ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היהודים הם נוסעים ותיקים. הגלות הארוכה שיצאנו אליה אילצה אותנו לעבור ממקום למקום כל הזמן. אין כמעט מקום בעולם שלא הגענו אליו, התיישבנו בו ולבסוף עזבנו אותו כדי לעבור למקום אחר. במובן זה, תיעוד כל המסעות והתחנות של בני ישראל בשנותיהם במדבר סיני הוא מעין נבואה קטנה על החוויות ההיסטוריות העתידיות של העם היהודי באלפי שנות נדודיו.
אויבינו בעולם תמיד האשימו אותנו ואמרו שאנחנו נטולי שורשים, אבל זה לא נכון, מפני שלכל אורך ההיסטוריה שלנו כעם היינו נטועים בארץ ישראל, בתודעה שלנו ובתת-מודע שלנו. רק בגלות אין לנו שורשים ואין לנו ביטחון באדמה שתמיד מזדעזעת מתחת לרגלינו היגעות. מסיבה זו אנחנו תמיד עם חסר מנוחה שמתעניין במקומות שעוד לא ראינו ובמסעות שעוד לא חווינו.
ההיסטוריה של הגלות היא כזאת: היהודים הגיעו למקום חדש, התמקמו בו, עזרו לפתח את האזור או הארץ שבה שכנו, התחילו להרגיש שם בבית וניסו להיטמע בחברה המקומית ובתרבות הרוב. לפתע כל זה קרס, ואחרי שנים של חיים במקום, רוח גדולה ולא צפויה עקרה אותם משם והעבירה אותם לחופים חדשים.
בפולין, ליטא, לטביה, אסטוניה, הרפובליקה הצ'כית, סלובקיה, רומניה ועוד, כבר אין יהודים במספרים משמעותיים. ארצות האלה היו לב החיים היהודיים במשך מאות שנים, אבל גם הפעם עברנו הלאה, למקומות חדשים.
לכל המסעות והתחנות שמתוארים בפרשת השבוע יש רק תכלית אחת ויעד אחד: כניסה לארץ-ישראל והתיישבות בה. מכחישי ישראל שבקרבנו, דתיים וחילוניים, שמאלנים וימנים, אקדמאים ובורים (בוודאי בהיסטוריה היהודית), כולם חולקים אשליה אחת, שביתו של העם היהודי איננו בהכרח, ובוודאי לא היום, בארץ ישראל.
למדנו שבני ישראל נשארו בנווה מדבר בקדש במשך 38 שנים מ-40 שנות הנדודים שלהם במדבר סיני. הם התרגלו לחיים שם והרגישו שם נוח. ארץ-ישראל היתה חלום ויעד רחוק, לא כורח מיידי. אך הקב"ה דחף אותם מן המדבר ושלח אותם להילחם מלחמות שהם בוודאי רצו להימנע מהן וכפה עליהם להתיישב בארץ קשה באופיה אך עם פוטנציאל להיות ארץ זבת חלב ודבש.
פרשת השבוע מתעדת לנו כל תחנה בדרך וכל נווה מדבר כדי להזכיר לנו שהמקומות האלה קיימים רק בעבר שלנו. ההווה והעתיד שלנו נמצאים רק בארץ-ישראל. הלקחים מפרשה זו נכונים היום, בחיים שלנו, לא פחות מכפי שהיו נכונים לאבות אבותינו בקדש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














