ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
פעם אחת, בא לרבי אייזיל יהודי מפשוטי העם, וביקש ממנו ברכה לקראת עלייתו לארץ ישראל. כיוון ששמע רבי אייזיל, שאותו יהודי עולה לארץ ישראל, נענה ואמר – 'עד שאתה בא להתברך מברכות פי, ברכני אתה מברכות פיך'.
הרכין הרב את ראשו בפני העולה, והעולה הניח עליו את שתי כפות ידיו, ובירכו... (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 75).
אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, והציווי על עלייתו לארץ, לך לך, הוא גם רגע לידת עם ישראל.
על הקשר בין אברהם לארץ, מספר לנו חז"ל (בראשית רבה לט, ח) דבר תמוה – "אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל – נ.י.) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת".
מדרש זה מלמד, שלמרות שה' סתם בתחילה בפני אברהם את זהות הארץ שאליה נשלח, "אל הארץ אשר אראך", ו"לא גילה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור" (רש"י שם), בכל זאת אברהם הרגיש בעצמו בייחודה של הארץ לפי אורחות חייהם המתוקנים של תושביה.
אולם, מדרש זה סותר לכאורה מדרש חז"ל אחר, שהרי על הפסוק (ויקרא יז, ג) "כמעשה ארץ מצריים... וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו", דרשו חז"ל (מצוטט ברש"י שם) "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות", אם כך מדוע אברהם כל כך התלהב ממעשיהם?
נראה, שטוב ורע היה מעורב במעשי יושבי הארץ. ברמה הנמוכה והפשוטה היו אורחות חייהם מתוקנים, הם היו איכרים חרוצים ומסודרים, שניהלו משק חקלאי למופת. אולם, בענייני הרוח וקיום שבע מצוות בני נוח, הם היו מקולקלים משאר האומות, ונהגו באורחות חיים מושחתים של גילוי עריות, שבכך עוסקת הפרשייה בחומש ויקרא, המצווה שלא לנהוג כמעשה ארץ כנען.
וכאן מתחזקת התמיהה – מדוע אברהם התלהב כל כך מאורחות חייהם של האיכרים החרוצים והמסודרים, שהיו כל כך מקולקלים בגילוי עריות?
ונראה, שכאן אנו למדים יסוד חשוב בעניין ארץ ישראל. מעלתה של ארץ ישראל מתחילה בכך, שהאדמה - הארץ קדושה. האדמה היא הרובד הנמוך ביותר בבריאה, רובד הדומם, ולא סתם דומם, אלא דומם שכולם דורכים עליו. כלומר, מעלתה מתחילה ברבדים הבסיסיים והנמוכים, ומכוחם נבנים אט אט הרבדים הגבוהים יותר, כדוגמת רובד האוויר – הרוח, "אווירא דארץ ישראל מחכים".
אברהם אבינו רואה, שברובד הראשוני והבסיסי, יושבי הארץ מתוקנים, והוא מבין שזוהי הארץ המתאימה לשליחותו, לבנות ולתקן על גבי הרובד הראשוני את הרבדים הבאים הרוחניים והגבוהים. כמובן, אסור להסתפק ברובד ראשוני זה, שהרי נצטווינו לתקן את הרבדים הגבוהים, אך אנו בונים זאת על גבי הרובד המתוקן הראשוני.
ובימינו אלה, וודאי אחרי כל אשר עברנו בשבוע זה, עלינו לפעול להתחזק ולהאמין, שעם ישראל בארץ ישראל, אחרי אשר זכה לבנות את הרבדים הבסיסיים פה בארץ, יתרומם ובחר לבנות את הרבדים הגבוהים והרוחניים, ונשוב כולנו בתשובה שלימה אל ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
