ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויום הכפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו וכו'. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים וכו'. משנה תענית כ"ו:
כמה תקנות תקנו חכמים שלא לבייש את מי שאין לו, ולא לבייש את מי שאינו יודע.
במסכת בכורים אומרת המשנה: בראשונה מי שהיה יודע לקרות מקרא בכורים - קורא, ומי שאינו יודע מקרין אותו, ונמנעו מלהביא בכורים, התקינו שיהיו מקרין הכל (בכורים פ"ג מש' ז').
ומטעם זה אומר תוספות:
"מה שרגילים עתה לקרות (שליח צבור עם הקורא) זהו מפני כבודו של הקורא, שלא לבייש את מי שאינו יודע. ושם במועד קטן כ"ז מובאות כמה תקנות שתקנו חכמים שלא לבייש את מי שאין לו. (מסכת מועד קטן כ"ז: ד"ה בכליכה וכו').
ת"ר: בראשונה היו מוליכים בבית האבל עשירים בקלתות של כסף ושל זהב, ועניים בסלי נצרים של ערבה, והיו עניים מתביישים, התקינו שיהיו הכל בסלי נצרים. וע"ש עוד תקנות.
יש להניח, שאילו בזמן חכמי המשנה, היו נוהגים להוציא הוצאות כה גדולות על חתונות כמו בימינו, והדבר גורם שאנשים דוחים את החתונה בגלל חוסר כסף, ואנשים אינם יכולים לעמוד בלחץ החברתי ולהסתפק בחתונות מצומצמות, ויש שנכנסים לחובות גדולים הרבה למעלה מיכולתם, היו בוודאי מתקנים תקנה, שאין להוציא על חתונה אלא סכום מסוים השוה לכל נפש, או שהיו מגבילים את מספר המשתתפים למאה או מאתיים, או שהיו מגבילים גם בכסף וגם במספר האנשים. חכמים נתנו בזה כיוון לכל הנהגתו של אדם. להיות רגיש ולשים לב שהנהגתו לא תגרום בושה לאחרים. זה יכול להיות בלבוש, אם אשה מתלבשת בצורה מפוארת ויקרה שמנקרת את העיניים, וגורמת לחברותיה להרגיש לא נעים בבגדיהן, הנהגה זו לא נכונה. וכי תאמר האם אשה חייבת להימנע מללבוש בגדים יפים החביבים עליה, תשובתי שכל אישה רשאית להתלבש יפה ולהראות נחמד, אבל בצניעות, באופן שלא מעוררת קנאה, באופן שנעים להיות בחברתה.
וכן הדבר בענינים רוחניים. יש להימנע מלהבליט הישגים רוחניים כאשר זה מבייש אחרים. אמנם אדם לא חייב לכלוא את חידושי תורתו שמא זה יגרום אי נעימות לחבריו, אך עליו לומר את חידושיו בצניעות בענווה, באופן כזה שישמח את חבריו והם ישמחו בהצלחתו. ועל כך הרי יש תפילה מיוחדת לנכנס לבית המדרש, שישמחו בי חברי ואשמח בהם. כלומר לא להיות תחרותי, לא ליצור מתח עם הסביבה,לא לנסות להראות אני מוצלח מכולם, אלא אדרבא לשמוח בהצלחתו של החבר, ולגרום לו להרגיש טוב בחברתך, וממילא גם הוא ישמח בהצלחתך.
נמצא שאדם צריך להיזהר לא רק שלא לבייש את חברו שזה לאו של תורה, אלא אף לא לגרום בושה לחברו בעקיפין, ולהימנע גם מגרמא של איסור. לאמר, יש לתת את הדעת על כל מעשה מה הוא עלול לגרום לאחרים. וחכמינו אמרו נוח לו לאדם שיטיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מנלן מתמר שלא אמרה ליהודה ממך אני הרה, אלא אמרה לאיש אשר אלה לו אנכי הרה, אם יודה בעצמו יגלה, ואם לאו תשרף ולא תגלה את הדבר (סוטה י:) כלומר הלבנת פנים חמורה כמו שפיכות דמים, ומוטב שאדם ישרף ואל "יהרוג" אחרים בהלבנת פנים. כי פיקוח נפש אינו דוחה איסורי שפיכות דמים. ועיין שם תוספות, שאומר מדוע לא הוזכר מלבין בין העבירות שאין עומדים בפיקוח נפש, כי לא נקט אלא בעברות שמפורשות בתורה, ואם כן מובן שגרימת הלבנת פנים יש בזה איסור חמור כמו גרימת מות ברשלנות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.

שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.

לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.

אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.

כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום

אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.

סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
















