ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי: לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יְקֹוָק אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים י"ב ל-לא).
אחרי הכניסה לארץ, היה חשש גדול מאוד שעם ישראל יושפע משבעת העממים וינהה אף הוא אחרי עבודת אלילים. הפיתוי היה גדול (במסגרת קצרה זו לא נסביר מדוע). בפסוקים אלה התורה מנמקת את האיסור בדרך מיוחדת, העבודה הזרה כל כך שפלה ומתועבת שהיא מביאה את עובדיה להקרבת ילדים על מזבחותיה. משה רבנו כביכול שואל את העם: האם אתם רוצים לעלות על מסלול זה, ר"ל?
לכאורה הדבר תמוה, הייתכן שהכנענים וחבריהם אכן ירדו לשפל מדרגה שכזה? ועוד יותר, הייתכן שיש חשש כי בניו, בני אברהם אבינו "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים" יכשלו בעוון כה חמור?!
בדיקה של הפסוקים לאורך התנ"ך מגלה שאכן, לא רק ששבעת העממים ואף בני בניו של לוט נכשלו בעוון חמור זה, אלא שאף אחינו, בני אברהם יצחק ויעקב, נפלו בפח האכזריות ונכשלו בזה. נוכיח את הדברים משני מקורות:
הראשון, פרשיה שהתרחשה בימי יהורם בן אחאב מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה הצדיק ואלישע הנביא.
השני, מן הפרקים בספר ישעיהו שמהם לקוחות שבע הפטרות הנחמה – "שבע דנחמתא" אותן אנו קוראים בימים אלה.
בספר מלכים מסופר כי יהושפט הצטרף ליהורם וסייע לו בטיפול במרדו של מישע מלך מואב, שהחליט לעשות "מסיבת תה" ולהפסיק לשלם מסי ואסל (בן חסות) למלך ישראל. הקרב הסתיים בדרך זו:
"וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה ... וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ" (מלכים ב פרק ג כו-כז).
רבו הדעות בהסבר מה שקרה. חז"ל הסבירו " 'ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה', רב ושמואל, חד אמר: לשם שמים, וחד אמר: לשם עבודה זרה. ... למאן דאמר לשם עבודה זרה אמאי ויהי קצף (על ישראל)? - כדרבי יהושע בן לוי. דרבי יהושע בן לוי רמי: כתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם וכתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם - כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם. ויסעו מעליו וישובו לארץ - אמר רבי חנינא בר פפא: באותה שעה ירדו שונאיהן של ישראל למדריגה התחתונה" (סנהדרין דף לט ע"ב). כלומר, ברגע שמלך מואב הקריב את בנו למולך, היה בכך קטרוג ר"ל, על עם ישראל="שונאיהן של ישראל" (בלשון סגי נהור), שהרי גם הם הקריבו ילדים לעבודה זרה.
בספר ישעיהו, בין פסוקי הנחמה, מסתתרים פסוקים שמהם ניתן ללמוד להיכן התדרדר "עם קדושים" בימי מנשה מלך יהודה. בין פסוקים אלה מצאנו את התיאור הנורא הבא:
"וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה: עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר: הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים: בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם: עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח" (ישעיהו נ"ז ג-ז).
אין צורך בהסברים.
נסיק מכך את המסקנה הבאה. עם ישראל "בני בחוניו" של הקב"ה, "צאן קדשים" יכולים להיות "אור לגויים" ולקדש שם שמים במעשיהם. אבל כגודל מעלתם כך גם עלולה להיות קשה נפילתם ח"ו.
בהמשך לדברינו אלה ננצל את ההזדמנות ונזהיר את כל מי שיעז לקרא פסוקים מפרשתנו ולפרש אותם הלכה למעשה, כי כל מי מבני עמנו (נתפלל שלא יהיו כאלה) הפוגע בכנסיה או מסגד, חותר תחת עצם קיומנו כאן בארץ ישראל, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, מחלל שם שמים ועלול להביא ח"ו קטרוג גדול על עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
