איפה התעודת זהות של אברהם אבינו? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
לך לך

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

מורה הדרך המנוסה הוביל את התיירים בבטחה בכביש היורד מירושלים לים המלח. הוא שפע הסברים מרתקים על מדבר יהודה והאתרים המיוחדים בדרך.
כשהגיעו לכניסה לישוב מצפה יריחו, הוא נכנס עם הרכב המפואר לישוב, והעפיל למרפסת הצופה על פני יריחו וים המלח. התיירים השתאו למראה הנוף המדברי המרהיב, והאזינו להסברים על מקום כניסת עם ישראל לארץ ישראל ועוד.
בדיוק עבר במקום משה, ממייסדי הישוב, ומורה הדרך ביקש ממנו להסביר קצת על הקמת הישוב. כשסיים משה את הסבריו, הביע אחד התיירים את פליאתו – הרי כל ההרים כאן מסביב הם שוממים ומדבריים, רק ההר שעליו הישוב ירוק. זה מדהים שיש כאן הר אחד ירוק, ואני שמח בשבילכם שהצלחתם לקבל את ההר הירוק הזה ולהתיישב בו!
משה, חייך מתחת לשפמו, וענה לו: אתה לא הראשון שאומר את זה, אבל האמת פשוטה הרבה יותר... עד שהגענו לכאן, ההר הזה היה יבש ושומם בדיוק כמו כל ההרים מסביב, אנחנו הפכנו אותו לירוק... (סיפור אמיתי, ששמעתי ממשה).
ברוך ה', זכינו בארצנו הקדושה, וה' שב ובירך אותנו שתיתן הארץ פריה בעין יפה, כך שהסיפור שסיפרתי הוא גם סיפורם של רבים ממיישבי הארץ הקדושה, אך יש כאן עומק רוחני נוסף, שגנוז כבר בסיפורו של עם ישראל מרגע לידתו, הלא הוא הרגע שבו הצטווה אברהם אבינו, הראשון באומה, ללכת לארצנו הקדושה ולהקים בה גוי גדול, שיביא ברכה לכל משפחות האדמה, "לך לך... אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול... והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה".
כבר הקשו הרמב"ן ועוד מהמפרשים על תחילת פרשתנו - "מה טעם שיאמר לו הקדוש ברוך הוא עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלהים או צדיק תמים?
במילים שלנו – אברהם אבינו מקבל בתחילת פרשתנו צ'ק פתוח של ברכות עצומות, והלא התורה שלא כדרכה, כלל לא מציגה אותו בפנינו? מי זה האדם האלמוני הזה, שאף פעם לא ראינו את תעודת הזהות שלו, שמקבל כאלה הבטחות?
ונאמרו כמה וכמה תשובות. השפת אמת (לך לך, שנה תרלב) עונה לאור דברי הזוהר הקדוש תשובה מהפכנית. באמת הציווי 'לך לך' היה מופנה לכל האנשים, ה' מצווה את כל העולם לעובדו וללכת בדברו, אך כל האנשים 'ישנים בחור שלהם', והם מפסידים את הבשורה הגדולה. היחידי שהקשיב לקריאה הגדולה הזו היה אברהם אבינו, והוא קם והלך, וזכה לברכות הגדולות הכרוכות בעבודת ה'.
וזה עצמו השבח של אברהם אבינו, שכולם לא שמעו את הציווי האלוקי, ורק הוא שמע והסכים לקבל ולהתאמץ וללכת, נמצא שהתורה סיפרה לנו על מעלותיו, ולכן זכאי הוא גם לכל הברכות.
כאמור, הציווי 'לך לך' הוא רגע הלידה של עם ישראל, וגם הרגע שבו נולדת בשורתו וברכתו לכל הגויים, כך שכאן גנוזה קריאת הכיוון לברכה שעם ישראל יביא לכל הגויים לדורות.
מדברי השפת אמת עולה שה' קורא לכל הגויים להתחבר אליו, אבל צריך לשמוע, ומי ששומע מקבל ברכה. (וכך בסיפור שפתחתי, באמת כל ההרים להפוך משוממים לירוקים, ועליהם ללמוד מההר שבו האזינו לציווי ליישב את הארץ, ואכן ההר הפוך לירוק ומלא ברכה).
ואכן, יש כאן נקודת עומק המבדילה בין עבודת האלילים לבשורתם הגדולה של אברהם ועם ישראל – העבודה לא-ל אחד. כל אליל מבטא כוח מוגבל, כוח מסויים שקיים בטבע כמו השמש, הגשם ועוד. לעיתים, זה גם כוח מוגבל של עם אחד כמו אלוהי מצריים, אלוה ספרויים וכו'. הכוחות הללו מתחברים לעם אחד אך לא לעם אחר וכו'.
מולם עמד אברהם ובישר לעולם כולו – יש ה' אחד, הכולל כל הכוחות. הוא מדבר לכולם, רק צריך להקשיב ולשמוע. גנוזה כאן אמירה עצומה – אם נלך בדרך נכונה, הברכה תשרה בכל הכוחות, הכל יהפוך למבורך, לכן כשאברהם שומע לציווי המיוחד הזה, הוא גם מקבל ברכה עצומה, ומביא ברכה לכל משפחות האדמה.
אך כדי להשלים את התמונה, חשוב להשלים נקודה נוספת. התורה גם מספרת לנו שרק אברהם שמע את הקריאה האלוקית, ורק הוא נבחר, ואף נשלח לפרוש מארצו וממולדתו, (ובהמשך גם להיבדל בברית המילה), וללכת לארץ מיוחדת שתהיה של עם ישראל, ודווקא מתוך אותה התבדלות הוא יביא ברכה לעולם כולו.
ללמדנו, שאנו מבשרים את הקשר לא-ל האחד לעולם כולו, קשר שיביא ברכה לעולם כולו, אך הברכה תבוא דווקא מכוחו של העם המיוחד – עם ישראל, הנמצא בארץ המיוחדת – ארץ ישראל.
ויהי רצון שנזכה כולנו להקשיב לקריאה אלוקית ולהביא ברכה לעולם כולו!

לך לך