ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
ביתנו בת ה-16 מבקשת ממני לקנות לה בגדים שלדעתי אינם צנועים. הסברתי לה את החשיבות של צניעות בלבוש, אולם היא מתעקשת וטוענת שהבגדים שאני מציעה לה הופכים אותה למכוערת, ורק בבגדים שהיא בוחרת היא נראית יפה. האם לעמוד על שלנו או להיכנע לה?
תשובה:
שאלתך מורכבת מכמה נושאים, ואשתדל להתייחס אחת לאחת.
הנושא הראשון, שאלת הצניעות בלבוש. יש לדעת שצניעות בנויה משני רבדים: הרובד ההלכתי והרובד הרגשי. ברובד ההלכתי, הייתי ממליץ, לעמוד בקשר עם תלמיד חכם אשר יסייע לכם כהורים לסמן בדייקנות מהן הדרישות ההלכתיות, כדי שלא תעמדו במצב מביך, בו את קבעת לבתך שבגד מסוים אינו צנוע, והיא פנתה לתלמיד חכם אשר קבע שהבגד עונה לקריטריונים ההלכתיים. למעשה, בכל דיון מקצועי, לא כדאי להכנס לעימות מול הילדים, אלא למסור זאת לגורם המוסמך. כמו שבמקרה שתתעורר בעיה רפואית, תלכו לרופא לקבל חוות דעת.
ומכאן אני עובר לרובד הרגשי. יתכן שגם כשיתברר לך שלבוש מסוים עומד בגדרי ההלכה, עדיין לא תנוח דעתך, ותרגישי קושי בכך, מתוך הרגשה שלטעמך הבגד אינו צנוע, כפי שכתבת בשאלתך.
כאן אין מנוס, ואת כאמא, חייבת לכבוש את הרגשות ולהניח לבתך לקנות את הבגד, אשר כאמור, מתאים להלכה למרות שאינו מתאים להרגשה.
הנושא השני הקשור לשאלה הוא, ערכו של היופי אצל אשה או נערה.
חכמים קבעו שבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים נאים. (פסחים ק"ט, רמב"ם יו"ט ו', שו"ע או"ח תקכ"ט) מכאן שהיופי וההופעה החיצונית אצל כל אשה הוא גורם רב משמעות. אסור ליצור אצל בנותינו תחושה שתורה ויופי סותרים זה את זה. לכן, גם אם הבירור ההלכתי מעלה שיש פגם בצניעות בבגד, צריך להתחבר עם הרצון הנכון של הבת, להיות בעלת הופעה נאה, להעריך את הרצון כאמיתי, ולהרגיש עמה את הצער על כך שגבולות ההלכה גורמים לה שלא לקנות את הבגד. ההתחברות עם הכאב שלה, תקל עליה להאזין לבקשתכם.
הנושא השלישי הוא, המשך הקשר עם בתכם. שָאלת האם להיכנע לה, כניעה משמעותה, שיש מלחמה ביניכם. אסור בשום אופן שזו תהיה ההרגשה ביניכם. הבת כבר בוגרת, יש לה עצמאות ויכולת לנהל את חייה באופן עצמאי. גם אם תשיבו לה שאינכם יכולים להתיר לה לקנות בגד כזה, עשו זאת מתוך יחס טוב ואוהב, ולא מתוך הרגשת ניצחון עליה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
