ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
הסכים הבעש"ט לנסיעה, ובירך את חתנו שיסע לשלום ויחזור לשלום. הנסיעה הייתה בחודשי הקיץ, ולכן ביקש רבי יחיאל ברכה, שיספיק לחזור לראש השנה, אך הבעש"ט לא השיב לו על כך. לאחר שביקש שלוש פעמים והבעש"ט שתק, הבין החתן שלא יספיק לחזור לראש השנה, ולקח עימו שופר לדרך.
ואכן, בעת שחזר רבי יחיאל מאביו, פרצה סערה בים, והאונייה נסחפה הרחק הרחק, עד שהגיעה בערב ראש השנה לאחת ממדינות הים הרחוקות, מקום שאין בו יהודים.
הבין רבי יחיאל, שבשלו הייתה כל הסערה, מפני שרצון ה' שיהיה במקום זה בראש השנה. קיבל עליו את הייסורים באהבה, והתפלל באותו מקום כל ראש השנה מעומק הלב בבכיות וצעקות גדולות, ואף תקע בשופר כדין וכהלכה.
לאחר ראש השנה, נסע רבי יחיאל לביתו, ונכנס לקבל שלום מהבעש"ט. קיבלו הבעש"ט בחביבות גדולה, ואמר לו: "דע לך שבמקום ההוא היו ניצוצות קדושים רבים מאוד, ואילו לא באת לשם היו בני ישראל מוכרחים לבוא לשם בכבלי ברזל... אבל על ידי שהיית שם בראש השנה, ובכוח תפילתך שם בכוונה גדולה העלית כל הניצוצות למקורם ושורשם, שוב אין צורך שיהיו שם יהודים...". (מתוך סיפורי חסידים, מועדים, מס' 1).
ובאמת, יש כאן יסוד גדול בעבודת ה', העולה מתוך פרשת מסעי, שיכול מאוד לשמח ולהיטיב עם כולנו. "אלה מסעי בני ישראל...", התורה מונה מב' מסעות שנסעו בני ישראל במדבר. וכבר התקשו חז"ל והמפרשים – הרי, לכאורה, כל המסעות הללו הם נחלת העבר, חניות ביניים בלבד, ולשם מה לכתוב אותם? למה להיזכר בעבר, הרי העיקר שברוך ה' הגענו בסוף למטרה – לארץ ישראל?
נאמרו על כך מספר תשובות. חז"ל במדבר רבה (מסעי כג, ג) עונים – "משל למלך, שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחד לרפאותו. כשחזרו, התחיל אביו מונה כל המסעות, ואומר: כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה - מנה להם כל המקומות, היכן הכעיסוני, לכך נאמר אלה מסעי".
ומבארים שם המפרשים, שחז"ל באו ללמד, שבכל המסעות, בן המלך היה חולה, ולבסוף התרפא. והמלך בא ללמד אותו, הנה, עברת קשיים גדולים והתרפאת, אם כך תלמד מזה ותתחזק, שגם בעתיד אם יהיו לך קשיים, בעזרת ה' תצא מהם. כך ישראל, חטאו ונענשו פעמים רבות באותם תחנות במדבר, אך ה' הציל אותם מהכל ושמר עליהם. וכך כעת, כשהייתה מגיפה קשה בעם בעקבות בעל פעור, עליהם להתחזק ולהאמין שגם מקושי זה, ה' יציל אותם וישמור עליהם.
ביאור נוסף מבאר אור החיים הקדוש, לפי חכמת הנסתר – הליכת הני ישראל במדבר הייתה כדי להעלות את הניצות הקדושים, (העניינים הרוחניים), שהיו במדבר. ולכן היו מקומות ששהו בהם זמן רב, ומקומות ששהו בהם שעות מועטות, הכל לפי הצורך, כדי להעלות ניצוצות הקדושה.
וכאן, לכאורה, אפשר לשאול שאלה נוספת – לאור הפירושים הללו, העיקר אלו המקומות בהם חנו בני ישראל. לפי זה, היה צריך להגיד – 'אלו חניות בני ישראל', ולא "אלה מסעי", למה הודגשו המסעות ולא החניות?
ונראה, שכאן נעוצה הנקודה ששוזרת את הפירושים יחדיו. אם אדם מגיע למקום בו יש לו קשיים ואתגרים, כבן המלך החולה, והוא שוקע ומרגיש רק שהיה לו שם רע, אין הוא מעלה משם שום 'ניצוץ', כי הוא נתקע ונשאר 'חונה' באותו מקום. אך אם הוא מבין, שהגיע לאותו מקום עם מטרה וסיבה, והוא מפיק מהאתגרים במקום לקח ותועלת, הרי שהוא באמת מתרפא מהקשיים, ומעלה משם את 'הניצוצות', שיסייעו לו מבחינה רוחנית בהמשך הדרך, והרי הוא נוסע ומסיע עימו את ה'ניצוץ' הקדוש.
בחנייה, העיקר זה לא החנייה, אלא מה שאתה מסיע ולוקח ממנה. ובמילים אחרות – בכל תחנה בחיים, העיקר זה לא הקושי והאתגרים שהיו באותה תחנה, אלא הלקחים והמוסר השכל שאנו מפיקים מאותה תחנה, ולוקחים עימנו להמשך הדרך. אלו 'הניצוצות' שאנו מעלים מכל מקום, ולשמם הגענו לאותו מקום.
אם נחייה בתודעה זו, הרי שמכל אתגר או תחנה בחיים, נפיק את המירב ונתמלא שמחה. לא לשווא אחי עמלת וסחבת, כי מן האבנים והקשיים (וכל הדברים הטובים) האלה, ייבנה המקדש!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
