ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
בחלק מן המקרים התשובה די ברורה. ניתן כדוגמא את הרעב שבא בימי יעקב אבינו, שגרם לירידת המשפחה למצרים. כאן התשובה מאוד מתבקשת: זה היה עונש על מכירת יוסף לעבדות במצרים.
הרעב המתואר בתחילת מגילת רות הוא כנראה תוצאה של חטא לאומי בתקופה זו. הסברנו בעבר (הדברים יודפסו גם בתוך 'צפנת שמואל –מלכות דוד) כי תחת הנהגת אלימלך ובניו, עם ישראל התייאש מהאפשרות לנחול את הארץ המובטחת ולייסד בה מדינה יהודית מאוחדת. במילים אחרות, הם התייאשו מן הגאולה ועודדו נישואי תערובת, שסיכנו את המשך קיומו של עם ישראל, מה שנקרא באנגלית Jewish continuity .
ננסה לברר עתה מה גרם להכרזה בתחילת פרשתנו: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י).
לכמה דעות במדרש, הרעב בא כדי להעמיד את אברהם בניסיון, לבדוק האם מחשבות כפירה, ח"ו, יעלו בראשו. וז"ל הרד"ק (שם): "זה אחד מן הנסיונות שנסה האל את אברהם אבינו ועמד בכולן ולא הרהר אחר הקדוש ברוך הוא לאמר אתמול אמר לי וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית י"ב ג), והיום רעב בארץ שאני שוכן בה עד שאצטרך לצאת ממנה למקום אחר, אלא הכל היה מקבל מאהבה".
לעומתו, בדעת זקנים מבעלי התוס' מבואר בכיוון אחר לגמרי. וז"ל: "(נאמר קודם בכתוב) "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (י"ב ב), לשון צווי! שצוהו שכל מקום שילך שילמד בני אדם להכיר בוראם ולברכו וכן עשה כדכתיב לקמיה "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' " (שם ח) (כמו) שאמר לו הבורא ית' והם (יושבי כנען) לא הכירוהו ולכך וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. לדבריהם, הרעב לא היה עונש לאברהם אלא ליושבי ארץ כנען, שלא הפכו להיות תלמידיו של אברהם, למרות הציווי האלהי.
תוך אחיזה בשיפולי גלימותיהם של הגדולים, נציע הצעה בכיוון שסלל הרד"ק בעקבות המדרש, תוך קישור לתחילת הפרשה ולציווי המופיע בראשה: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (שם א). על פי הרמוז בסוף פרשת נח "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים" (שם י"א כח) וכמובא ברש"י (שם): "יש אומרים שעל ידי אביו מת, שקָבַל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש, והרן יושב ואומר בלבו אם אברם נוצח, אני משלו, ואם נמרוד נוצח, אני משלו. וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה, אמר להם הרן משל אברם אני. השליכוהו לכבשן האש ונשרף, וזהו אור כשדים".
המאבק בין נמרוד מלך האימפריה הגדולה בעולם ואברהם העברי, הגיע לנקודת רתיחה, תרתי משמע. הציווי לעזוב את בית אבא התבקש. הניסיון היה שהקב"ה הביאו לארץ כנען, שנכבשה באותו זמן על ידי צאצאי כנען, בנו הרביעי של כוש בן חם (עיינו ברש"י על הפסוק וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ שם י"ב ח).
הניסיון הבא וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מעלה את דרגת הקושי בשלב נוסף. אברהם נאלץ לעזוב את ארץ כנען ולהגר למצרים. נמרוד, אויבו המר של אברהם, היה בנו של בכורו של כוש בן חם. נמרוד שהפיץ את הכפירה, נולד במצרים ומשם עבר לבבל ואז השתלט גם על אשור ומלך על כל העולם, כמבואר בכתוב (ע"פ הרמב"ן): "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל (עיינו ברש"י) לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:... וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה ... הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (שם י' ח – יא).
עזיבת ארץ ישראל בגלל הרעב והירידה למצרים, למקום שורש הכפירה, למ"ט שערי טומאה, הופכת את ניסיונו של אברהם למשהו יותר משמעותי – והוא, אברהם העברי הבודד, עמד בו.
הבה נתפלל שהקב"ה לא יעמידנו בפני ניסיונות
ושנזכה ללכת בדרכו של אברהם, אבי האומה, אבי המאמינים באמונת אומן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
