ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ננסה לבחון דרך "משקפיה" של פרשת השבוע מה יחס ההלכה לתופעה מעין זו.
בפרשתנו מצויה פרשיית "אשת יפת תואר" שעליה אמרו חז"ל:
"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כא ע"ב)
עליה ניתן לומר גם את דברי החבר "מצאת מקום חרפתנו". עם כל ההסתייגויות הנ"ל נעיין בפסוק החותם את הפרשייה:
"וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ" (דברים כ"א יד).
"וְהָיָה" לשון שמחה. "סוף טוב" איש זה שנפל בפח, התעשת והחליט לשלח את "אשת יפת התואר" מביתו. עכשיו הזמן להזהירו:
"וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף".
למרות שמדובר בשבויה והמנהג בעולם העתיק היה למכור שבויים כעבדים, אסור לך לסחור בה כיון ש"עִנִּיתָהּ". קשר האישות שנוצר ביניהם בכפיה, כתוצאה מכניעה לייצר הרע, היה יכול להתקדש, אם הייתה מתגיירת והיה נושא אותה לאישה. גם זה כאמור, בדיעבד גמור וכהזמנה לצרות לעתיד הקרוב והרחוק (כפי שרמוז בסמיכות לפרשיות הבאות). עם כל זאת, להוסיף "חטא על פשע" ולסחור באשה, התורה אוסרת בתוקף.
השאלה היא מה מוסיף הביטוי "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ"? ביטוי זה מופיע רק פעם אחת נוספת במקרא:
"כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (דברים כ"ד ז).
לפי רש"י, המסתמך על רבי משה הדרשן, האיסור הוא להשתמש בה, ולדרוש ממנה לעבוד בעבורך וזאת על פי שורש דומה בשפה הפרסית. לשיטתו של "אבן עזרא" האיסור הוא לרמות או להונות את האשה, הוא מסתמך על ההקשר: "ופירושו לפי מקומו בטעם רמאות".
התורה איננה מפרטת מי היא אותה "אשת יפת תואר", אבל רמזים בכתוב והכרת המציאות הביאו את הרמב"ן להסביר כי היא אחת מבנות "מחנה הנשים המקושטות" שהיה סמוך לכל מחנה מלחמה.
אם כך, תוספת איסור זו, מהווה עבורנו אות וציון דרך לרמה המוסרית הנדרשת מעמנו בשני תחומים:
א. התורה מחייבת הפרדה מוחלטת בין קשר של אישות לקשר של בעלות ממונית או תלות ממונית. זו הסיבה שיש לשחרר אמה העבריה בהגיעה לגיל בו היא ראויה לחיי אישות. לכן גם במקרה של "יעוד" האמה הופכת לגבירה מכל הבחינות ואין לגרוע מזכויותיה כאישה. גם מי שנפל ב"פח" "אשת יפת התואר" חייב בדיעבד להמשיך את חייו עם השבויה בקדושה או לכתחילה לשחררה שחרור אמיתי ולנתק עמה כל קשר.
ב. אפילו אם מדובר במישהו ממעמד חברתי ורוחני נחות ככל שיהיה, אין לנצלו, להונותו או לסחור בו או בגופו בכל דרך שהיא. איסור זה תקף גם אם הוא בתמימותו או במצוקתו ואפילו מדעתו, גם אם היא קלה, בחר לזלזל בעצמו.
החברה בישראל חייבת להלחם בתופעת הסחר בנשים וניצולן גם כחובה הלכתית, תורנית. שיפור בתחום זה יהפוך את מדינת ישראל למדינה יותר יהודית.
לכן, מן הראוי שהרבנים מבחוץ וחברי הכנסת של הסיעות הדתיות, הם יצטרפו ליוזמה ויובילו אותה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
איך לקשור את הסכך?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
