ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה להבין את פשר העניין.
חז"ל הסמיכו לכאן את הלימוד, כי בבית המקדש הכהנים מברכים את העם בשם המפורש, להבדיל מברכת כהנים הנאמרת בכל מקום שם משתמשים בשם הויה. וז"ל הגמרא:
"כה תברכו את בני ישראל - בשם המפורש, אתה אומר: בשם המפורש, או אינו אלא בכינוי? ת"ל: (במדבר ו) ושמו את שמי, שמי המיוחד לי; יכול אף בגבולין כן? נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן (דברים יב) לשום את שמו שם, מה להלן בית הבחירה, אף כאן בבית הבחירה" (מסכת סוטה דף לח ע"א).
הסבר זה מבאר מדוע התורה משתמשת רבות בביטוי "שְׁמוֹ" שמשמעותו השכנת שכינה. עדיין לא ברור מה פשר השימוש המרובה בביטוי "שָׁם".
אבן עזרא במקום שולח אותנו לספר שמות וז"ל "כמו אזכיר את שמי" (שמות כ, כ"א). גם שם מצויים הביטויים "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". צירוף האותיות "שם" כשהוא מנוקד בצירה רומז לשם ד' ואילו כשהוא מנוקד בקמץ רומז לציון מקום. המעניין הוא ש"המקום" גם הוא אחד מכינוייו של הקב"ה שאנו משתמשים בו רבות בתפילותינו ובאיחולינו. גם בשפה הערבית "מאקם" פירושו מקום קדוש.
ביטוי נוסף שאנו משתמשים בו ככינוי להקב"ה הוא " שמיים " כמו בביטוי "יראת שמים " או בביטוי "שם שמים שגור בפיו" ואם כך הוא " שם " בצירה. אבל ניתן להסבירו גם כסך כל ה" שמים " בקמץ ואם כן יש גם משמעות של מקום.
הפעולה הראשונה שאדם הראשון עשה הייתה קריאת שמות לכל חי. וז"ל הכתוב:
"וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ).
קריאת השם מקבילה לקריאה בשם ד' כמו שמצינו אצל אברהם "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (שם י"ב ח). משמעות העניין הוא לחפש את הקשר עם השכינה בכל חלק של הבריאה ובכל פעולה ופעולה שהאדם פועל, בכל מקום ומקום שהאדם נמצא.
אם כך אנו יכולים לזהות כאן תהליך רוחני, שיש לו השלכה מעשית גם על הדרך בה אנו מצווים לעבוד את הקב"ה. אדם הראשון חיפש את הקשר לשכינה בכל חלקי הבריאה. אברהם אבינו קרא בשם ד' בכל מקום בארץ ישראל. כך היה המצב מיד לאחר מתן תורה, בכל מקום שהייתה בו נוכחות שכינה היה מותר לעבוד את הקב"ה. באה פרשתנו מגדירה ומגבילה, יש רק מקום אחד בו מותר לעבוד את הקב"ה ולהקריב בו קרבנות והוא
"וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק" (דברים י"ב יא).
ה"שֵׁ ם" וה"שָׁ ם" התאחדו, יש מקום אחד בלבד שיש בו גילוי שכינה שמאפשר הקרבת קרבנות. כל המקומות נפסלו. במקום זה "אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק" יש גילוי שכינה תמידי, גם בשממונו.
זו ההדגשה המיוחדת של פרשתנו שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים.
הבה נתפלל לחידוש העבודה שם ולחזרה לרמה רוחנית שתאפשר לחפש את הקשר עם השכינה בכל רגע ורגע ובכל פעולה ומעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
