- מדורים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ראה
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי: לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יְקֹוָק אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים י"ב ל-לא).
אחרי הכניסה לארץ, היה חשש גדול מאוד שעם ישראל יושפע משבעת העממים וינהה אף הוא אחרי עבודת אלילים. הפיתוי היה גדול (במסגרת קצרה זו לא נסביר מדוע). בפסוקים אלה התורה מנמקת את האיסור בדרך מיוחדת, העבודה הזרה כל כך שפלה ומתועבת שהיא מביאה את עובדיה להקרבת ילדים על מזבחותיה. משה רבנו כביכול שואל את העם: האם אתם רוצים לעלות על מסלול זה, ר"ל?
לכאורה הדבר תמוה, הייתכן שהכנענים וחבריהם אכן ירדו לשפל מדרגה שכזה? ועוד יותר, הייתכן שיש חשש כי בניו, בני אברהם אבינו "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים" יכשלו בעוון כה חמור?!
בדיקה של הפסוקים לאורך התנ"ך מגלה שאכן, לא רק ששבעת העממים ואף בני בניו של לוט נכשלו בעוון חמור זה, אלא שאף אחינו, בני אברהם יצחק ויעקב, נפלו בפח האכזריות ונכשלו בזה. נוכיח את הדברים משני מקורות:
הראשון, פרשיה שהתרחשה בימי יהורם בן אחאב מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה הצדיק ואלישע הנביא.
השני, מן הפרקים בספר ישעיהו שמהם לקוחות שבע הפטרות הנחמה – "שבע דנחמתא" אותן אנו קוראים בימים אלה.
בספר מלכים מסופר כי יהושפט הצטרף ליהורם וסייע לו בטיפול במרדו של מישע מלך מואב, שהחליט לעשות "מסיבת תה" ולהפסיק לשלם מסי ואסל (בן חסות) למלך ישראל. הקרב הסתיים בדרך זו:
"וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה ... וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ" (מלכים ב פרק ג כו-כז).
רבו הדעות בהסבר מה שקרה. חז"ל הסבירו " 'ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה', רב ושמואל, חד אמר: לשם שמים, וחד אמר: לשם עבודה זרה. ... למאן דאמר לשם עבודה זרה אמאי ויהי קצף (על ישראל)? - כדרבי יהושע בן לוי. דרבי יהושע בן לוי רמי: כתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם וכתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם - כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם. ויסעו מעליו וישובו לארץ - אמר רבי חנינא בר פפא: באותה שעה ירדו שונאיהן של ישראל למדריגה התחתונה" (סנהדרין דף לט ע"ב). כלומר, ברגע שמלך מואב הקריב את בנו למולך, היה בכך קטרוג ר"ל, על עם ישראל="שונאיהן של ישראל" (בלשון סגי נהור), שהרי גם הם הקריבו ילדים לעבודה זרה.
בספר ישעיהו, בין פסוקי הנחמה, מסתתרים פסוקים שמהם ניתן ללמוד להיכן התדרדר "עם קדושים" בימי מנשה מלך יהודה. בין פסוקים אלה מצאנו את התיאור הנורא הבא:
"וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה: עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר: הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים: בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם: עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח" (ישעיהו נ"ז ג-ז).
אין צורך בהסברים.
נסיק מכך את המסקנה הבאה. עם ישראל "בני בחוניו" של הקב"ה, "צאן קדשים" יכולים להיות "אור לגויים" ולקדש שם שמים במעשיהם. אבל כגודל מעלתם כך גם עלולה להיות קשה נפילתם ח"ו.
בהמשך לדברינו אלה ננצל את ההזדמנות ונזהיר את כל מי שיעז לקרא פסוקים מפרשתנו ולפרש אותם הלכה למעשה, כי כל מי מבני עמנו (נתפלל שלא יהיו כאלה) הפוגע בכנסיה או מסגד, חותר תחת עצם קיומנו כאן בארץ ישראל, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, מחלל שם שמים ועלול להביא ח"ו קטרוג גדול על עם ישראל.
מלך חדש
הרב יוסף כרמל | טבת תשס"ו
"וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" - על איחוד כוחות, ראיה למרחוק ובנין הארץ
הרב יוסף כרמל | י"ב כסליו תשפ"ה
על כן יאמרו הַמֹּשְׁלִים, למה זה כל כך חשוב?
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ט
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
מה הייעוד של תורת הבנים?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
למה ללמוד גמרא?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות