ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
כאשר אדם עמל בתורה יש לו גבורה וכוח פנימי לעמוד מול כל ניסיונות העולם הזה, רמז לדבר 'גבורה' במילואו גמ"ל בי"ת ו"ו רי"ש ה"ה עולה בגימטריה 'אם בחקתי תלכו', כי על ידי עמלות בתורה קונה האדם גבורה שלמה ומלאה שנחקקת באישיות שלו.
כל לימוד תורה, כל אות וכל תיבה, נותנים לאדם עוז וגבורה להתגבר על יצרו הרע ולעמוד חזק ואיתן מול הרוחות הזרות המנשבות ברחובה של עיר.
נאמר באיוב "אדם לעמל יולד", השל"ה הקדוש (על מסכת פסחים) כותב ש'עמל' ראשי תיבות של שלושה איברים שצריכים הרבה עמל לנצח בהם את היצר והם ע'ין מ'עור ל'שון, וזה עיקר תכלית ביאתו של היהודי לזה העולם הגשמי, להיות עמל בתורה כדי לזכך ולטהר שלושה דברים אלו הרמוזים בעמ"ל.
על ידי שאדם מביט בתיבות התורה הוא מקדש את עיניו, וזוכה לנאמר בתהילים "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". והתורה היא הברית והקשר בין ישראל לאביהם שבשמים, והיא היסוד שעליו עומד העולם כפי שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי".
על ידי שמוציא בלשונו תיבות התורה זוכה לטהר את פיו, וזוכה לגבורה דקדושה כפי שאומר דוד המלך "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש".
"ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" (ירמיהו ט,יב) על 'ולא הלכו בה' הגמרא במסכת נדרים דורשת שהכוונה ש'לא ברכו בתורה תחילה'.
ויש להבין, איך רמוז בלשון 'ולא הלכו בה' ב'שלא ברכו בתורה תחילה'?
החתם סופר מבאר 'שלא ברכו בתורה תחילה' היינו שלא הרגישו שיש להם חיות ושמחה מלימוד התורה, והרי כל החיוב לברך על לימוד התורה הוא מפני שהתורה היא עיקר חיות האדם כפי שאנו אומרים כל יום בתפילת ערבית 'כי הם חיינו ואורך ימינו', וכאשר הם לא הרגישו דבר זה אז לא ברכו בתורה תחילה.
והנה האדם נקרא 'מהלך', ומטרת האדם להיות הולך וגדל ברוחניות, "אם בחקתי תלכו" 'תלכו' דייקא, שצריך להיות הליכה וצמיחה ברוחניות, לעלות מעלה מעלה, ולא לגדול ברדיפה אחר גשמיות עולם הזה.
והנביא מוכיח אותם שלא הלכו בתורה, שההליכה שלהם בדרך החיים לא נבעה מהתורה הקדושה אלא שהחיות והחשק היו בדברים אחרים, בגשמיות והנאות עולם הזה. וזו כוונת חז"ל הנ"ל 'ולא הלכו בה' שלכן לא ברכו בתורה תחילה, כי לא הייתה הליכתם 'בה' בתורה עצמה.
עלינו לזכור אשר הנשמה היא חלק אלוק ממעל, חלק מחי העולמים, חיות נצחי, ועבודת האדם היא להיות הולך וגדל בחלק הנשמה שבקרבו.
"אם בחקתי תלכו" היינו לפתח ולשכלל עוד ועוד את חלק הנשמה שחקוקה באדם, וכאשר האדם מתדבק בחיות הנשמה וממעט חיות הגוף, אז נהפך הגוף למהות הנשמה ומתבטל למקור החיות של הקדושה.
ואם ח"ו האדם עושה להפך, הרי הוא הולך ומתמעט כפי שכתוב אצל עשו "הנני הולך למות" כשהגוף גדל הוא ממעט את אור הנשמה.
אבל כלל מונח בידנו "מידה טובה מרובה ממידת פורענות", כשהאדם מעצים את הטוב שבו ומתחזק במצוות ומעשים טובים, ממילא הרע הולך ונעלם כי "כשזה קם זה נופל".
רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע בספרו 'אגרא דכלה' מביא את הפסוק מפרשתנו "וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת" ומדייק שבמילה 'עלכם' חסרה בה האות ו' (היה נכון לכתוב 'עולכם') ומפרש, ש'עלכם' הוא ראשי תיבות ע'ין ל'ב כ'לי מ'עשה.
ללמדנו, כפי מה שהאדם לא נזהר באברים אלו, כך יש עליו עול מלכות ועול דרך ארץ, כתוצאה שמשך על עצמו עול מלכותו של היצר הרע. 'מטת' גם כן חסר והוא מלשון התמוטטות, כי על ידי דברים אלו האדם יורד מטה מטה.
אבל "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקנו" והקב"ה מבטיח לישראל "ואשבר מטת עלכם", שישבור כוח הרע שגורם לאדם להיכנס למ"ט שערי טומאה, ודבר זה גורם 'ואולך אתכם קוממיות' מפרש רש"י 'בקומה זקופה' שאדם זוקף קומתו מתוך גאווה קדושה של אמונה וביטחון שיש לו תמיד שייכות וקשר לה' יתברך וצועד בדרך המלך.
אונקלוס מתרגם 'קוממיות' 'בחירות', היינו כי החירות של האדם מתבטאת בכך שהוא שולט בעיניו, בליבו ובכלי המעשה, ובוחר כל פעם מחדש לנתב אותם לעבודת ה'. וכך האדם יוצא לחירות עולם מכבלי היצר הרע ומשיל מעליו עול דרך ארץ מפני שנאמן וקשוב לעצמיותו ולמקורו הטוב והטהור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
