ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
פעם אחת, בא לרבי אייזיל יהודי מפשוטי העם, וביקש ממנו ברכה לקראת עלייתו לארץ ישראל. כיוון ששמע רבי אייזיל, שאותו יהודי עולה לארץ ישראל, נענה ואמר – 'עד שאתה בא להתברך מברכות פי, ברכני אתה מברכות פיך'.
הרכין הרב את ראשו בפני העולה, והעולה הניח עליו את שתי כפות ידיו, ובירכו... (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 75).
אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, והציווי על עלייתו לארץ, לך לך, הוא גם רגע לידת עם ישראל.
על הקשר בין אברהם לארץ, מספר לנו חז"ל (בראשית רבה לט, ח) דבר תמוה – "אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל – נ.י.) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת".
מדרש זה מלמד, שלמרות שה' סתם בתחילה בפני אברהם את זהות הארץ שאליה נשלח, "אל הארץ אשר אראך", ו"לא גילה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור" (רש"י שם), בכל זאת אברהם הרגיש בעצמו בייחודה של הארץ לפי אורחות חייהם המתוקנים של תושביה.
אולם, מדרש זה סותר לכאורה מדרש חז"ל אחר, שהרי על הפסוק (ויקרא יז, ג) "כמעשה ארץ מצריים... וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו", דרשו חז"ל (מצוטט ברש"י שם) "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות", אם כך מדוע אברהם כל כך התלהב ממעשיהם?
נראה, שטוב ורע היה מעורב במעשי יושבי הארץ. ברמה הנמוכה והפשוטה היו אורחות חייהם מתוקנים, הם היו איכרים חרוצים ומסודרים, שניהלו משק חקלאי למופת. אולם, בענייני הרוח וקיום שבע מצוות בני נוח, הם היו מקולקלים משאר האומות, ונהגו באורחות חיים מושחתים של גילוי עריות, שבכך עוסקת הפרשייה בחומש ויקרא, המצווה שלא לנהוג כמעשה ארץ כנען.
וכאן מתחזקת התמיהה – מדוע אברהם התלהב כל כך מאורחות חייהם של האיכרים החרוצים והמסודרים, שהיו כל כך מקולקלים בגילוי עריות?
ונראה, שכאן אנו למדים יסוד חשוב בעניין ארץ ישראל. מעלתה של ארץ ישראל מתחילה בכך, שהאדמה - הארץ קדושה. האדמה היא הרובד הנמוך ביותר בבריאה, רובד הדומם, ולא סתם דומם, אלא דומם שכולם דורכים עליו. כלומר, מעלתה מתחילה ברבדים הבסיסיים והנמוכים, ומכוחם נבנים אט אט הרבדים הגבוהים יותר, כדוגמת רובד האוויר – הרוח, "אווירא דארץ ישראל מחכים".
אברהם אבינו רואה, שברובד הראשוני והבסיסי, יושבי הארץ מתוקנים, והוא מבין שזוהי הארץ המתאימה לשליחותו, לבנות ולתקן על גבי הרובד הראשוני את הרבדים הבאים הרוחניים והגבוהים. כמובן, אסור להסתפק ברובד ראשוני זה, שהרי נצטווינו לתקן את הרבדים הגבוהים, אך אנו בונים זאת על גבי הרובד המתוקן הראשוני.
ובימינו אלה, וודאי אחרי כל אשר עברנו בשבוע זה, עלינו לפעול להתחזק ולהאמין, שעם ישראל בארץ ישראל, אחרי אשר זכה לבנות את הרבדים הבסיסיים פה בארץ, יתרומם ובחר לבנות את הרבדים הגבוהים והרוחניים, ונשוב כולנו בתשובה שלימה אל ה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.














