה ראייה לכך שהאשה עברה גיור כדין בבית הדין). והסמ"ג (לאוין קטז) מביא שלשיטת הירושלמי גם דיינים שדנו בלילה בדיעבד דינם דין, ולכן גם גירות של גר שטבל בלילה בדיעבד חלה. והשו"ע (יור"ד רסח, ג) פסק כדברי הרמב"ם שבדיעבד הטבילה עולה.
האור שמח (על הרמב"ם שם) מחדש שגם אם נאמר לפי הרמב"ם שטבילה נחשבת כתחילת דין, הרי כיון שעד הטבילה הוא לא נחשב כישראל, דינו כבן נח, שנידון בדיין אחד ונידון גם בלילה, ולא כישראל, ולכן כשר בדיעבד בלילה. והדין שחייבים שלושה הוא רק בקבלת המצוות שעל ידם הוא נחשב לישראל ולכן אינו נידון בזה כבן נח.
הרב יוסף ראזין (הרוגצ'ובר, צפנת פענח על הרמב"ם שם) מקשה שגם לשיטת הסוברים שמדובר בגמר דין הרי זה רק משום שהגר כבר מל, ואם כן מדובר רק על גר זכר, ולא על גיורת נקבה, וכך הוא מסביר ברמב"ם, ויוצא אם כן שגיורת שטבלה בלילה, אין טבילתה עולה לה גם לפי הרמב"ם וצריכה לחזור ולטבול ביום (וכך הוא מביא גם מירושלמי).
סיכום: בגמרא נאמר שגר צריך לטבול ביום ולא בלילה, ונחלקו הראשונים האם במקרה שטבל בכל זאת הוא גר, או לא, להלכה פסק השו"ע שהטבילה מועילה.
לע"נ אבי מורי הרב שלום כהנא זצ"ל נלב"ע י' בניסן
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
קילוף פירות וירקות בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הכל מתחיל בפנים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
