ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
תשובה: נושא צניעות הלבוש הוא נושא שרבים מבינים אותו בצורה שגויה ולכן כועסים ומתרחקים ממנו, בע"ה נקדיש כמה פרקים קצרים על מנת לבאר את הנושא.
פרק א- העמדה נכונה של סולם הערכים.
כל אחד מאיתנו, איש או אישה, מורכבים מגוף ונשמה, כלומר חלק גלוי חומרי וניצוץ נשמתי ערכי. אנו אוהבים את שני החלקים שבנו, אך צריכים תמיד לזכור מהו הדבר העיקרי ומהו החלק המשני בחשיבותו.
החשיבות להתלבש בצניעות נובעת מהרצון להעמיד סולם ערכים נכון. המטרה בכיסוי הגוף היא, לאפשר לעולם הפנימי והערכי לבלוט, לעומת זאת גילוי והבלטה של הגוף גורמים למקד את המבט בצד החיצוני, שאמנם גם הוא חשוב אך לא החשוב ביותר. איש או אישה שמתלבשים בצניעות מובילים מהלך חברתי גדול המעודד הערכה הוקרה והתיחסות מועדפת למה שבאמת חשוב בחיים.
פרק ב- לא מתעלמים מהמתח המיני הקיים בין גברים לנשים
העולם שלנו בנוי כך שיש מתח מיני בין גברים לנשים. זו המציאות ולא נכון להתכחש אליה, יש במתח זה הרבה ברכה והוא מביא איתו הרבה טוב לעולם.
מאחר ואנו רוצים לשמר את המתח הזה שיהווה דבק בין איש לאשתו, אנו משתדלים לא לעורר אותו בחוץ, ולבוש לא צנוע בפרהסיא הוא אכן דבר המעורר את המתח המיני שלא במקום הראוי. אמנם נכון שכל אדם צריך לשלוט בעצמו ובמחשבותיו, אך לא נכון להתעלם מהעובדה שלבוש כזה מקשה מאד על המעונינים לשמור את המתח המיני פנימה בתוך ביתם. אם כן, לאחר שהסברנו בפרק הקודם שלצניעות יש ערך מצד עצמו, כעת אנו לומדים שיש בצניעות ערך נוסף והוא העובדה שצניעות הלבוש מסייעת לכולנו לפתח ולשמר זוגיות בריאה ללא דמיונות כוזבים מהתבוננות בחוץ.
בשולי פרק זה נזכיר שהתרבות המעודדת לבוש חשוף וחוסר צניעות במרחב הציבורי, היא גורם המקדם באופן משמעותי פגיעה בנשים. נכון הוא שהאדם הפוגע הוא האשם ועליו מוטלת האחריות למעשיו, אך זה לא הוגן להתעלם מהעובדה שהתרבות המוחצנת הופכת את האתגר להיות קשה מאד. כשם שאדם שגונב אוכל, הוא אחראי למעשיו, גם אם הוא עני ורעב, אבל בכל זאת נבקש מהסובבים, לא להכאיב לו ולא להסתובב לידו עם אוכל מעלה ריח טוב, כך לא יתכן שנקדם תרבות פתיינית ומגרה יצרים וניתמם מדוע לא כולם עומדים בניסיון.
פרק ג - אנו אוהבים את הגוף
היהדות (בניגוד לנצרות ולאיסלאם) מחנכת להרמוניה בין הגוף לנשמה. חשוב לדעת, אנו אוהבים את הגוף שלנו על כל חלקיו, אין בגוף משהו שלילי.
לפעמים חינוך לצניעות, מתפרש אצל החניכים כשלילת הגוף. וזה כאמור טעות גדולה שגורמת הרבה נזק. כמו כן, היהדות מלמדת אותנו שהקשר בין איש לאישה הוא דבר חיובי מאד, למשל, בספר הזוהר כתוב, ששכינה שרויה במקום בו יש יחסי אישות בין איש לאשתו, כלומר מדובר במעשה חיובי. בניגוד לתפיסה הנוצרית הטועה לחשוב שקדושה תלויה בכך שאדם לא חי חיי אישות. חשוב להדגיש את הענין לילדינו ותלמידינו על מנת לבנות אצלם גישה יהודית בריאה לגוף ולחיים
פרק ד - הצניעות שבלב
צניעות היא קודם כל תכונה בנפש האדם, כלומר, לפני הביטוי המעשי של הצניעות, בלבוש כזה או אחר, אדם נעלה הוא כזה שהוא צנוע באופיו. לא מחפש להתבלט, אלא רוצה להיות שותף יחד עם הציבור בהארת העולם כולו, כל אחד ואחת לפי האופי המיוחד והמתנה המיוחדת שלו. יכול להיות אדם, איש או אישה, שמבחינה פורמלית לבוש בצניעות אך הצניעות רחוקה ממנו מאד, האישיות שלו מוחצנת מאד אע"פ שהוא מתלבש צנוע. יהי רצון שנזכה להיות צנועים בנפשנו פנימה ומתוך כך באורחות חיינו.
פרק ה- גם הגזמה ב"צניעות" היא לא דבר ראוי
יש לשים לב שלא להגזים בעניני צניעות. ההלכה מאזנת אותנו, חשוב להקפיד עליה, לא לגרוע ממנה ולא להוסיף. לעיתים, חומרות בעניני צניעות הם שיוצרים מצבים לא צנועים, וכך לפעמים אדם המוסיף על ההלכה פוגע ברעיון העומד מאחריה. למשל, ערוץ רדיו שלא מאפשר לאישה לשדר תוכנית ברדיו כי הוא רוצה "להחמיר בצניעות" ובמקום זה נותן לגבר לשדר תוכנית המיועדת לנשים, זה עצמו דבר לא צנוע. צריך לשים לב להיות אדם נורמלי ונעים לבריות. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
