ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לאחר סיום החופשה התובעת ביקשה מהנתבע לשלם עוד 3,300 ₪ עבור המעבר למלון השני. הנתבע השיב שהוא סבור שהוא פטור מתוספת תשלום, כיוון שלהבנתו המעבר למלון השני היה במסגרת חבילת הנופש המקורית שסוכמה. יתירה מזו, הנתבע טען כי הוא זכאי לפיצוי בסך 10,000 ₪ עבור הליקויים במלון הראשון שגרמו לעגמת נפש ולהחמצה של חלק מימי החופשה. לדבריו, עובדי התובעת מכירים אותו מחופשות קודמות והיה עליהם לדעת שהוא מעוניין במלון ברמה טובה יותר מזו של המלון הראשון. לדבריו, אילו היה יודע שיידרש לתשלום נוסף עבור המלון השני, היה מפסיק את חופשתו וחוזר הביתה.
התובעת השיבה לטענות הנתבע ואמרה כי במלון הראשון תפוסה מלאה, אולם, רק הנתבעים היו אלו שהתלוננו ובשל תלונתם עזבו את המלון באמצע החופשה. מכאן שהתלונות לא היו מוצדקות.
פסק הדין בקצרה: על הנתבע לשלם לתובעת 2,333 ₪ עבור הפרשי המחירים בין המלונות.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
261 - קיבל שכר למרות שלא הגיע לעבודה
262 - מחלוקת בנוגע לליקויים בחבילת נופש
263 - טענות שוכרי דירה כנגד בעלי הדירה בגין ליקויים
טען עוד
1. מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים
לטענת התובעת היא מתווכת בלבד בין הלקוח לבין בית המלון, ולטענת הנתבעים התובעת היא זו שאחראית גם על איכות השירות. בית הדין ביקש מהתובעת את ההסכמים עם המלון, אולם אלה לא התקבלו.
בהינתן כך, קבע בית הדין כי מידת האחריות המוטלת על התובעת היא זו שנקבעה ב"תקנות שירותי התיירות", שיש להן תוקף הלכתי. בתקנות נקבע כי על סוכן הביטוח למסור ללקוח בין השאר "מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור". קביעה זו עמדה בתשתית פסק הדין.
2. האם החופשה במלון הראשון היא בגדר מקח טעות
הנתבעים טענו כי הזמנת המלון הראשון היא בגדר מקח טעות, הגדרת מקח טעות היא (חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה סעיף 2) פער באיכות המוצר בין מה שסופק למה שסוכם או למה שמקובל. בנוסף, גם דרישות סובייקטיביות הן עילה למקח טעות (רמ"א חו"מ רלג, א), זאת בתנאי שהמוכר ידע שאלה דרישות הלקוח.
על רקע הגדרות ההלכה החובה החוקית שהוזכרה לעיל סבר בית הדין כי החופשה במלון הראשון לא היתה בגדר מקח טעות, מהסיבות הבאות:
א. הנתבע לא הוכיח כי האיכות של המלון הראשון היתה ירודה באופן אובייקטיבי. אמנם במלון ישן ולא משופץ, אבל לא הוכח שהוא איננו ראוי למגורים.
ב. הנתבעים הם שביקשו להתארח במלון הראשון, ולכן התובעת לא היתה אמורה להעלות על דעתה שהמלון לא מתאים לצרכיהם הסובייקטיביים.
ג. הנתבע לא הבהיר לתובעת את צרכיו הסובייקטיביים, שהוא מעוניין במלון באיכות גבוהה, ולכן התובעת לא היתה אמורה להעלות זאת על דעתה. אף שהתובע הזמין בעבר חבילות נופש איכותיות יותר הוא עצמו הודה שבחר במלון הראשון בגלל מחירו הנמוך, ולכן היה עליו לדעת שגם איכות החופשה תהיה נמוכה יותר.
לכן טענת מקח טעות והתביעה הנגדית לפיצוי נדחית.
3. חיוב הנתבעים בתוספת תשלום על החופשה במלון השני – דעת הרוב
התובעת דרשה תוספת תשלום עבור המלון השני, והנתבע טען שהוא הבין שהמעבר למלון השני הוא ללא תוספת תשלום. הוצגה לבית הדין הקלטת שיחה של הנתבע עם נציגת שירות שאמרה לו שכל לילה במלון השני יהיה יקר יותר מהמלון הראשון ומחירו יהיה 650 ₪ או 670 ₪.
למרות זאת בית הדין סבור שהנתבע אינו חייב לשלם את כל סכום זה, וזאת משום שהתובעת לא הודיעה לנתבעים על העלות הכוללת החדשה של החופשה באופן סופי. בגמרא (בבא קמא קיב ע"א) נאמר כי מקרה שבו אדם נהנה מרכוש של אדם אחר מבלי שהיה מודע לכך שהדבר כרוך בעלות (למשל, כאשר חשב שהרכוש שייך לו עצמו) הוא חייב בתשלום עבור ההנאה הממונית, ולא לפי שווי הרכוש. השולחן ערוך (חו"מ שמא, ד) פסק על פי רש"י שהנהנה חייב בתשלום בשיעור שני שליש משווי הרכוש.
בית הדין סבור, על פי הקהילות יעקב (בבא קמא, יח), ששיעור התשלום תלוי בשאלה על מי היתה מוטלת החובה לסכם את שיעור התשלום. במקרה בו זו חובתו של הנהנה, אזי עליו לשלם מחיר מלא, אולם, במקרה בו זו חובתו של המהנה, אזי על הנהנה לשלם שני שליש בלבד.
במקרה זה החוק מטיל את האחריות לסכם את המחיר על התובעת, ולכן על הנתבע לשלם רק שני שלישים מהמחיר כדין "נהנה".
4. חיוב הנתבעים בתוספת תשלום על החופשה במלון השני – דעת המיעוט
לדעת המיעוט הנתבעים פטורים מתוספת תשלום עבור המעבר למלון השני מהסיבות הבאות:
א. המלון השני שוה לרמת המלון הראשון ולכן הנתבע לא קיבל תוספת הנאה במעבר למלון השני, ולכן אינו חייב בתשלום נוסף.
ב. התובעת היא זו שסגרה את העסקה עם שני המלונות, ולא הנתבעים, ולכן התובעת היא השוכר, והנתבעים הם שוכרי משנה, ועליהם לשלם לתועת רק את מה שסוכם מלכתחילה.
ג. יש בסיס סביר לומר שהיה מקח טעות בחופשה במלון הראשון, משום שעל סוכן הנסיעות היה לבדוק את איכות המוצר שהוא משווק. מספק לא ניתן לחייב את התובעת בפיצוי ולא את הנתבע בתוספת תשלום.
ד. גם אם אין כאן מקח טעות, ניתן להבין שהסכמת התובעת להעביר את הנתבעים למלון השני היא בגדר פיצוי. אף שנציגת השירות של התובעת הזכירה תשלום נוסף, מה שקובע זה הסיכום עם הבעלים של התובעת שלא הזכיר תשלום זה.
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
