ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לאחר סיום החופשה התובעת ביקשה מהנתבע לשלם עוד 3,300 ₪ עבור המעבר למלון השני. הנתבע השיב שהוא סבור שהוא פטור מתוספת תשלום, כיוון שלהבנתו המעבר למלון השני היה במסגרת חבילת הנופש המקורית שסוכמה. יתירה מזו, הנתבע טען כי הוא זכאי לפיצוי בסך 10,000 ₪ עבור הליקויים במלון הראשון שגרמו לעגמת נפש ולהחמצה של חלק מימי החופשה. לדבריו, עובדי התובעת מכירים אותו מחופשות קודמות והיה עליהם לדעת שהוא מעוניין במלון ברמה טובה יותר מזו של המלון הראשון. לדבריו, אילו היה יודע שיידרש לתשלום נוסף עבור המלון השני, היה מפסיק את חופשתו וחוזר הביתה.
התובעת השיבה לטענות הנתבע ואמרה כי במלון הראשון תפוסה מלאה, אולם, רק הנתבעים היו אלו שהתלוננו ובשל תלונתם עזבו את המלון באמצע החופשה. מכאן שהתלונות לא היו מוצדקות.
פסק הדין בקצרה: על הנתבע לשלם לתובעת 2,333 ₪ עבור הפרשי המחירים בין המלונות.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
261 - קיבל שכר למרות שלא הגיע לעבודה
262 - מחלוקת בנוגע לליקויים בחבילת נופש
263 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
טען עוד
1. מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים
לטענת התובעת היא מתווכת בלבד בין הלקוח לבין בית המלון, ולטענת הנתבעים התובעת היא זו שאחראית גם על איכות השירות. בית הדין ביקש מהתובעת את ההסכמים עם המלון, אולם אלה לא התקבלו.
בהינתן כך, קבע בית הדין כי מידת האחריות המוטלת על התובעת היא זו שנקבעה ב"תקנות שירותי התיירות", שיש להן תוקף הלכתי. בתקנות נקבע כי על סוכן הביטוח למסור ללקוח בין השאר "מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור". קביעה זו עמדה בתשתית פסק הדין.
2. האם החופשה במלון הראשון היא בגדר מקח טעות
הנתבעים טענו כי הזמנת המלון הראשון היא בגדר מקח טעות, הגדרת מקח טעות היא (חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה סעיף 2) פער באיכות המוצר בין מה שסופק למה שסוכם או למה שמקובל. בנוסף, גם דרישות סובייקטיביות הן עילה למקח טעות (רמ"א חו"מ רלג, א), זאת בתנאי שהמוכר ידע שאלה דרישות הלקוח.
על רקע הגדרות ההלכה החובה החוקית שהוזכרה לעיל סבר בית הדין כי החופשה במלון הראשון לא היתה בגדר מקח טעות, מהסיבות הבאות:
א. הנתבע לא הוכיח כי האיכות של המלון הראשון היתה ירודה באופן אובייקטיבי. אמנם במלון ישן ולא משופץ, אבל לא הוכח שהוא איננו ראוי למגורים.
ב. הנתבעים הם שביקשו להתארח במלון הראשון, ולכן התובעת לא היתה אמורה להעלות על דעתה שהמלון לא מתאים לצרכיהם הסובייקטיביים.
ג. הנתבע לא הבהיר לתובעת את צרכיו הסובייקטיביים, שהוא מעוניין במלון באיכות גבוהה, ולכן התובעת לא היתה אמורה להעלות זאת על דעתה. אף שהתובע הזמין בעבר חבילות נופש איכותיות יותר הוא עצמו הודה שבחר במלון הראשון בגלל מחירו הנמוך, ולכן היה עליו לדעת שגם איכות החופשה תהיה נמוכה יותר.
לכן טענת מקח טעות והתביעה הנגדית לפיצוי נדחית.
3. חיוב הנתבעים בתוספת תשלום על החופשה במלון השני – דעת הרוב
התובעת דרשה תוספת תשלום עבור המלון השני, והנתבע טען שהוא הבין שהמעבר למלון השני הוא ללא תוספת תשלום. הוצגה לבית הדין הקלטת שיחה של הנתבע עם נציגת שירות שאמרה לו שכל לילה במלון השני יהיה יקר יותר מהמלון הראשון ומחירו יהיה 650 ₪ או 670 ₪.
למרות זאת בית הדין סבור שהנתבע אינו חייב לשלם את כל סכום זה, וזאת משום שהתובעת לא הודיעה לנתבעים על העלות הכוללת החדשה של החופשה באופן סופי. בגמרא (בבא קמא קיב ע"א) נאמר כי מקרה שבו אדם נהנה מרכוש של אדם אחר מבלי שהיה מודע לכך שהדבר כרוך בעלות (למשל, כאשר חשב שהרכוש שייך לו עצמו) הוא חייב בתשלום עבור ההנאה הממונית, ולא לפי שווי הרכוש. השולחן ערוך (חו"מ שמא, ד) פסק על פי רש"י שהנהנה חייב בתשלום בשיעור שני שליש משווי הרכוש.
בית הדין סבור, על פי הקהילות יעקב (בבא קמא, יח), ששיעור התשלום תלוי בשאלה על מי היתה מוטלת החובה לסכם את שיעור התשלום. במקרה בו זו חובתו של הנהנה, אזי עליו לשלם מחיר מלא, אולם, במקרה בו זו חובתו של המהנה, אזי על הנהנה לשלם שני שליש בלבד.
במקרה זה החוק מטיל את האחריות לסכם את המחיר על התובעת, ולכן על הנתבע לשלם רק שני שלישים מהמחיר כדין "נהנה".
4. חיוב הנתבעים בתוספת תשלום על החופשה במלון השני – דעת המיעוט
לדעת המיעוט הנתבעים פטורים מתוספת תשלום עבור המעבר למלון השני מהסיבות הבאות:
א. המלון השני שוה לרמת המלון הראשון ולכן הנתבע לא קיבל תוספת הנאה במעבר למלון השני, ולכן אינו חייב בתשלום נוסף.
ב. התובעת היא זו שסגרה את העסקה עם שני המלונות, ולא הנתבעים, ולכן התובעת היא השוכר, והנתבעים הם שוכרי משנה, ועליהם לשלם לתועת רק את מה שסוכם מלכתחילה.
ג. יש בסיס סביר לומר שהיה מקח טעות בחופשה במלון הראשון, משום שעל סוכן הנסיעות היה לבדוק את איכות המוצר שהוא משווק. מספק לא ניתן לחייב את התובעת בפיצוי ולא את הנתבע בתוספת תשלום.
ד. גם אם אין כאן מקח טעות, ניתן להבין שהסכמת התובעת להעביר את הנתבעים למלון השני היא בגדר פיצוי. אף שנציגת השירות של התובעת הזכירה תשלום נוסף, מה שקובע זה הסיכום עם הבעלים של התובעת שלא הזכיר תשלום זה.
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
דיני פלסטר בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
