ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
ביחידה 11 מיחידות מורנו עסקנו בשאלה מפורסמת ביחס לחובת הפקרת יבול השנה השביעית: האם יש מצווה להפקיר את היבול, או שהיבול מופקר על ידי הקב"ה, "אפקעתא דמלכא", ועלינו מוטל רק להתייחס ליבול בהתאם למעמדו כהפקר. לכאורה שאלה זו נכונה גם ביחס לשמיטת הכספים: האם החובות נמחקים עם סיום שנת השבע, או שמוטלת עלינו חובה כמצווה לבטל את החובות?
שאלה זו מתעצמת כאשר מתבוננים במשניות במסכת שביעית (פרק י משניות ח-ט). אחר השמיטה, האדם שלקח את ההלוואה, הלווה, רוצה להחזיר למלווה את הכסף. כאשר הוא מגיע למלווה עם הכסף, המלווה מצווה להגיב: "משמט אני", ועל כך נאמר בתורה "דבר השמיטה" – הדיבור המחובר לשמיטת החובות. אך דעת חכמים נוחה מהלווה המשיב: "אף על פי, אני מתעקש לשלם". במסכת גיטין (דף לז ע"ב) רבה אומר חידוש גדול: אחרי שהמלווה אמר "משמט אני", הוא יכול לתלות את הלווה בכדי שהלווה יאמר שהוא מעוניין לשלם! וחלקו הראשונים בכוונת דבריו:
הערוך מסביר שהכוונה היא לתלות את עיניו בו. כלומר, המלווה תולה את עיניו בלווה, כדי שהלווה יחוש אי נעימות מוסרית, וכך יחליט לתת את הכסף במתנה. בהמשך לכך המאירי אומר שהמלווה 'תולה' את הלווה במובן שהוא מדבר על ליבו, מזכיר לו את הטובה הגדולה שעשה לו עת שנתן את ההלוואה, אך חלילה שיעבור על מצוות התורה ויתבע את החוב בחזרה. מתוך הדברים הללו המלווה מקווה שהלווה יחוש חוסר נעימות וייתן לו הסכום שלווה ממנו במתנה.
מדבריהם משמע שהחוב אכן מבוטל בהגיע סוף שנת השמיטה, אך מותר לפנות למוסר הפנימי של הלווה, היודע שהמלווה סייע לו בזמן בו היה זקוק לעזרתו, ולקוות שהלווה יבחר לשלם כמתנה, כמובן. דברים אלו תואמים את ראשוני אשכנז המופיעים במרדכי (רבינו חזקיה ורבי אביגדור הכהן), האומרים ששמיטת חובות היא אכן "אפקעתא דמלכא" – החוב נמחק על ידי הקב"ה בקץ שנת השבע.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
13 - מהי מצוות שמיטת כספים?
14 - מדוע הלל תיקן את הפרוזבול?
טען עוד
אך ראשונים אחרים מבארים את דברי רבה כפשוטם: רש"י אומר שמותר למלווה להכריח את הלווה לתת לו את החוב, בתנאי שייתן לו בתורת מתנה. התורי"ד מסביר בדומה לכך, ומסביר: מצוות "דבר השמיטה" היא לומר שהוא משמט את החוב. כאשר הלווה מגיע לשלם, המלווה מקיים את המצווה על ידי האמירה שהוא משמט את החוב. אך מאותה עת מותר לו אפילו להכריח את הלווה שייתן את הכסף, בתורת מתנה.
אם כך, לשיטתו הדיבור הוא העיקר. ומלשונם משמע חידוש גדול יותר: האמירה "משמט אני" אומרת שאני, המלווה, מסרב לקבל את הכסף בתורת הלוואה. אך ההלוואה עומדת בעינה! לא רק שסיום שנת השמיטה לא ביטלה את החוב, אלא אפילו האמירה "משמט אני" איננה מוחקת את החוב! אמירה זו מפתיעה, וננסה להבין את משמעותה בהמשך.
גם היראים רואה את האמירה "משמט אני" כמרכזית. הוא אומר שבתום שנת השמיטה, החוב נותר על כנו. על המלווה מוטל לבטל את החוב על ידי אמירת "משמט אני". מעניין שהיראים מסכים עם התורי"ד במובן הזה ש"דבר השמיטה", הדיבור הזה, הוא מרכז המצווה. אך בשונה מהתורי"ד, האומר שהדיבור הוא כל המצווה, ורק מתייחס לבחירה של המלווה לא לקבל את הכסף בתורת הלוואה, לפי היראים אמירה זו היא זו המבטלת את החוב.
הבדל משמעותי נוסף יש בין התורי"ד והיראים. היראים אומר שאם המלווה אינו משמט את החוב, הלווה יכול לתבוע את המלווה שיגיע לבית הדין, ושם בית הדין יכריחו אותו לבטל את החוב. ראשית, זה מרתק: התורה אינה מוחקת את החוב, אך בית הדין יכריחו את המלווה למחוק את החוב! שנית, נראה שכל לווה יכול להכריח כל מלווה למחוק את החוב. התורי"ד כותב אחרת: אם הלווה מגיע לשלם למלווה, המלווה צריך לומר "משמט אני". אם הלווה אינו מגיע לשלם למלווה, אסור למלווה ליזום את הפגישה. מלשונו משמע שבמקרים אלה המלווה אינו מקיים את המצווה בצורה פעילה, אלא רק באופן סביל. רק הלווים הבאים לשלם מאפשרים למלווה לקיים את המצווה כראוי, ומצד שני, רק אותם אפשר לחייב לשלם! מה משמעות הדברים?
נראה שהמשניות גמרות והראשונים מתמודדים עם בעיה עקרונית בשמיטת הכספים: מצד אחד, שמיטת הכספים מאפשרת לחדלי הפרעון לצאת מהלחץ והמועקה של החוב המוטל עליהם. מצד שני, יש כאן משהו לא מוסרי: אדם לקח כסף ולא השיב אותו. לכאורה הוא משלם רעה תחת טובה! כיצד יתכן שהתורה מייצרת מערכת המאפשרת לאנשים לפעול בצורה בלתי מוסרית, לקחת הלוואות ולא להשיב אותם, וכך להיות נבלים ברשות התורה?
התורי"ד והיראים מתמודדים עם השאלה הזאת, בדרכים מעט שונות:
לפי התורי"ד יש שני סוגי לווים – הלווים שבאמת זקוקים לכך שההלוואה תימחק. למלווה אסור לפנות ללווים הללו כלל, אפילו לא לומר להם שהוא משמט את החוב. זה מייצר חוסר נעימות. אדם לא רוצה לעמוד בפני האדם שנתן לו הלוואה, ובמעמד זה האדם יכריז שלא רק שהוא עשה לו טובה גדולה בעבר, אלא הוא גם לא מצפה לקבל את כספו בחזרה. אך אם הלווה באמת מסוגל להשיב את החוב, אמנם המלווה צריך לומר "משמט אני", וכך לקיים את מצוות "דבר השמיטה", אך השמטת החובות לא נועדה לסייע ללווה הזה, שהרי בכוחו להשיב את החוב. לכן מותר למלווה להכריח את הלווים הללו, ורק את הלווים הללו, להשיב את החוב.
לפי היראים, הלווה תובע את הלווה לדין, ובית הדין יכריחו אותו לשמט את החוב. אך מה יקרה במהלך הדיון? בית הדין ישאלו את המלווה מדוע אינו מקיים את מצוות התורה. המלווה יאמר שהוא סבור שהלווה הזה יכול להשיב את ההלוואה. בית הדין יאמרו לו שזה לא משנה, מוטל עליו לשמט את החוב, לכן תתכבד ותאמר שאתה משמט את החוב. עתה יפנו בית הדין ללווה ויאמרו: מצד חובתו של המלווה לשמט את החוב, הוא עשה את זה. עתה אין בכוחנו לחייב אותך לשלם את החוב, בגלל שהחוב נמחק. אך דע לך שמצד המוסר, אם אתה מסוגל לשלם את החוב, זה הדבר הנכון לעשות. האם אתה מוכן לעמוד בבית הדין ולהכריז שהשבת החוב קשה מדי? אם כן, בסדר גמור. כאמור, איננו יכולים לחייב אותך לשלם. אך לכאורה בדרך זו שמיטת החובות תועיל רק לאלו שבאמת זקוקים לכך, ולא ללווים שמתחמקים ומשיבים רעה תחת טובה.1
בשבועות הבאים נעסוק בפרוזבול. שם נדבר על האיזון שעשה הלל בין הצורך בהלוואות ובין הצורך בשמיטת החובות. לפני שמגיעים לתקנות דרבנן, חשוב לשים לב שגם בגוף המצווה עצמה, חז"ל והראשונים הבינו שלא יתכן שהמצווה תתעלם מחוסר המוסריות של השבת רעה תחת טובה. גם בציווי של הקב"ה טמונה מערכת של איזונים בין הצורך ליצור שוויון חברתי לבין מוסריות אישית.
______________________________________________________
[1] תודה לידידי הרב אבישי מגנצא שחידד לי את הנקודה הזאת.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
מתנות בחינם
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך המזוזה שומרת עלינו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשר קצר ולעניין!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
