ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
ומזה אנו רואים, שעצם קדושת ישראל קיימת לעולמי עד, ואין שום דבר יכול לכבותה. (הקדמה לבעל שם טוב על התורה, אות מא ,בשם תולדות אדם).
כלומר, סיפור זה מלמד עניין חשוב, שכל דבר מצווה וקדושה, שיהודי פעל בעולם נשאר לנצח. ולא רק שנשאר לנצח, אלא האור שפעל האדם בכך, נותר במקום לנצח.
עניין זה מאיר יסוד חשוב בחג השבועות, ומתרץ כמה קושיות גדולות. מצאנו בגמרא (פסחים סח:) שבעקבות סתירה לכאורה בפסוקי התורה, נחלקו התנאים כיצד על האדם לשמוח ביום טוב. מחד, מצאנו לגבי ימים טובים, שנאמר "עצרת לה' אלוקיך", משמע שהאדם צריך להקדיש את החג לה', כלומר – לעסוק ברוחניות, וללמוד תורה כל היום בבית המדרש. מאידך, מצאנו שנאמר "עצרת תהיה לכם", כלומר – לעסוק כל היום בצרכיו הגשמיים של האדם, באכילה ושתייה.
כדי לפתור את הסתירה, נחלקו התנאים: רבי אליעזר סבר שיש שתי אפשרויות לשמחת יום טוב, "או כולו לה' או כולו לכם", כלומר – "או אוכל ושותה או יושב ושונה (לומד). לעומתו רבי יהושע סבר שצריך לחלק את היום לשניים, "חציו לה' וחציו לכם", "חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש".
וכאן מוסיפה הגמרא דבר פלא, כל התנאים מודים שבשבועות חייבים לאכול ולשתות, ואי אפשר להקדיש את כל היום ללימוד בבית המדרש, מפני ששבועות הוא "יום שניתנה בו תורה". וכאן ישאל השואל – הרי דווקא שבועות שניתנה בו תורה, הוא היום המתאים ביותר ללמוד בו אך ורק תורה, ולמה דווקא בו חייבים לאכול יותר משאר ימים טובים?
לפני שנתרץ את העניין, כדאי שנשים לב לתמיהה נוספת על חג השבועות. החג מכונה בתפילת הרגל, "זמן מתן תורתנו". והנה, במשנה תענית (כו:) כתוב "לא היו ימים טובים לישראל... כיום הכיפורים... וכן הוא אומר - צאינה וראינה בנות ציון... ביום חתונתו זה מתן תורה", ומפרש רש"י "מתן תורה – יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות". אם כך יום כיפור ולא חג השבועות נקרא יום מתן תורה?
והתשובה היא, שבשבועות אנו מציינים את תחילת נתינת הלוחות הראשונים, וביום כיפור את נתינת לוחות האחרונים. וכאן עולה תמיהה נוספת – הרי הלוחות הראשונים נשברו, אם כך על מה אנו שמחים בחג השבועות? לכאורה, עלינו לציין את מתן תורה ביום כיפור, שניתנו בו לוחות אחרונים, שנותרו שלמים לנצח?
ונראה, שכל הקושיות מתורצות בתשובה אחת, בשבועות אנו חוגגים את נתינת שברי הלוחות הראשונים. ומצאנו (מנחות צט.), "תני רב יוסף – הלוחות ושברי לוחות מונחים בארון, מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג ביזיון".
שברי הלוחות מבטאים רעיון מיוחד. בלוחות הראשונות נאמר "והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא" (שמות לב, טז). כלומר, בלוחות הראשונות גם האבן, המבטאת את הצד החומרי, וגם הכתב המבטא את הצד הרוחני, היו מעשה ה'. לעומת זאת בלוחות השניות נאמר פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבת...י" (שמות לד, א). כלומר, הכתב האלוקי המבטא את הרוחניות חזר בלוחות השניות, אך את האבן המבטאת את הקדושה המוטבעת בחומריות, פסל משה ולא ה', נמצא שקדושה זו לא חזרה.
נמצאנו למדים, שבשבועות מציינים אנו את הקדושה האלוקית שהוטבעה בחומריות של עם ישראל. קדושה זו נשברה, אך לא נעלמה. גם שברי לוחות מונחים בארון. עלינו לכבד גם תלמיד חכם שחלה ושכח תלמודו באונס, כי למרות שכרגע אינו יודע את התורה, הרי קדושת התורה הוטבעה בדמו. קדושה זו היא לנצח.
לכן, בשבועות עלינו לאכול ולשתות, כי הייחודיות של שבועות היא בכך שהקדושה הוטבעה גם בצד הגשמי שלנו. ביום הכיפורים, שניתנו לוחות שניות, וקיבלנו את הכתב הרוחני, אנו צמים. אך בשבועות, אנו שמחים שכיהודים הקדושה מוטבעת בכל מהותנו ובשרנו.
ובהקשר זה מדהים לגלות עניין נוסף. הגמרא בפסחים שם מספרת, שרב יוסף היה עושה בשבועות סעודה מיוחדת מעגל משולש (מובחר), כי היה אומר (בתרגום חופשי) – 'אם לא היום הזה שגרם, כמה יוסף יש בשוק', כלומר בזכות חג השבועות שקיבלנו בו תורה, הפכתי להיות רב יוסף, ולא עוד יוסף רגיל, שכמותו יש רבים בשוק.
ומצאנו במסכת נדרים (מא.) שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, ואביי היה מזכיר לו מחדש. ממילא, אפשר לבאר, שרב יוסף עצמו היה זקן ששכח תלמודו, ולכן היה עושה סעודה מיוחדת בשבועות, כי החג של שברי הלוחות מלמד את מה שהוא עצמו אמר לעיל, שהתורה נשארת מוטבעת גם בזקן ששכח תלמודו.
בחג זה נתחזק בכך שכל דבר טוב שאנו עושים נשאר מוטבע בעולם לנצח. אשרינו שזכינו להיות יהודים קדושים, שהתורה הקדושה מוטבעת בקרבנו. חג שמח!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך נהנים כשעובדים קשה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
חידוש כוחות העולם
מה עניינו של ט"ו בשבט?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
