ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
תשובה: נושא צניעות הלבוש הוא נושא שרבים מבינים אותו בצורה שגויה ולכן כועסים ומתרחקים ממנו, בע"ה נקדיש כמה פרקים קצרים על מנת לבאר את הנושא.
פרק א- העמדה נכונה של סולם הערכים.
כל אחד מאיתנו, איש או אישה, מורכבים מגוף ונשמה, כלומר חלק גלוי חומרי וניצוץ נשמתי ערכי. אנו אוהבים את שני החלקים שבנו, אך צריכים תמיד לזכור מהו הדבר העיקרי ומהו החלק המשני בחשיבותו.
החשיבות להתלבש בצניעות נובעת מהרצון להעמיד סולם ערכים נכון. המטרה בכיסוי הגוף היא, לאפשר לעולם הפנימי והערכי לבלוט, לעומת זאת גילוי והבלטה של הגוף גורמים למקד את המבט בצד החיצוני, שאמנם גם הוא חשוב אך לא החשוב ביותר. איש או אישה שמתלבשים בצניעות מובילים מהלך חברתי גדול המעודד הערכה הוקרה והתיחסות מועדפת למה שבאמת חשוב בחיים.
פרק ב- לא מתעלמים מהמתח המיני הקיים בין גברים לנשים
העולם שלנו בנוי כך שיש מתח מיני בין גברים לנשים. זו המציאות ולא נכון להתכחש אליה, יש במתח זה הרבה ברכה והוא מביא איתו הרבה טוב לעולם.
מאחר ואנו רוצים לשמר את המתח הזה שיהווה דבק בין איש לאשתו, אנו משתדלים לא לעורר אותו בחוץ, ולבוש לא צנוע בפרהסיא הוא אכן דבר המעורר את המתח המיני שלא במקום הראוי. אמנם נכון שכל אדם צריך לשלוט בעצמו ובמחשבותיו, אך לא נכון להתעלם מהעובדה שלבוש כזה מקשה מאד על המעונינים לשמור את המתח המיני פנימה בתוך ביתם. אם כן, לאחר שהסברנו בפרק הקודם שלצניעות יש ערך מצד עצמו, כעת אנו לומדים שיש בצניעות ערך נוסף והוא העובדה שצניעות הלבוש מסייעת לכולנו לפתח ולשמר זוגיות בריאה ללא דמיונות כוזבים מהתבוננות בחוץ.
בשולי פרק זה נזכיר שהתרבות המעודדת לבוש חשוף וחוסר צניעות במרחב הציבורי, היא גורם המקדם באופן משמעותי פגיעה בנשים. נכון הוא שהאדם הפוגע הוא האשם ועליו מוטלת האחריות למעשיו, אך זה לא הוגן להתעלם מהעובדה שהתרבות המוחצנת הופכת את האתגר להיות קשה מאד. כשם שאדם שגונב אוכל, הוא אחראי למעשיו, גם אם הוא עני ורעב, אבל בכל זאת נבקש מהסובבים, לא להכאיב לו ולא להסתובב לידו עם אוכל מעלה ריח טוב, כך לא יתכן שנקדם תרבות פתיינית ומגרה יצרים וניתמם מדוע לא כולם עומדים בניסיון.
פרק ג - אנו אוהבים את הגוף
היהדות (בניגוד לנצרות ולאיסלאם) מחנכת להרמוניה בין הגוף לנשמה. חשוב לדעת, אנו אוהבים את הגוף שלנו על כל חלקיו, אין בגוף משהו שלילי.
לפעמים חינוך לצניעות, מתפרש אצל החניכים כשלילת הגוף. וזה כאמור טעות גדולה שגורמת הרבה נזק. כמו כן, היהדות מלמדת אותנו שהקשר בין איש לאישה הוא דבר חיובי מאד, למשל, בספר הזוהר כתוב, ששכינה שרויה במקום בו יש יחסי אישות בין איש לאשתו, כלומר מדובר במעשה חיובי. בניגוד לתפיסה הנוצרית הטועה לחשוב שקדושה תלויה בכך שאדם לא חי חיי אישות. חשוב להדגיש את הענין לילדינו ותלמידינו על מנת לבנות אצלם גישה יהודית בריאה לגוף ולחיים
פרק ד - הצניעות שבלב
צניעות היא קודם כל תכונה בנפש האדם, כלומר, לפני הביטוי המעשי של הצניעות, בלבוש כזה או אחר, אדם נעלה הוא כזה שהוא צנוע באופיו. לא מחפש להתבלט, אלא רוצה להיות שותף יחד עם הציבור בהארת העולם כולו, כל אחד ואחת לפי האופי המיוחד והמתנה המיוחדת שלו. יכול להיות אדם, איש או אישה, שמבחינה פורמלית לבוש בצניעות אך הצניעות רחוקה ממנו מאד, האישיות שלו מוחצנת מאד אע"פ שהוא מתלבש צנוע. יהי רצון שנזכה להיות צנועים בנפשנו פנימה ומתוך כך באורחות חיינו.
פרק ה- גם הגזמה ב"צניעות" היא לא דבר ראוי
יש לשים לב שלא להגזים בעניני צניעות. ההלכה מאזנת אותנו, חשוב להקפיד עליה, לא לגרוע ממנה ולא להוסיף. לעיתים, חומרות בעניני צניעות הם שיוצרים מצבים לא צנועים, וכך לפעמים אדם המוסיף על ההלכה פוגע ברעיון העומד מאחריה. למשל, ערוץ רדיו שלא מאפשר לאישה לשדר תוכנית ברדיו כי הוא רוצה "להחמיר בצניעות" ובמקום זה נותן לגבר לשדר תוכנית המיועדת לנשים, זה עצמו דבר לא צנוע. צריך לשים לב להיות אדם נורמלי ונעים לבריות. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
