ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
ומזה אנו רואים, שעצם קדושת ישראל קיימת לעולמי עד, ואין שום דבר יכול לכבותה. (הקדמה לבעל שם טוב על התורה, אות מא ,בשם תולדות אדם).
כלומר, סיפור זה מלמד עניין חשוב, שכל דבר מצווה וקדושה, שיהודי פעל בעולם נשאר לנצח. ולא רק שנשאר לנצח, אלא האור שפעל האדם בכך, נותר במקום לנצח.
עניין זה מאיר יסוד חשוב בחג השבועות, ומתרץ כמה קושיות גדולות. מצאנו בגמרא (פסחים סח:) שבעקבות סתירה לכאורה בפסוקי התורה, נחלקו התנאים כיצד על האדם לשמוח ביום טוב. מחד, מצאנו לגבי ימים טובים, שנאמר "עצרת לה' אלוקיך", משמע שהאדם צריך להקדיש את החג לה', כלומר – לעסוק ברוחניות, וללמוד תורה כל היום בבית המדרש. מאידך, מצאנו שנאמר "עצרת תהיה לכם", כלומר – לעסוק כל היום בצרכיו הגשמיים של האדם, באכילה ושתייה.
כדי לפתור את הסתירה, נחלקו התנאים: רבי אליעזר סבר שיש שתי אפשרויות לשמחת יום טוב, "או כולו לה' או כולו לכם", כלומר – "או אוכל ושותה או יושב ושונה (לומד). לעומתו רבי יהושע סבר שצריך לחלק את היום לשניים, "חציו לה' וחציו לכם", "חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש".
וכאן מוסיפה הגמרא דבר פלא, כל התנאים מודים שבשבועות חייבים לאכול ולשתות, ואי אפשר להקדיש את כל היום ללימוד בבית המדרש, מפני ששבועות הוא "יום שניתנה בו תורה". וכאן ישאל השואל – הרי דווקא שבועות שניתנה בו תורה, הוא היום המתאים ביותר ללמוד בו אך ורק תורה, ולמה דווקא בו חייבים לאכול יותר משאר ימים טובים?
לפני שנתרץ את העניין, כדאי שנשים לב לתמיהה נוספת על חג השבועות. החג מכונה בתפילת הרגל, "זמן מתן תורתנו". והנה, במשנה תענית (כו:) כתוב "לא היו ימים טובים לישראל... כיום הכיפורים... וכן הוא אומר - צאינה וראינה בנות ציון... ביום חתונתו זה מתן תורה", ומפרש רש"י "מתן תורה – יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות". אם כך יום כיפור ולא חג השבועות נקרא יום מתן תורה?
והתשובה היא, שבשבועות אנו מציינים את תחילת נתינת הלוחות הראשונים, וביום כיפור את נתינת לוחות האחרונים. וכאן עולה תמיהה נוספת – הרי הלוחות הראשונים נשברו, אם כך על מה אנו שמחים בחג השבועות? לכאורה, עלינו לציין את מתן תורה ביום כיפור, שניתנו בו לוחות אחרונים, שנותרו שלמים לנצח?
ונראה, שכל הקושיות מתורצות בתשובה אחת, בשבועות אנו חוגגים את נתינת שברי הלוחות הראשונים. ומצאנו (מנחות צט.), "תני רב יוסף – הלוחות ושברי לוחות מונחים בארון, מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג ביזיון".
שברי הלוחות מבטאים רעיון מיוחד. בלוחות הראשונות נאמר "והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא" (שמות לב, טז). כלומר, בלוחות הראשונות גם האבן, המבטאת את הצד החומרי, וגם הכתב המבטא את הצד הרוחני, היו מעשה ה'. לעומת זאת בלוחות השניות נאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבת...י" (שמות לד, א). כלומר, הכתב האלוקי המבטא את הרוחניות חזר בלוחות השניות, אך את האבן המבטאת את הקדושה המוטבעת בחומריות, פסל משה ולא ה', נמצא שקדושה זו לא חזרה.
נמצאנו למדים, שבשבועות מציינים אנו את הקדושה האלוקית שהוטבעה בחומריות של עם ישראל. קדושה זו נשברה, אך לא נעלמה. גם שברי לוחות מונחים בארון. עלינו לכבד גם תלמיד חכם שחלה ושכח תלמודו באונס, כי למרות שכרגע אינו יודע את התורה, הרי קדושת התורה הוטבעה בדמו. קדושה זו היא לנצח.
לכן, בשבועות עלינו לאכול ולשתות, כי הייחודיות של שבועות היא בכך שהקדושה הוטבעה גם בצד הגשמי שלנו. ביום הכיפורים, שניתנו לוחות שניות, וקיבלנו את הכתב הרוחני, אנו צמים. אך בשבועות, אנו שמחים שכיהודים הקדושה מוטבעת בכל מהותנו ובשרנו.
ובהקשר זה מדהים לגלות עניין נוסף. הגמרא בפסחים שם מספרת, שרב יוסף היה עושה בשבועות סעודה מיוחדת מעגל משולש (מובחר), כי היה אומר (בתרגום חופשי) – 'אם לא היום הזה שגרם, כמה יוסף יש בשוק', כלומר בזכות חג השבועות שקיבלנו בו תורה, הפכתי להיות רב יוסף, ולא עוד יוסף רגיל, שכמותו יש רבים בשוק.
ומצאנו במסכת נדרים (מא.) שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, ואביי היה מזכיר לו מחדש. ממילא, אפשר לבאר, שרב יוסף עצמו היה זקן ששכח תלמודו, ולכן היה עושה סעודה מיוחדת בשבועות, כי החג של שברי הלוחות מלמד את מה שהוא עצמו אמר לעיל, שהתורה נשארת מוטבעת גם בזקן ששכח תלמודו.
בחג זה נתחזק בכך שכל דבר טוב שאנו עושים נשאר מוטבע בעולם לנצח. אשרינו שזכינו להיות יהודים קדושים, שהתורה הקדושה מוטבעת בקרבנו. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















