ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
תשובה: נושא צניעות הלבוש הוא נושא שרבים מבינים אותו בצורה שגויה ולכן כועסים ומתרחקים ממנו, בע"ה נקדיש כמה פרקים קצרים על מנת לבאר את הנושא.
פרק א- העמדה נכונה של סולם הערכים.
כל אחד מאיתנו, איש או אישה, מורכבים מגוף ונשמה, כלומר חלק גלוי חומרי וניצוץ נשמתי ערכי. אנו אוהבים את שני החלקים שבנו, אך צריכים תמיד לזכור מהו הדבר העיקרי ומהו החלק המשני בחשיבותו.
החשיבות להתלבש בצניעות נובעת מהרצון להעמיד סולם ערכים נכון. המטרה בכיסוי הגוף היא, לאפשר לעולם הפנימי והערכי לבלוט, לעומת זאת גילוי והבלטה של הגוף גורמים למקד את המבט בצד החיצוני, שאמנם גם הוא חשוב אך לא החשוב ביותר. איש או אישה שמתלבשים בצניעות מובילים מהלך חברתי גדול המעודד הערכה הוקרה והתיחסות מועדפת למה שבאמת חשוב בחיים.
פרק ב- לא מתעלמים מהמתח המיני הקיים בין גברים לנשים
העולם שלנו בנוי כך שיש מתח מיני בין גברים לנשים. זו המציאות ולא נכון להתכחש אליה, יש במתח זה הרבה ברכה והוא מביא איתו הרבה טוב לעולם.
מאחר ואנו רוצים לשמר את המתח הזה שיהווה דבק בין איש לאשתו, אנו משתדלים לא לעורר אותו בחוץ, ולבוש לא צנוע בפרהסיא הוא אכן דבר המעורר את המתח המיני שלא במקום הראוי. אמנם נכון שכל אדם צריך לשלוט בעצמו ובמחשבותיו, אך לא נכון להתעלם מהעובדה שלבוש כזה מקשה מאד על המעונינים לשמור את המתח המיני פנימה בתוך ביתם. אם כן, לאחר שהסברנו בפרק הקודם שלצניעות יש ערך מצד עצמו, כעת אנו לומדים שיש בצניעות ערך נוסף והוא העובדה שצניעות הלבוש מסייעת לכולנו לפתח ולשמר זוגיות בריאה ללא דמיונות כוזבים מהתבוננות בחוץ.
בשולי פרק זה נזכיר שהתרבות המעודדת לבוש חשוף וחוסר צניעות במרחב הציבורי, היא גורם המקדם באופן משמעותי פגיעה בנשים. נכון הוא שהאדם הפוגע הוא האשם ועליו מוטלת האחריות למעשיו, אך זה לא הוגן להתעלם מהעובדה שהתרבות המוחצנת הופכת את האתגר להיות קשה מאד. כשם שאדם שגונב אוכל, הוא אחראי למעשיו, גם אם הוא עני ורעב, אבל בכל זאת נבקש מהסובבים, לא להכאיב לו ולא להסתובב לידו עם אוכל מעלה ריח טוב, כך לא יתכן שנקדם תרבות פתיינית ומגרה יצרים וניתמם מדוע לא כולם עומדים בניסיון.
פרק ג - אנו אוהבים את הגוף
היהדות (בניגוד לנצרות ולאיסלאם) מחנכת להרמוניה בין הגוף לנשמה. חשוב לדעת, אנו אוהבים את הגוף שלנו על כל חלקיו, אין בגוף משהו שלילי.
לפעמים חינוך לצניעות, מתפרש אצל החניכים כשלילת הגוף. וזה כאמור טעות גדולה שגורמת הרבה נזק. כמו כן, היהדות מלמדת אותנו שהקשר בין איש לאישה הוא דבר חיובי מאד, למשל, בספר הזוהר כתוב, ששכינה שרויה במקום בו יש יחסי אישות בין איש לאשתו, כלומר מדובר במעשה חיובי. בניגוד לתפיסה הנוצרית הטועה לחשוב שקדושה תלויה בכך שאדם לא חי חיי אישות. חשוב להדגיש את הענין לילדינו ותלמידינו על מנת לבנות אצלם גישה יהודית בריאה לגוף ולחיים
פרק ד - הצניעות שבלב
צניעות היא קודם כל תכונה בנפש האדם, כלומר, לפני הביטוי המעשי של הצניעות, בלבוש כזה או אחר, אדם נעלה הוא כזה שהוא צנוע באופיו. לא מחפש להתבלט, אלא רוצה להיות שותף יחד עם הציבור בהארת העולם כולו, כל אחד ואחת לפי האופי המיוחד והמתנה המיוחדת שלו. יכול להיות אדם, איש או אישה, שמבחינה פורמלית לבוש בצניעות אך הצניעות רחוקה ממנו מאד, האישיות שלו מוחצנת מאד אע"פ שהוא מתלבש צנוע. יהי רצון שנזכה להיות צנועים בנפשנו פנימה ומתוך כך באורחות חיינו.
פרק ה- גם הגזמה ב"צניעות" היא לא דבר ראוי
יש לשים לב שלא להגזים בעניני צניעות. ההלכה מאזנת אותנו, חשוב להקפיד עליה, לא לגרוע ממנה ולא להוסיף. לעיתים, חומרות בעניני צניעות הם שיוצרים מצבים לא צנועים, וכך לפעמים אדם המוסיף על ההלכה פוגע ברעיון העומד מאחריה. למשל, ערוץ רדיו שלא מאפשר לאישה לשדר תוכנית ברדיו כי הוא רוצה "להחמיר בצניעות" ובמקום זה נותן לגבר לשדר תוכנית המיועדת לנשים, זה עצמו דבר לא צנוע. צריך לשים לב להיות אדם נורמלי ונעים לבריות. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
