ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
דיינים: הרב ארי סט, הרב דורון אלון, הרב אברהם יצחק שוורץ
המקרה בקצרה:
התובע הוא בעל דירה שהזמין עבודה מהנתבע שבבעלותו חברה קבלנית. הצדדים חתמו על שני חוזים, האחד בנוגע לביצוע השלד והשני בעניין עבודות הפנים. בחוזה סוכם שהנתבע יבנה והחומרים יסופקו על ידי התובע. בין הצדדים כמה מחלוקות.
המחלוקת הראשונה היא שהתובע שילם לנתבע 44,000 ₪ עבור קלקר שהנתבע קנה לצורך הבנייה. כעת הנתבע מבקש סכום הגבוה ב-12,000 ₪ עבור הקלקר והתובע מסרב לשלם.
המחלוקת השנייה היא שבסוף הבנייה טען הנתבע כי הבנייה כללה תוספות מעבר למה שסוכם בתחילה. הצדדים הסכימו על תוספת תשלום בסך 6000 ₪ אולם בהמשך הנתבע חזר בו מהסיכום וכעת הוא מבקש את מלוא העלות של התוספות. התובע טוען שהסיכום מחייב וכן יש תוספות שנעשו ללא תיאום איתו וללא אישור שלו.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
253 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
254 - תשלום על תוספות בנייה שבוצעו ללא סיכום על תמורה
255 - חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
טען עוד
פסק הדין: הנתבע ישלם לתובע 15,610 ₪.
נימוקים בקצרה:
א. האם הסיכום לקנות את הקלקר במחיר מסוים היווה התחייבות מצד הנתבע?
הנתבע כתב לתובע שעלות הקלקר תהיה כ-44,000 ₪, אך בסופו של דבר העלות היתה גבוהה ביותר מ-10,000 ₪, בין הצדדים מחלוקת מי צריך לשלם את הסכום הזה. בית הדין ציין שאין מחלוקת בין הצדדים שהסכום שדרש הנתבע שולם בפועל, וכן אין מחלוקת שהמחיר סביר ביחס לשוק. לפיכך, קבע בית הדין שעל התובע לשלם את עלות הקלקר המלאה. התובע היה נפטר מתשלום רק אילו הנתבע היה דורש מחיר הגבוה ממחיר השוק, כפי שנפסק בשו"ע (חו"מ קפב, ג) שאם שליח שקנה ביוקר עבור מי ששלח אותו, אזי המשלח יכול לבטל את השליחות והמקח.
ב. תשלום עבור תוספות שהקבלן הוסיף מבלי לסכם על תשלום
הנתבע הוסיף כמה עבודות ולאחר מעשה דרש עליהן תשלום, באומרו שהתוספות כרוכות בתשלום. לטענת הנתבע הוא השקיע עבודה וחומרים יקרים יותר, ועל כך על התובע לשלם. לעומת זאת, התובע טען שהוא לא רצה להשקיע כספים נוספים בפרויקט הזה, והוא היה מסכים אך ורק לשינויים מינוריים שאינם כרוכים בתוספת כספית משמעותית.
בפתח הדיון בית הדין העיר שהתנהלות הנתבע אינה מתקבלת על הדעת, משום שהתובע לא ידע במהלך העבודה מהי עלות השינויים, ומה נחשב לשינויים משמעותיים. אולם במקביל לפעמים צריך גמישות ואישורים מהירים לשינויים שעולים תוך כדי תנועה.
למעשה, השאלה בין הצדדים נידונה בסוגיית ה"יורד לשדה חבירו שלא ברשות" (בבא מציעא קא ע"א) ונפסק בשולחן ערוך (חו"מ שעה, ז) שאדם שביצע עבודה ללא שהתבקש בשדה של חברו, המתאימה לעבודה כזו (כגון, בנייה בקרקע המתאימה לכך) – זכאי לתשלום. אולם, בעל הקרקע יכול לומר לבונה שיפרק את מה שבנה ואז בעל הקרקע פטור מתשלום (שם, ו).
ערוך השולחן (חו"מ שעה, יב) הוסיף שעל כל עבודה שבעל הקרקע לא מעוניין בה ולא היה מבצע אותה בעצמו – הוא אינו צריך לשלם ויכול לומר לבונה שיפרק את מה שבנה.
בבית הדין נחלקו הדעות במקרה דנן: לדעת רוב הדיינים - כיון שהתובע היה מאוד מחושב מבחינה כספית במהלך הפרויקט, יש לראות את הסכמתו לתוספת ולשינויים כהסכמה על תנאי שלא יחויב בתשלום נוסף, ולכן הוא פטור מלשלם על התוספות. לדעת המיעוט – כיון שהתובע נהנה מעבודתו של הנתבע, לא יתכן שיהיה פטור מתשלום (אבן האזל שכנים ג, ד). הטענה היחידה שיכולה להתקבל היא שבעל הקרקע יבקש מהבונה לפרק את מה שבנה. אלא שבמקרה זה (כמו במקרים רבים אחרים) לא ניתן להשתמש במה שיפורק. על מקרים כאלה כתב החזון איש (בבא בתרא ב, ו) שאם יש ראיה שבעל הקרקע מרוצה מהעבודה שבוצעה, הוא חייב לשלם עליה. לדעת המיעוט יש להעריך את התוספת שהתובע היה מוסיף לשלם בסך כ-6,000 ₪.
לסיכום: לדעת הרוב אין לחייב את התובע על התוספות שביצע הנתבע.
ג. חזרה מהסכם ללא מעשה קניין
בין הצדדים נערכה פגישת סיכום בו סוכם על תוספת תשלום של 6,000 ₪ לנתבע עבור התוספות. הנתבע חזר בו מהסיכום ודרש תשלום נוסף. בין הצדדים מחלוקת האם ההסכם שנחתם תקף.
השולחן ערוך (חו"מ יב, ז- ח) פסק שאין צורך לבצע מעשה קניין על מנת לתת למחילה על חוב תוקף מחייב. אבל על פשרה צריך לעשות מעשה קניין כדי שהיא תחייב. הש"ך (שם, יב) כתב שדווקא פשרה שנעשית בבית דין צריכה מעשה קניין, אבל פשרה שעושים בעלי הדין בינם לבין עצמם, אינה צריכה מעשה קניין כדי לחייב את הצדדים. במקרה שלנו שני הצדדים הם גם תובע וגם נתבע, ולכן לא ברור שמדובר כאן במחילה שהרי הצדדים לא ידעו בעצמם מי חייב למי, ומי מחל למי. כך יש להסביר את הש"ך שכתב שיש צורך במעשה קניין על פשרה בבית דין (כפי שעולה ממקור דבריו בשו"ת מהר"ם מלובלין, מז). אמנם המהר"י עייאש (שו"ת בית יהודה ב, מב) חלק על כך וכתב שבכל מקרה בו יש דין ודברים בין שני אנשים והם התפשרו מרצונם, הפשרה תקפה גם ללא מעשה קניין.
בית הדין סבר כי במקרה זה יש לפסוק כדעת מהר"י עייאש, כיוון שבזמן הסיכומים לא היו בין הצדדים מחלוקות והיה ברור שהנתבע מוכן להסתפק בתשלום של 6,000 ₪ בלבד, ולכן ההסכמה תקפה גם ללא מעשה קניין.
חידוש כוחות העולם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה משווים את העצים לצדיקים?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ניתן לברור מרק בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
