ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
תפקידו של עם ושל אדם להיות בני חורין, לא להיות משועבדים לאחרים בכל שעבוד שהוא. עיקר הסיפור של יציאת מצרים מבוסס על זה שאנו מדגישים את שלילת העבדות מחד, ואת חיוניות החירות מאידך. וכך נאמר במשנה (פסחים י, ד): "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" - ביושבנו בסדר ליל חרותנו, עלינו לפתוח תחילה בגנותנו ורק לאחר מכן לספר בשבחנו.
מהי הגנות ומהו השבח? מובאות בגמרא שתי דעות. רב אמר: הגנות - "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", והשבח - "ועכשיו קירבנו המקום לעבודתו". ושמואל אמר: הגנות - "עבדים היינו לפרעה במצרים", והשבח - "ויוציאנו ה' אלוקינו משם" (פסחים קטז, א; וע' רמב"ם הל' חו"מ פ"ז, ד). אין אלה שתי דעות מנוגדות, כי אם משלימות זו את זו. אלה הם שני צדדים של גנות ושבח. האחד מדגיש את השעבוד הרוחני ואת הגאולה הרוחנית, והשני את השעבוד הפיזי ואת הגאולה הפיזית. רק שני אלה כאחד - הגאולה הפיזית-מדינית והגאולה הרוחנית - מהווים את הגאולה השלמה.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בכל דור ודור ישבו יהודים בליל הסדר, סיפרו על היציאה מעבדות לחירות והשתדלו לחיותה בעצמם. אולם מי כמונו יכולים לחוש זאת ממש, שהרי אנו חיים בעצמנו יציאה משעבוד לגאולה. זכינו לראשית צמיחת גאולתנו, לתקומתה של מדינתנו מחדש ולשחרור ארצנו מידי זרים. יצאנו ממש משעבוד לגאולה. אבל סיפור יציאת מצרים מזכיר לנו שגאולה שלמה היא רק כאשר לגאולה הפיזית-מדינית מצטרפת הגאולה הרוחנית, כאשר גאולת הגוף נשלמת על ידי גאולת הנשמה.
בליל הסדר של זמן חירותנו אנחנו שותים ארבע כוסות של הודיה כנגד ארבע לשונות של גאולה (עי' ירושלמי פסחים פ"י ה"א): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים" (שמות ו, ו ז).
זוהי התוכנית האלוקית ליציאתנו ממצרים, וממנה אנו למדים שמדובר בתהליך של גאולה ויש בו שלבים (עי' ספורנו ומלבי"ם שם): "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" - הוצאה מתחת הסבל הקשה, עם התחלת המכות; "והצלתי אתכם מעבודתם" - הצלה מהעבודה בכלל, עם יציאתנו ממצרים; "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" - בקריעת ים-סוף; "ולקחתי אתכם לי לעם" - במעמד הר סיני.
אלה הם השלבים של הגאולה השלמה, גאולת הגוף וגאולת הנשמה כאחד. שלושת השלבים הראשונים עוסקים ביציאת מצרים - הגאולה הפיזית; והשלב הרביעי - מתן תורה - הגאולה הרוחנית. שלושת השלבים הראשונים עוסקים בשחרורנו משעבוד מצרים, והשלב הרביעי מפגיש אותנו עם ייחודנו.
לשם גילוי ייחודנו בפועל בא השלב החמישי - הלשון החמישית של גאולה: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" (שמות ו, ח). רק בארץ ישראל יש לנו האפשרות להגשים את ייעודנו בשלמות כעם ה'. על כן בשלב החמישי של "והבאתי אתכם אל הארץ" מסתיים התהליך בשלמות.
שורש הגלויות
גלות מצרים היא השורש לכל הגלויות, וגאולת מצרים - השורש לכל הגאולות. גאולת מצרים מהווה דגם ותבנית לגאולה האחרונה, אשר בתהליכיה אנו חיים.
כשם שישנם שלבים בגלות, קודם הגוף משתעבד ולאחר מכן משתעבדת גם הנשמה, כך גם בגאולה - תחילה נגאל הגוף ורק אחר כך נגאלת הנשמה. שעבוד הגוף קל יותר משעבוד הנשמה, וגאולת הגוף קלה אף היא יותר מגאולת הנשמה. גם אחרי שהגוף כבר נגאל, הנפש עדיין נשארת משועבדת.
הנביא יחזקאל (לו, כד כז) פורש את התוכנית האלוקית של גאולתנו האחרונה: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם: ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר: ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו ומשפטיי תשמרו ועשיתם".
מדובר בתהליך אשר גם בו ארבעה שלבים. השלב הראשון: קיבוץ גלויות - זוהי גאולת הגוף. שלושת השלבים הבאים עוסקים בתהליך של גאולת הנשמה - עד לשיבה המלאה לתורה ולמצוותיה. רק לאחר מכן בא השלב החמישי והמסכם: "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוקים" (יחזקאל לו, כח).
זכינו בדורנו לראשית צמיחת גאולתנו עם תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לתוכה. זאת גאולת הגוף, אשר המשכה הברור והבטוח הוא גאולת הנשמה. אז תהיה גאולתנו שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
