ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
שני גדולים מסבים אל סעודת הסדר. עינו של ר' יששכר בר מראדושיץ רואה את שעינו של הרבי ממוגילניצה אינה רואה בהבחנה ראשונה. בדיעבד מתברר לנו כי ר' יששכר בר מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול מבעד לחלון.
אמרו חכמים: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. המעגל החוזר של לוח השנה מביא עמו גם ימים המסוגלים לגאולה. גאולת מצרים, שהיתה בליל הסדר, יכולה לחזור על עצמה. הפוטנציאל קיים, האור נמצא מעבר לחלון. זהו האור הגדול שמראה ר' יששכר בר לרבי ממוגילניצה. אור גדול של גאולה, המנצנץ מדי שנה כשמסבים ישראל אל שולחן הסדר. האפשרות קיימת.
הרבי מראדושיץ קורא לרבי ממוגילניצה אל החלון כדי לראות את האור הגדול. פעולה זו מזכירה לנו את מאמר הכתוב: "הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות". מהלך הגאולה נמשל בשיר השירים לעמידת הדוד אחר הכותל. הדברים נמצאים בהישג יד, מאחורי הכותל. ההשגחה המכוונת לקראת תהליכי גאולה נראית מן החלון. אל החלון הזה מושך הרבי מראדושיץ את הרבי ממוגילניצה. האור הגדול שאחר החלון הוא אור הדוד העומד אחר הכותל.
כדי לזכות לראות את האור הגדול הזה יש צורך להביט החוצה. ישנם תהליכים רבים המתחוללים בעולם ובמציאות, אך כיוון שהאדם שרוי בתוך עצמו, הוא איננו מסוגל להבחין בקיומם. צרות היומיום והדוחק העכשווי של הגלות אינם מאפשרים לאדם להבחין בתהליכים הגדולים הקורים במציאות. לעתים יש צורך להניח למה שקורה בתוך הבית ולגשת אל החלון. שם מתבררת נקודת המבט כלפי חוץ; שם נוטש האדם את העיסוק בעולמו האישי העכשווי ועובר לעולם הכולל והמקיף. שם הוא רואה את האור הגדול.
רוח של סודיות אופפת את המעמד. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה משהו, אבל הוא אינו מגיב. רק לאחר מכן הוא יוצא בריקוד ומפזם בקול נמוך דווקא את מה שראו עיניו בחלון.
השתיקה מאפיינת את התהליכים הסמויים מעיניהם של מרבית האנשים. לא כל אחד היה רואה את מה שראה הרבי ממוגילניצה, גם לאחר שהרבי מראדושיץ היה מסב את תשומת לבו לכך. לא כל אחד ראוי לגילוי הזה, משום שלא כל אחד מוכן לקבלו ולהאמין בקיומו. דברים שכאלו נאמרים לעת עתה בלחישה.
סיומו של הסיפור משאיר בפינו טעם חמוץ מעט. הרבי מראדושיץ מראה לרבי ממוגילניצה אור גדול, אלא שלא ברור כמה שנים נצטרך עוד לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו. הרבי ממוגילניצה מדבר אלינו בסמלים. האור הוא הגאולה והשינה היא הגלות. מערכת סמלים זו נמצאת בדברי חז"ל; על הפסוק "אני ישנה ולבי ער" אומרים חז"ל כי ה"אני ישנה" מתייחס לשינה של עם ישראל בגלות, ואילו ה"לבי ער" מתייחס למהלכים האלוקיים שהקב"ה נוקט בהם כדי להביא את הגאולה.
אכן, האור הוא אור גדול, אלא שהוא מעבר לחלון. עדיין הוא לא נכנס פנימה, אל תוך הבית. בתוך הבית עדיין ישנים. הגלות עדיין במקומה עומדת. זהו ההבדל שבין הרבי מראדושיץ לרבי ממוגילניצה. הרבי מראדושיץ כבר נמצא שם. הוא הרואה את האור, הוא הקורא אל החלון את הרבי ממוגילניצה, הוא המדבר. הרבי ממוגילניצה לא ראה את האור מתחילה. הרבי ממוגילניצה מחריש, ולבסוף מזמר בקול נמוך. הרבי ממוגילניצה רואה גם את השינה שעוד נאלץ לישון עד שיבוא האור הגדול הזה אלינו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
