ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך בחוקותי

גליון 329

מתי נסיים 'להיות עמלים' ?

--- ---איר תשע"ח
143
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
1 רש"י בראש הפרשה, מבאר על פי המדרש
, את האמירה האלוקית המובאת בפסוק הראשון :
וזו לשונו שם : "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה".
שאלה ידועה ומתבקשת היא בפירוש רש"י - למה דוקא העמל? למה אינו מספיק לימוד התורה לכשעצמו? מעבר לכך,
מבחינת הפירוש מהו הדיוק בפסוק, באיזה אופן ניתן לראות בו את ענין העמל?
ראשית, יש להבין את המושג 'עמל התורה' בפני עצמו.
2 במסכת סנהדרין
אמרו חכמים שאדם נולד לעמל התורה. מאידך, ההיגיון אומר שכל פעולה צריכה להביא אל תכליתה, ולכן
לימוד התורה צריך להיות תכליתי, וכמו שאמרו חכמים שיש ללמוד כדי לעשות ולקיים. והרי העמל הוא רק בדרך אל הידיעה
שהיא תכלית הלימוד.
נראה להסביר את עניינו המיוחד של העמל, על פי דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק זצ"ל המובאים בספרו 'אורות
3 התשובה'
. הרב מדבר שם על חטא האדמה, שחטאה בכך שלא 'הוציאה הארץ' עצים שטעם העץ עצמו יהיה כטעם הפרי
כשם שאמר לה אלוקים. בזה הפרידה הארץ בין 'האמצעי' )העץ( ל'מטרה' )הפרי( . ולכאורה, מה כל כך נורא בדבר זה?!
4 הרב מסביר
, שהאידיאלים הסופיים לא יכולים להאיר את הדרך הקודמת אליהם. דרך משל: אדם עובד בעבודה מסוימת,
אבל במקום לראות את הערך של תיקון העולם וישובו - הוא רואה רק את ערך הפרנסה הפרטית שלו. אדם מקים משפחה -
5 מבלי לחיות את השראת השכינה בביתו. ראייה חסרה כזו מביאה ל'חרפת העצלות' - כלשון הרב
– האדם מתמלא בעייפות
ובייאוש מההגעה אל התכלית. לפעמים , יש שאף האדם סוטה מן הדרך ומן האמצעי הישר וכלל אינו מגיע למטרה. לדוגמא
, כמו מצב שבו בוחר האדם להרוויח כסף בדרכים לא ישרות.
לא מעט שומעים אנו על אנשים שנטשו את הערכים שעליהם גדלו, נשמעים קולות כגון : "זה טוב לגיל הנעורים, אבל בחיים
האמיתיים צריך...". לעומת קולות אלו קורא הרב להכניס את המטרות הגדולות לתוך החיים העכשוויים. לא לקום בבוקר
לעוד יום שצריך לסיימו בשלום, אלא לחבר אותו אל המהלך, אל העבר ואל העתיד מתוך תחושת שליחות גדולה.
רק אדם המסוגל בהיותו בתוך הדרך לחיות את ההתרגשות מהמטרה, יש לו את הכח לעמול. במלים 'אם בחוקותי תלכו'-
מדובר דווקא על העמל עצמו, כי ההליכה בדרך היא הענין של האמצעי. הדרישה של התורה לקבלת השפע היא אותו תיקון
לחטא האדמה "עץ פרי עושה פרי", שנהיה אנשים שאינם בורחים מהערכים והמטרות שאליהם הם שואפים. וכדי שלא
יקרה, חלילה, מצב הפוך, בו נרצה להגיע אל סוף הדרך – וכל זאת רק כדי לא לעמול יותר.
6 במדרש תנחומא
מובאת אימרת חז"ל כי כאשר ילכו בני ישראל בחוקות התורה, יהיה המצב מתוקן כשם שיהיה לעתיד
לבוא בחינת "עץ פרי - עושה פרי" . העצים - יעשו פירות ביומם , ללמדנו, כי אם בחיינו נהיה אנשים המחברים בין הדרך
אל המטרה, יהיו גם הטבע והסביבה הסובבים אותנו - כאלה.

1
מדרש רבה , פרשת בחוקותי
2
מסכת סנהדרין דף צט,ב
3
אורות התשובה פרק ו , אות ז
שם 4
שם 5
6
פרשת קדושים, פסקה ז
עוד בנושא בחוקותי

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il